חיפוש - חדשות , אדריכלות נוף , בינוי ערים , חוק |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדלר - חומסקי בינוי ערים ומיתוג
14.03.11במקום שבו אירית רחמים מהישרדות היא "אדריכלית אירועים", משרד הפרסום אדלר חומסקי מכין תוכנית אב תיירותית לאילת. לא אדריכל, לא מהנדס העיר, אפילו לא מישהו מקומי... משרד פרסום תל אביבי הוא זה שמכין תוכנית אב לעיר. כמה עצוב לקרוא את הכתבה על תוכנית האב התירותית של אילת. תוכנית שהוכנה על ידי משרד הפרסום אדלר - חומסקי. כמו תמיד אצל משרדי פרסום הדוח אומר:1. המצב קשה.2. נדרש שיפור אמיתי וגם שיווק.3. בואו נעשה שיווק.אני מת ממשרדי הפרסום האלה. כמה פעמים ... -
סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה
31.05.11מתחם "סינג סינג" באילת הוא אחד המקומות הירודים ביותר מבחינת תנאי מחיה ולכן זכה בכינוי המפוקפק של בית הסוהר סינג סינג הניו־יורקי. השכונה ממוקמת ברחוב שדרות התמרים בעיר ומורכבת מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא 9 דונמים, והוא מאכלס בצפיפות רבה 224 יחידות דיור. למרות זאת בישיבת מליאת מועצת העיר הוחלט שוב לעכב את ההמלצה על תוכנית 'פינוי בינוי' של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים ... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ... -
היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?
15.07.13... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה. -
כמה אחידות? כמה ייחודיות?
18.03.12מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ע... -
הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי
9.04.12כתבה מעולה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את סיפורה של העיר ימית. דווקא בנימה מרוחקת ולא שיפוטית מצליח מיכאל לבנות את הכתבה כסיפור מרגש שסופו הרי ידוע לנו מראש, החל מהשיקולים הפוליטיים והאדריכליים בהקמה ועד לפירוק וההריסה.אחת האבחנות המעניינות בכתבה היא הערתו של מתכנן העיר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שה... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11שרון רוטברג מספר בבלוג שלו על העיר ניו אורדוס שבסין, עיר שיש בה הכל - מבני ציבור, כיכרות, שדירות רחבות, מבני מגורים ומסחר... רק דבר אחד חסר בה - אנשים. שרון מכיר היטב את העיר הזו מאחר ותכנן בה את אחת ממאה הוילות באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר. "ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הר... -
שכונת הבאוהאוס האמיתית
26.01.11ערן טמיר - טאוויל סוקר בפוסט מעניין ומעמיק בבלוג שלו את המורפולוגיה העירונית של שכונת יד אליהו. בלוקי הסרגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ני... -
אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
23.11.15...גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט הזוכה בארכיטקטורה בפרס על שם ישראל וליאון רייסקין" ו"הפרויקט הזוכה בפרס לאדריכלות וזהות ישראלית ע"ש אבא אלחנני ז"ל". בתחרות השלישית, הפרויקט המצטיין באדריכלות נוף ע"ש אלימלך ארמוני, זכתה במקום הראשון עבודתו של ירון צלניק "מעבר הכרחי", אשר הציגה פתרון תיירותי לשימוש בשדות המוקשים ותעלות הנ"ט, המתפרשים על פני עשרות אלפי דונמים משטחה של רמת הגולן."הארוע מסמל את ההצטיינות של ה... -
בניה מסורתית ואורבניזם חדש
4.02.11בשכונת חוף רוזמרי בפלורידה הכול במרחק של חמש דקות הליכה לפי העיקרון החדש של תכנון ערים: שכונה העונה על צרכי תושביה - מגורים, עבודה ובילוי שעות הפנאי. בכתבה (המתורגמת לעברית) של אדם מילר - אפוק טיימס מציג הכותב את הבעיה בעירוניות הקיימת ואת הפתרון של "האורבניזם החדש": בבנייה הסטנדרטית של היום אנשים מבודדים אחד מהשני.הם מבלים זמןרב מאחורי ההגה, נוהגים לבדם לעבודה, מהעבודה חזרה לבית,ומשם שוב נוהגים למרכזי הקניות. זו היא תוצאה של התפשטות עיר ואנש... -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות... -
דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה
8.02.12יובל כהן מפרסם בבלוג "הרחובות שלנו" את העבודה של קבוצת מרחב ביצירת תוכנית אלטרנטיבית לשכונת מנשיה. מחר (7.2) יתקיים בקבוצה דיון מתקדם יותר וקהילת המתכננים מוזמנת."אם אתם מעוניינים לקחת חלק בסיום תכנון רשת הרחובות המוצעת, בואו להאיר ולהעיר על הסקיצה המצורפת ולהציג שינוים מנומקים." כותב יובל, "במפגש נשאף לסיים את שלב זה של התכנון ונתחיל בתהליך יצרת קוד תכנון מפורט לרחובות הספציפים, קביעת גובה, אחוזי בניה, חזית רחוב, שימושים מעורבים ומתחלפים ועוד. כ... -
הצלחה שקטה בכיכר רבין
6.02.11שלושה מאמרים התפרסמו לאחרונה ברשת ובכולם שבחים לשינוי אזור הבריכה בכיכר רבין. איש האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, אבי לוי , הוא האחראי להצלחה השקטה ומעניין לקרוא את השבחים שחולקים לו אנשי המקצוע והמבקרים במקום. אליאב מהבלוג "הרחובות של גיין" מתאר את הפרויקט כ"אחד מהפרוייקטים הקטנים יחסית, אבל בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר בעיר". הוא מוסיף תמונות והסברים המציגים את ההתרחשויות האנושיות המתרחשות מסביב לבריכה. "השיפוץ שיקם את הבריכה והנגיש ... -
חוק התכנון - מבט מהמרפסת
6.03.11חוק התכנון והבניה החדש מתגלגל בהליכים לקראת אישורו. בלוג חדש - "המרפסת" סוקר במבט מבפנים את החוק, הכוחות הפועלים ברקע והשינויים שהולכים להתרגש על כולנו. היכונו לועדה החדשה - הועדה למילוי תפקידי ועדות מקומיות. ממבט על הדברים לא נראים פשוטים כלל וכלל. אומנם החלטות הממשלה שהוציאו לדרך את השינוי לחוק הבטל, הציבו כמטרה את ייעול, זירוז ופישוט הליכי התכנון – אולם מספיק מבט בהצ"ח כדי להבין כי פשוט זה לא יהיה. 200, עמודים, 631 סעיפים, 12 חלקים, 4...
לא מצאת? פשוט חפש.
