ביום 6.7.2016, נדונו שתי עתירות בבג"ץ בעניין קרקעות ציבוריות המוחכרות ע"י קיבוצים ואפשרויות הבנייה בהן.
לשון ההודעה לעתונות בנושא:
האחת עתירה של התנועה הקיבוצית נ' רשות מקרקעי ישראל (בג"ץ 3835/15) - מדובר על עתירה שהוגשה במטרה לאפשר לקיבוצים "חלופת פיקדון", שמשמעותה המעשית להתיר לאגודות לקבל כסף מחבר חדש ולשייך לו דירה בתמורה - אך מבלי לשלם דבר לקופה הציבורית. כלומר: לבנות בחינם על קרקעות ציבוריות.
האגודה לצדק חלוקתי והקשת הדמוקרטית מזרחית, כחלק מפורום הקרקעות, ביקשו להצטרף לעתירה זו בטענה כי יש לדחות את העתירה שמטרתה לפגוע במשאבי הקופה הציבורית ולספסר בקרקעות הציבור. כמו כן נטען כי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל גם כך מיטיבה מידי ומעניקה זכויות יתר למגזר הקיבוצים.
>בית המשפט העליון הבהיר בדיון שלא יתכן ששיוך בניה חדשה וקיימת לאדם ספציפי, יבוצע ללא תשלום לקופה הציבורית, וכי למעשה מנגנון ה"הלוואה" משמעותו מעין שיוך דה פקטו לחבר הקיבוץ. נוכח המלצת בית המשפט, התנועה הקיבוצית חזרה בה מדרישותיה והעתירה נדחתה. דחיית העתירה משמעותה סתימת הגולל על דרישות הקיבוצים בהקשר זה.
בנוסף, נדונה גם עתירה שהוגשה ע"י האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית מזרחית ותהודה (בג"ץ 2608/16), שעניינה תנאי התשלום המיטיבים בהחלטה 1447 (המאפשרים, למשל, בנייה חדשה במרכז הארץ בתשלום זעום של 11%) ואפשרויות הבניה הנרחבות המוענקות במסגרתה. גם עתירה זו נדחתה, ללא צו להוצאות, לאחר שהעותרות קיבלו את המלצת בית המשפט בנושא.
אין ספק שפעילות פורום הקרקעות בכלל, ובקשת ההצטרפות לעתירת הקיבוצים בפרט, כמו גם הגשת העתירה נגד החלטה 1447, היוו משקל נגד משמעותי כנגד דרישות הקיבוצים, ונתנו רוח גבית לרשות מקרקעי ישראל לעמוד איתן כנגד דרישותיהם החוזרות ונשנות של הקיבוצים להטבות שונות בקרקע.
עורכי הדין רויטל ברילנשטיין ומאיר ירום יצגו בעתירות מטעם האגודה לצדק חלוקתי, החברה בפורום הקרקעות.
