חיפוש - חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בניה , כפרי |1|

המחלקה לארכיטקטורה | המרכז האקדמי לעצוב ויצו חיפהשמחה לארח את אדר' גיל שנהב ואדר' מנדי רוזנפלד להרצאה בנושא: דיון: בניה גבוהה - העתיד הבלתי נמנע או בכייה לדורות?יום שלישי 27.12.2016 | בשעה 14:00 | אולם 104 הציבור מוזמןבנייה גבוהה – העתיד הבלתי נמנע או בכייה לדורות?דיון בהשתתפות האדריכלים גיל שנהב ומנדי רוזנפלד.מנחה: אדר' אירית צרף נתניהו, ראשת המחלקה לאדריכלות המרכז האקדמי ויצו חיפה. אדריכל גיל שנהבשותף בכיר בכנען שנהב אדריכלים, יחד עם אשתו דני...

...ולים וסיפורים מעבודות אשר בעתיד תהוונה חלק מהסביבה הבנויה.תוצגנה העבודות הבאותשוק שרונה - שוק עירוניאדריכל מיכאל אנקווה // סטודיו MU - מיכאל אנקווה, אורי בן דרורגן בעברית- שטח ממחנה צריפין הופך לפארק המוקדש לשפה העבריתאדריכלית נוף עליזה ברוידא // ברוידא מעוז אדריכלות נוףתרבות ומה שמסביבה. מרכז תרבות סביוןאדריכל רוני זייברטקרקע וגלובליות - בית כפרי במרכז הארץאדריכלים שחר לולב ועודד רוזניקאר// SOarchitectureלמידע מלא אודות הערב ולהרשמה יש ללחוץ כאן

השבוע במדור אחד על אחד של אתר saf אנו משוחחים עם האדריכלית אפרת מאירי.אהלן אפרת, ספרי לנו בבקשה קצת מי את ומה הפעילות של משרדך?אני בעלת משרד אדריכלות ישראלית המתמחה בבניה בישובים כפריים וקיבוצים התמחות בבניה ירוקה - מתקדמת המשרד עוסק בתכנון בתים חדשים ועיצוב פנים, שיפוצים ותוספות בניה ורישוי חריגות בניה.מה הביא אותך לעיסוק בתחום?מגיל צעיר ידעתי שאעסוק בתחום אשר נותן משמעות לאנשים אחרים. החיים בקיבוץ בשנות ה 80-90, שבו הזהות האישית מתבטלת, תרמו...

...מרחב הציבורי. בנוסף, השאלה היא מי הוא הציבור? האם הציבור שעומד להפיק רווחים מהפרטה זו הם אותם יזמים, כרישי נדל"ן ונציגי הון זר"?תחת נימוקי הפרטה התרקה המדינה מאחריותה לבנות פתרונות דיור לאזרחים. משרד השיכון שבעבר הפעיל חברות בניה ממשלתיות (כמו שנהוג עד היום בחלקים מאירופה), סיים את אחריותו בנושא. משרד הפנים נשאר עם האחריות התכנונית והיכולת להשפיע על ידי מענקי מס (למשל לאזורי תעסוקה בפריפריה). הוא לא עושה את זה. הדבר היחיד שהממשלה עושה הוא לחבר את...

... ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנו במחקר).יש להדגיש, כי "המתמטיקה" העירונית היא משנית בשיקולים שהבאנו. הכוונה למספרים של "צפיפות", "אחוזי בניה" וכו', שהם פשוטים למדי, אותם סיבכו חוקרים שונים, שלא לצורך. נוסיף שבמחקר שלנו לא קבענו מראש סעיפים כגון "העיקר הצפיפות" או "בר קיימא" או "ירוק", "פארקים" וכל המונחים הכביכול אנושיים. באלה ובשמם נעשות עיקר הטעויות.עד כאן ...