חיפוש - אדריכלות , רכבים |1|

"רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....

...יגה אוטומטית כבר יש, כבישים עם חיישנים ומערכת ניהול תנועה כבר קיימת. למעשה הפרויקטים הנ"ל פותחו כבר לטובת התנועה באוטוסטרדות המהירות אבל האם זה ישים בעיר? לדעתי לא. ההדמיות יפות אבל קל לראות שכמות המכוניות נמוכה מאד. אין רכבים חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונ...

...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.

... ראשונה לעיר תל-אביב. בשנת 1925 התפרסם הדו"ח אותו ערך, ובשנת 1927 דנה הועדה המחוזית בתכניתו ואשרה אותה במתכונתה הראשונה. מגרסתה הראשונה ועד היום עברה התכנית הרחבות ושינויים רבים, חלקם בעלי משמעות רבה ובהם התאמות לתנועת וחנית רכבים, תוספת קומות ועוד. ועם כל זאת, גם לאחר למעלה מתשעים שנים שומרת התכנית על חיוניות. שטחי התכנית המקורית נחשבים לנקודות שיא אורבנית בתל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל, ו- 'תכנית גדס' הינה מותג מוביל בתכנון הערים הישראלי, מקביל...

...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...

...בוץ נתפס בעיניי רבים כמקום המקנה ביטחון, הן ברמת המעורבות והאחריות ההדדית והן במישור האישי. הידיעה כי הילדים נמצאים במסגרת חינוכית תומכת גם לאחר שעות בית הספר, ונמצאים בתוך ישוב מוגן שאין בו את הסכנות הקיימות בערים כמו תנועת רכבים פרועה, זיהום אוויר, פשיעה וכד'. 4. נוחות ושרותי קהילה – הקיבוץ מיסודו תמך ודגל בשרותי קהילה טובים. הקיבוץ כגוף יצר בתוכו מערכות רבות העונות על הצרכים המנהליים, החינוכיים, הבריאותיים והחברתיים של הגרים בו. אותם שרותי ק...