חיפוש - חדשות , אח , כוח |1| - דף 9

• 

  אמריקה ורסנו, אמריקה

  21.05.12
  ...אירוניה מקסימה, אבל כנראה שאין להם ולכן אפשר לגחך בכיף.אוצרי התערוכה בביתן הישראלי הם האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת האמנות מילנה גיצין-אדירם. הם אלה שבחרו לעסוק בהשפעת התרבות האמריקאית על האדריכלות בישראל בארבעת העשורים האחרונים. לאחר ההחלטה הם הבחינו בין ארבע קטגוריות "שמעניקות פרספקטיבה רחבה על הקשר האמריקאי-ישראלי" : allies , signals , flotillas , imporiums ואז פנו לחמישה אמנים (שלושה ישראלים ושני זרים) וחילקו את הקטגוריות ביניהם.אז הבי...
• 

  שפת הזכרון באדריכלות וצילום // מפגש ארכיג'וב 06

  19.02.12
  ...איך בונים זכרון? מה העיר שוכחת? ועוד...אדריכל איתן קימל, ממשרד קימל אשכולות.קימל, מרצה בכיר בטכניון 2002-2005, מרצה באוניברסיטת תל אביב משנת 2006 ומרצה אורח באוניברסיטת TH-Delft בהולנד 2009, ידבר על אדריכלות הזכרון ועל חיפוש אחר כוחה של האדריכלות להעצים את חווית הזכרון, הכאב והתקווה. במסגרת ההרצאה יוצגו מספר פרויקטים בתכנון המשרד העוסקים במורשת והנצחה: מרכז הנצחה מורשת וקהילה בבאבי יאר, קייב // מוזיאון מלחמת העולם השניה, גדנסק // היכל היזכור הלאו...
• 

  הרצאה - האסון הגדול

  1.01.12
  ... אביבהאסון הגדול - אדר' ד"ר ארז גולני סולומוןהאסון הוא אירוע מגדיר, יש ביכולתו לשנות את הדרך בה אנחנו חיים, וכיצד אנחנו חושבים על המציאות וחווים אותה. האסון הגדול במזרח יפן הוא כזה אירוע, משנה רדיקלי ובעל עצמה. עשרה חודשים אחרי, ההרצאה תתמקד בעיר ובארכיטקטורה כדי לתאר את המרחב והזמן הקשורים לאירועים ההרסניים על גבי בסיס שמרכזו טוהוקו של ה-11 במרס 2011 ושנמתח לכל עבר. נשתמש בעיר, בארכיטקטורה ובמחשבתן כדי להגדיר את האסון. נבנה מפה מושגית ועובד...
• 

  המלון בעמק ססגון אושר בוועדה המחוזית

  13.12.11
  ... הפיכה בשטח ייחודי ורגיש" טוענים הגופים הירוקים. השלב הבא, כצפוי, עירעור במועצה הארצית לתכנון ובנייה. כתבה בכלכליסט מציגה את החלטת הוועדה ותגובות הגופים השונים. היזם, יואב איגרא, אדריכל ובעלים של מלון הארודס באילת אמר לאחר ההחלטה :"אני מאוד שמח על ההחלטה. אנחנו מבטיחים שנעשה את הפרויקט הכי אקולוגי ומשמעותי מבחינה תיירותית שהמדינה ראתה. התכנון בוצע בסטנדרטים גבוהים מאוד מבחינה אקולוגית. אנחנו עדיין בודקים את משמעות ההחלטה, ואילו עוד משוכות מ...
• 

  הבונקר והחממה, איך חיפשתי ולא מצאתי סגנון ישראלי

  8.12.11
  יום שני, 12 דצמבר 2011, 18:00 המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל, ירושלים מאין לה לאדריכלות הישראלית לשאוב את השארתה? האם מן המורשת המקומית, השייכת לעם אחר? ואולי מהמודרניזם האוניברסאלי השייך ל'כולם'? או שמא מן האופנות המתחלפות בשערי המגזינים?ואולי צריך לחפש את ההשראה בשני טיפוסי מבנה שהם, ביחד ולחוד, הקונקרטיזציה של האידיאלים הציוניים – הבונקר הצבאי מחד, ומולו החממה החקלאית?האם השילוב ביניהם הוא מפתח לסגנון מקומי, המעוגן במציאות חיינו?ערן טמיר-טאוו...
• 

  רם אייזנברג - מקום להתהוות

  1.12.11
  ...וּרכבוֹת. מה מאפשר את הפלא הזה של היווצרות סדר וצורה מאליהם? מה התנאים הנחוצים למערכת מורכבת? האם לסדר שנוצר בדרך זו יש איכויות שונות מסדר המושג באופן רציונלי? מה ההבדל? פורום חיפה של "מרחב", התנועה לעירוניות מתחדשת נפגש אחת לשבועיים במטרה להציג, לדון ולהיחשף לסוגיות של אורבניזם/עירוניות והאפשרויות הגלומות במרחב הציבורי המתוכנן ושאינו מתוכנן. המציגים בפורום הם: מתכננים, פעילים חברתיים, אנשים בעלי יוזמות עם נגיעה בעירוניות.הפורום פתוח לציבור!
• 

  חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב

  16.10.11
  ...חות מוכר במרחב הבנוי: החלופות והכיוונים שלא נבחרו או מומשו, או כאלה שצפויים בעתיד. נקודת התייחסות זו מציגה את התכנון כתהליך לא-ליניארי, המנקז אל תוכו אפשרויות, השפעות וכוחות רבים ומנוגדים. בראייה זו, התוצר הסופי הוא רק חלופה אחת מִני רבות, המהווה מכנה משותף ושיווי משקל של הכוחות שפעלו בשטח בזמן ההכרעה. הבניין הממומש נתפס אפוא כיצור אורגני, שחיותו מגלמת התפתחות מתמדת וכוללת בחובה את הצורך התמידי בהשתנות ובגדילה. מרחב אחר משלים את החוסרים שבהתמ...
• 

  "מדד הארטיק" - המדד האולטימטיבי לשכונה

  11.09.11
  ...ערים היא שכאשר שכונה היא טובה לילדים, היא טובה גם לכל השאר, ולכן הגיוני לבנות ערים כך שיעברו את "מבחן הארטיק". זה אומר שיש בשכונה נתיבי הליכה מספיק בטוחים עבור הילדים, ושהמסחר נמצא מספיק קרוב, ואם הילדים יכולים להסתדר בכוחות עצמם, אזי גם כל האחרים, כולל קשישים. איתי בוחן את השכונה בה הוא גר ומפתה את כולנו לחשוב כך גם על השכונות בהן אנחנו גרים. נוכחות טבעית של ילדים ברחוב היא מדד טוב למקום שטוב לחיות בו. ... ואם יש ארטיקים?- עוד יותר טוב!!
• 

  Fcity - תגית כלימור

  14.08.11
  ...ר בנייר מעלה את השאלה על הדרך שאנו מאכלסים את כדור הארץ ומחזק את הקריאה לצמצם את הפגיעה בסביבה הנובעת מניצול יתר של משאבי הטבע.עבודת הווידאו חוקרת את המעבר מתקשורת ישירה לתקשורת אמצעית בעולם שהרשתות החברתיות יוצרות בו רב-שיח אחר. במיצב נעשה שימוש בשפה אבסטרקטית ומתומצתת המתארת את החיבור בין העיר למרחב הווירטואלי. בעבודת הווידאו מתקיים המעבר בין הממשי לווירטואלי: מצילום יד האוחזת בעט וכותבת אל פעולת קימוט הנייר והשלכתו אל המרחב הדיגיטלי, מרחב שחלי...
• 

  עיצוב, זהות ופנים - תערוכת פרויקטי גמר

  27.06.11
  ...יל ומקדם שינויים חברתיים, טכנולוגיים וסביבתיים פתיחה חגיגית: 30 ביוני נעילה: 12 ביולי שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-21:00, ו' 10:00-14:00, שבת 20:30-22:30 המכללה למנהל - קמפוס ראשון לציון | שד' יצחק רבין 7, ראשון לציון. אחרי 4 שנים של לימוד אינטנסיבי משולב בעשייה ובמחקר, מחזור הסטודנטים ה-13 של החוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי המכללה למינהל מגיע אל קו הסיום.פירות פרויקט הגמר של 83 הבוגרים, יוצגו בתערוכה מקיפה שתתקיים בבניין המכללה למשך שבועיים...
• 

  קלינטק 2011 - ועידה, תערוכה וכנסים

  30.05.11
  ...והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה. נושאי הועידה טכנולוגיות מים החלטת ממשלת ישראל ליישם את תכנית NEWTech נועדה להפוך את ישראל לגורם מוביל בשוק המים העולמי, המגלגל כיום כ 400- מיליארד דולר בשנה. שוק זה יצמח בשיעור של מאות אחוזים בשנים הקרובות, וזאת בשל המחסור העולמי הגדול במים. יצוא תעשיות המים בישראל עומד כיום על כמיליארד דולר בשנה. מיחזור כמויות הפסולת ההולכות וגדלות עם גידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים יוצרים בעיה אמיתית ובוערת. צמצו...
• 

  בניה העומדת ברעידות אדמה

  16.03.11
  ...צד ההנדסי של הבניה ואם הקונסטרוקטור אומר שחייבים אז אנחנו פשוט מסכימים איתו. ובכל זאת... אולי שווה להזכר קצת ולרענן חומר שלמדנו בטכניון. הכתבה כוללת מונחים כמו "עומס סטטי" ו"עומס דינאמי", "כוחות אופקיים" ו"כשל מבני" אבל הכל כתוב בעברית קלה, לאנשים שקצת רוצים להבין יותר למה המבנים ביפן החזיקו מעמד. הכותב מתייחס לאחר ההקדמה התיאורטית משהו גם למצב בארץ, לדרך בה בנו מבנים ולדרך בה בונים היום. גם מקומה של תוכנית מתאר ארצית 38 לחיזוק מבנים לא נפקד.
• 

  כסף, תבלינים והועדה המחוזית

  13.02.11
  ...ה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכתבה מצ...
• 

  אושרה הריסת הדולפינריום בתל אביב

  7.02.11
  ...י הוא לאקווריום, מוזיאון ימי ודולפינריום - ייעודים אשר אינם כלכליים) תעניק העירייה למר בוכמן קרקע עירונית בהרברט סמואל בגודל של 12 דונם - קו ראשון לים. ...רק מבחינת גודל זכויות הבניה עומד היקף ההטבה הציבורית העצומה על יחס של אחד לעשר וזאת מבלי לקחת בחשבון את ההבדל בייעודי הקרקע של אקווריום כושל מול משרדים ומגורים, אשר מעלה את יחס ההמרה לערכים דמיוניים." בבלוג התל אביבי של לרמן נשמעים הטיעונים בנימה רגועה יותר. מורין בירן כותבת על הנסיעה בא...
• 

  תבחרו אתם - שטוחה או מכוערת?

  6.02.11
  ...ראה שהעיריה דוחפת לאופציה השלישית מאחר ובה עלות השיפוץ תיפול על מפעיל החניון ויש לקוות שהסקר לא יתפר כדי לקבל את התשובה הזו. ברחבי הרשת יש לא מעט ויכוחים בנושא. לדעתי עיריית תל אביב לא יכולה לטעון שהפתרון למטרופולין הוא תחבורה ציבורית ודילול תנועת המכוניות במרכז העיר תוך שהיא מפתחת חניונים במרכז. להזכיר - גם ההצעה לחניון בכיכר רבין עדיין לא הוסרה לחלוטין. הקישור הפעם הוא לקבוצה בפייסבוק בה מתאגדים תושבים ואדריכלים לבחירה בחלופה ללא החניון.