יונה להב ומלחמות המאה שעברה

פוסט מצוין בבלוג של יואב לרמן מציב זרקור על החלטותיו האחרונות של ראש עיריית חיפה ובמיוחד על ההחלטה להגדיל עוד את נמל חיפה. "במקום להתמקד באפשור ועידוד אפשרויות תעסוקה הצומחות בעולם הפוסט-תעשייתי שבו אנו מצויים ולפתח אלטרנטיבה לתל-אביב, יהב חושב שכמה סוורים בנמל יעשו שינוי משמעותי בתהליך שקיעתה של חיפה".

"ובאשר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה יותר".

* רחוב מסדה בחיפה - צילום יואב לרמן מתוך הבלוג.

אם נצרף את הסיפור הזה להתקפלות של יהב בנושא שיקוע קו הרכבת נגלה עד כמה לרמן צודק. יהב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, קו הרכבת הוא חומה. הנמל הגדול יתרום לפיתוח חיפה בדיוק כמו שנמל התעופה בן גוריון תורם לפיתוח לוד הסמוכה אליו. חיפה צריכה למשוך את תעשיית ההי-טק אל מרכז העיר. יש לה את כל העוגנים הדרושים - בית חולים מחקרי מעולה (רמב"ם), כח אדם טכנולוגי מוביל ברמה עולמית (הטכניון), מערך אורבני נכון במרכז העיר שרק צריך יד מכוונת ותקציב (הדר והעיר התחתית).

באמת מגיע לעיר הזו ראש עיר אחר.