חיפוש - תגובות , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , ערים |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
"מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה
11.09.11...שכונה היא טובה אם ילד בגיל שמונה יכול לצאת לקנות לעצמו ארטיק, ולחזור הביתה לפני שהארטיק נמס לגמרי". האדריכל איתי הורביץ מתרגם רשומה מעניינת של לנור שכנזי, כותבת בלוג ניו יורקי ומוסיף מספר הערות משלו. ההכרה המתפתחת של מתכנני ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קרוב, ואם הילדים יכולים להסתדר בכוחות ... -
הדיור הציבורי ותכנון ערים - הרצאות
14.08.11במסגרת התמיכה במאבק הדיור מתארגנות הרצאות נוספות מיום שני עד חמישי בשדירות רוטשילד בתל אביב.סניף הצעירים בעמותת האדריכלים בשיתוף התאחדות הסטודנטים מזמין את הציבור להרצאות ודיון פתוח בנושאי הדיור הציבורי ותכנון ערים. הדיון יתקיים במאהל הסטודנטים בפינת שדרות רוטשילד ורחוב שינקין, בימים ב-ה 15.8-18.8 בשעה 19:00. לוח זמנים להרצאות יום שני, 15 אוגוסט 2011, 19:00תכנון ערים ותכנון מגוריםאדר' פארה גולדמן יום שלישי, 16 אוגוסט 2011, 19:00 פינוי ... -
העיר במספרים
21.02.11תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ... -
מה זה משאיר בעיר?
6.02.12כנס וסדנאות אמן בבת-ים בין ה 19-24 בפברואר 2012, טרום פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון ברחוב. במהלך חודש פברואר 2012, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ברחוב בבת-ים- Street C.A.T Bat-Yam festival, מקיים כנס חורף מקצועי וסדנאות אמן בנושא: "מה זה משאיר בעיר? תיאטרון וארכיטקטורה במרחב הציבורי-המרחב החברתי". פסקל לקוק (צרפת), ארכיטקטית ומעצבת במה, בתו של ז'אק לקוק הידוע כאבי התיאטרון הפיזי במאה העשרים, תנחה סדנת -L.E.M) laboratoire e'tudes mo... -
מלגות עמיתי עזריאלי לאדריכלות ולתכנון ערים
16.12.12תוכנית עמיתי עזריאלי מעניקה מלגות לסטודנטים לתואר שני (במסלול תזה בלבד) בתחומי האדריכלות ותכנון ערים, ומיועדת ללימודים באוניברסיטאות בישראל. התוכנית מיועדת לסטודנטים לתואר שני באדריכלות ו/או תכנון ערים אשר יחלו את לימודיהם בשנת הלימודים תשע"ד. זכאים להגיש מועמדותם: סטודנטים הנמצאים בשלבי סיום של תוכנית לימודים בת 5 שנים לקראת קבלת תואר :B.Arch.סטודנטים הנמצאים לקראת סיום לימודיהם לתואר ראשון באדריכלות מוזמנים לפנות למוסד האקדמי שבו הם לומדים לקבל... -
ערי ידע 4 - KCWS 2011, כנס בינלאומי
16.08.11...11עיריית חולון ומועצה אזורית הגליל העליון מארחות הכינוס הבינלאומי ה 4- בנושא ערי ידעThe 4th Knowledge Cities World Summit כינוס זה הוא המוביל בעולם בנושא מחקר וניהול של “ערי ואזורי ידע”, כאשר, השנה יתמקד הכינוס בסימן פיתוח ערים ואזורים, למען הדורות הבאים. בעבר התקיים הכינוס באוסטרליה, סין ומקסיקו. בוא והצטרף אלינו לכינוס מולטידיספלנרי העוסק בנושאים הקרובים לחיי כולנו, נושאים אשר רק בשיתוף פעולה בין אנשי שלטון מקומי, חינוך ותעשייה, ניתן לפתור ב... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם. -
מגדלים בירושלים
29.10.12"תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו... -
מן שנער יתכננו את באר שבע
8.08.11חדשות Xnet מגלות שמשרד מן - שנער נבחר לתכנן את תוכנית המתאר לעיר באר שבע לשנת 2030. מן-שנער זכו במכרז בפער קטן מאוד מול המועמד שהגיע למקום השני – אדריכל דורון צפריר. במכרז התמדדו עשרה צוותי תכנון, שכל אחד מהם הובל על ידי אחד מבכירי המתכננים בישראל וכלל יועצים ממקצועות שונים - כלכלנים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי מחשוב, מהנדסי תחבורה, מהנדסי תשתיות, סוציולוגים ועוד. המתמודדים האחרים במכרז היו נעמה מליס, עדנה לרמן, אריה רחמימוב ודוד גוגנהיים ו... -
מיתוג עירוני במקום תכנון
31.03.11...יכול להיות כל כך חסר חוט שדרה שהוא חושב שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו? מרגיז אותי שמהלכים שקובעים עדיפויות פיתוח מנוהלים על ידי אנשים שכל קשר ביניהם לבין יכולת לתכנון עירוני לא קיים. מרגיז אותי שראשי ערים מפנים משאבים שהם מקבלים כהיטלים וארנונה לטובת מהלכים של מיתוג במקום לדאוג לבעיות עצמן (אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה...) מרגיז אותי שהמהלך שעשתה עריית חולון בהצלחה גדולה כל כך נתפס כמהלך מיתוגי. כאילו כל ההשקעה במוזי... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12...לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הב... -
דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה
8.02.12...וד. כמו כן, יצרת מרחבים הולמים להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית ושילוב התחבורה הכללית".מרחב היא עמותה רשומה בה חברים מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף ועוד. מרחב מתמקדת בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועלת לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. כמי שאינו חבר בעמותה אני יכול להעיד שבכל פעם בה נכחתי בפעילותה ראיתי אנשים שממש פועלים, ולא רק מדברים, בכדי ליצור שינוי.אם תרצו להצטרף לדיונים אודות מנשיה - הנה הקישור שנית. -
סיבוב בכיכר בראשון לציון
21.09.12"רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי.... -
להצטופף בבקשה
1.06.11פוסט מאת האדריכלית עירית סולסי בבלוג של עמותת מרחב מדבר בשבח הצפיפות העירונית לקראת יום עיון שיערך ב 28 ליוני בטירת הכרמל ובו יוצג מודל לבחינת העצמת השכונות הותיקות בישראל. הדיון הלכאורה תיאורטי מהווה למעשה נקודה שמתכנני ערים חייבים לקחת בחשבון.בפוסט כותבת עירית "אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
