סוכת דוד הנופלת

סוכת דוד הנופלת
מקור ההשראה העיקרי של הסוכה הינו קהילת יהדות מרוקו, יהודי דרום מרוקו מפרברי מרקש והרי האטלס מספרים על אחת השיטות לבניית סוכה בכפרים.סוכה זו נבנתה ויישמה הלכה למעשה את הרעיון ארעי-קבוע ע"י חומר:בניית קירות מבוץ או מאדמה כחלל פנימי-חיצוני לא מקורה, המשמש גם את שאר ימות השנה.
זוהי שיטה אשר עושה שימוש באדמה כחומר גלם עיקרי יתרונותיה הבולטים הינם זמינותו של חומר הגלם אשר הינו טבעי ובעל שימוש חוזר. בנוסף, בניה זו מאופיינת בעיקר ביתרון האקולוגי אשר טמון בשימוש בחומרי גלם אלו.

אלמנט האדמה הינו אלמנט דומיננטי,שחוזר ומופיע כאלמנט עיצובי מוביל בבניה ובהבנת תפיסת החלל של הסוכה שנבנתה בבית התפוצות.

הסוכה שאנו מציגים מחזירה את עטרת החומר ביד היוצר ליושנה, ומציגה סוכה 'נופלת' מקונסטרוקציית עץ וחיפוים של בוץ אדמה וחומרים 'דלים' שונים המוכלים אל 'אמבטיות' בסיס מעץ. הרצפה תחופה גם היא במשטחי בוץ קשיחים בגאומטריות משתנות, שישלימו את הרצף שחלק מחזיתות הסוכה יוצרות

המהר"ל מפראג מסביר בצורה נפלאה את "הנפילה", אמנם הנפילה אינה נתפסת כמצב טוב אך יש בה מעלה גדולה ממצבים אחרים, ניתן לקום מימנה ולהתרומם. כך גם היציאה לגלות והשיבה לארץ ישראל. דבר שנהרס דורש בנייה מחדש, דבר שהתפרק מחייב הרכבה מחדש, אבל דבר שנפל אין צורך בשום בנייה והרכבה אלא רק להקימו מנפילתו. זו מהותה של מלכות דוד, של סוכת דוד הנופלת, היא אמנם נפלה, אבל לא נהרסה ולא התפרקה, היא קיימת בשלמותה אלא שבזמן הגלות בלבד היא בבחינת נפילה.

במסגרת העבודה על הפרויקט, אנו מעלים שאלות הקשורות למבנה,לפונקציה לאתר,ושואפים לתת תשובות עיצוביות ותכנוניות בעזרת עיסוק בטקסטים שונים.
הטקסט בעבודת התכנון משמש כאסטרטגיה וכלי תכנוני-עיצובי שמחבר ניתוח טקסטים ושפה עיצובית לכדי פרשנות חדשה של מקום.

הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם תהילה ויצנר- מעצבת פנים ועורכת סרטים בוגרת המסלול האקדמי המכללה למינהל .

מציגי הפרויקט

תגובות