חיפוש - חדשות , שונות , אות , עצים |1| - דף 2

...ד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הצילו את הקיבוץ מכליה והחיו אותו באוכלוסייה חדשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכוניות החונות ליד דלת הבית, רשת דרכים רחבות עם שפע אספלט, אבני שפה מסומנות באדום ולבן, בתי מידות במגרשי מגורים ...

...ק דברים קיימים". ובכן... לא בדיוק. מאחר ואני צריך לבנות כמויות עצומות של רחובות ומבנים לא זהים, החלטתי להשתמש בגישה "פרמטרית" - כלומר אני מגדיר למחשב מהם הפרמטרים שהוא עובד איתם והוא מוציא לי את המרחב על מסך המשחק. וזה שם אותי מול השאלה הפשוטה – מהם הפרמטרים שקובעים שאזור בעיר הוא נעים או מאיים? מתי רחוב "מרגיש" טוב? נסו את זה רגע אתם. נגיד שכולנו מסכימים ששדרות רוטשילד בתל אביב הן מרחב נעים ומזמין. למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסב...

...ום ה- 15, אין ראש עיר אחד מתחומי התכנון. על 364 חברות וחברי מועצות ערי פורום ה- 15, נמנות שתי אדריכליות ומתכנן ערים אחד. לעומתם מכהנים 58 עורכי דין, 9 רופאים, 8 רואי חשבון. בעלי ומנהלי מוסכים (3) וכדורגלנים לשעבר (3) הם בעלי אותה השפעה בדיון הפוליטי המקומי כמו בעלי המקצועות האמונים על הבנתה ותכנונה של הסביבה הבנויה בישראל. תמונה דומה מתקבלת בבחינת הרכב המועצות המקומיות של עשרים הערים הגדולות בישראל.השיח החברתי והאתי מהווה חלק משמעותי מהדיון בו עו...

היי זיוית, אנחנו שמחים לארח אותך ב"אחד על אחד", כדי לקבל קצת רקע, ספרי לנו קצת מעל עצמך ועל עיסוקך כעת:שמי זיוית כץ,בת 34 נשואה ואימא לשני בנים. אני אדריכלית בוגרת בצלאל עם ניסיון של עשור בתכנון של פרויקטים שונים. לאחר שנים של עבודה בתחום החלטתי להקים מיזם שעונה לקושי עצום בשוק שלי והיום אני היזמת של פלטפורמה בשם DesignMatcher שנועדה לקשר בין מעצבי פנים ואדריכלים לבין בעלי חנויות ועסקים בתחום. אנחנו מאפשרים למעצבים למצוא בקלות את הפריטים לפרויקט...

...ופי ׳הכפר הגלובאלי׳, ותופעות כמו בדלנות והיסגרות אל תוך הדומים לנו שוטפים את העולם המערבי כולו, מתגבשות ברשת קהילות שאינן מוגדרות באמצעים גאוגרפיים, אבל מתקיימות כ׳איים׳ בעולם מקביל של בידוד, הומוגניות וגבולות מוגדרים. האם אותו חזון אוטופי שביקש לטשטש בין המקומי לאוניברסלי נמוג אל מול התגבשותן של קהילות הומוגניות ובדלניות, ולאומיות חדשה/ישנה? והאם ירושלים, שמתפקדת כעיר בתוך מציאות של איים גאוגרפים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, וישראל שמתקיימ...