חיפוש - חדשות , אדריכלות , בינוי ערים , מים |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדלר - חומסקי בינוי ערים ומיתוג
14.03.11במקום שבו אירית רחמים מהישרדות היא "אדריכלית אירועים", משרד הפרסום אדלר חומסקי מכין תוכנית אב תיירותית לאילת. לא אדריכל, לא מהנדס העיר, אפילו לא מישהו מקומי... משרד פרסום תל אביבי הוא זה שמכין תוכנית אב לעיר. כמה עצוב לקרוא את הכתבה על תוכנית האב התירותית של אילת. תוכנית שהוכנה על ידי משרד הפרסום אדלר - חומסקי. כמו תמיד אצל משרדי פרסום הדוח אומר:1. המצב קשה.2. נדרש שיפור אמיתי וגם שיווק.3. בואו נעשה שיווק.אני מת ממשרדי הפרסום האלה. כמה פעמים ... -
סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה
31.05.11...אחד המקומות הירודים ביותר מבחינת תנאי מחיה ולכן זכה בכינוי המפוקפק של בית הסוהר סינג סינג הניו־יורקי. השכונה ממוקמת ברחוב שדרות התמרים בעיר ומורכבת מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא 9 דונמים, והוא מאכלס בצפיפות רבה 224 יחידות דיור. למרות זאת בישיבת מליאת מועצת העיר הוחלט שוב לעכב את ההמלצה על תוכנית 'פינוי בינוי' של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול הע... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב. -
היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?
15.07.13מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט... -
כמה אחידות? כמה ייחודיות?
18.03.12מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ע... -
הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי
9.04.12כתבה מעולה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את סיפורה של העיר ימית. דווקא בנימה מרוחקת ולא שיפוטית מצליח מיכאל לבנות את הכתבה כסיפור מרגש שסופו הרי ידוע לנו מראש, החל מהשיקולים הפוליטיים והאדריכליים בהקמה ועד לפירוק וההריסה.אחת האבחנות המעניינות בכתבה היא הערתו של מתכנן העיר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שה... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם. -
שכונת הבאוהאוס האמיתית
26.01.11ערן טמיר - טאוויל סוקר בפוסט מעניין ומעמיק בבלוג שלו את המורפולוגיה העירונית של שכונת יד אליהו. בלוקי הסרגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ני... -
אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
23.11.15...ית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט הזוכה בארכיטקטורה בפרס על שם ישראל וליאון רייסקין" ו"הפרויקט הזוכה בפרס לאדריכלות וזהות ישראלית ע"ש אבא אלחנני ז"ל". בתחרות השלישית, הפרויקט המצטיין באדריכלות נוף ע"ש אלימלך ארמוני, זכתה במקום הראשון עבודתו של ירון צלניק "מעבר הכרחי", אשר הציגה פתרון תיירותי לשימוש בשדות המוקשים ותעלות הנ"ט, המתפר... -
בניה מסורתית ואורבניזם חדש
4.02.11בשכונת חוף רוזמרי בפלורידה הכול במרחק של חמש דקות הליכה לפי העיקרון החדש של תכנון ערים: שכונה העונה על צרכי תושביה - מגורים, עבודה ובילוי שעות הפנאי. בכתבה (המתורגמת לעברית) של אדם מילר - אפוק טיימס מציג הכותב את הבעיה בעירוניות הקיימת ואת הפתרון של "האורבניזם החדש": בבנייה הסטנדרטית של היום אנשים מבודדים אחד מהשני.הם מבלים זמןרב מאחורי ההגה, נוהגים לבדם לעבודה, מהעבודה חזרה לבית,ומשם שוב נוהגים למרכזי הקניות. זו היא תוצאה של התפשטות עיר ואנש... -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות... -
דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה
8.02.12...וד. כמו כן, יצרת מרחבים הולמים להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית ושילוב התחבורה הכללית".מרחב היא עמותה רשומה בה חברים מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף ועוד. מרחב מתמקדת בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועלת לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. כמי שאינו חבר בעמותה אני יכול להעיד שבכל פעם בה נכחתי בפעילותה ראיתי אנשים שממש פועלים, ולא רק מדברים, בכדי ליצור שינוי.אם תרצו להצטרף לדיונים אודות מנשיה - הנה הקישור שנית. -
הצלחה שקטה בכיכר רבין
6.02.11שלושה מאמרים התפרסמו לאחרונה ברשת ובכולם שבחים לשינוי אזור הבריכה בכיכר רבין. איש האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, אבי לוי , הוא האחראי להצלחה השקטה ומעניין לקרוא את השבחים שחולקים לו אנשי המקצוע והמבקרים במקום. אליאב מהבלוג "הרחובות של גיין" מתאר את הפרויקט כ"אחד מהפרוייקטים הקטנים יחסית, אבל בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר בעיר". הוא מוסיף תמונות והסברים המציגים את ההתרחשויות האנושיות המתרחשות מסביב לבריכה. "השיפוץ שיקם את הבריכה והנגיש ... -
חוק התכנון - מבט מהמרפסת
6.03.11חוק התכנון והבניה החדש מתגלגל בהליכים לקראת אישורו. בלוג חדש - "המרפסת" סוקר במבט מבפנים את החוק, הכוחות הפועלים ברקע והשינויים שהולכים להתרגש על כולנו. היכונו לועדה החדשה - הועדה למילוי תפקידי ועדות מקומיות. ממבט על הדברים לא נראים פשוטים כלל וכלל. אומנם החלטות הממשלה שהוציאו לדרך את השינוי לחוק הבטל, הציבו כמטרה את ייעול, זירוז ופישוט הליכי התכנון – אולם מספיק מבט בהצ"ח כדי להבין כי פשוט זה לא יהיה. 200, עמודים, 631 סעיפים, 12 חלקים, 4...
לא מצאת? פשוט חפש.
