חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , בינוי ערים , בר , רנו |1| - דף 2

• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  שרון רוטברג מספר בבלוג שלו על העיר ניו אורדוס שבסין, עיר שיש בה הכל - מבני ציבור, כיכרות, שדירות רחבות, מבני מגורים ומסחר... רק דבר אחד חסר בה - אנשים. שרון מכיר היטב את העיר הזו מאחר ותכנן בה את אחת ממאה הוילות באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר. "ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הר...
• 

  הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי

  9.04.12
  ...ר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שהממסד בונה והן לא מתפתחות בקצב של השוק הפרטי".ומוסיף הכותב כי "בחשבון אישי 30 שנה אחרי הריסת ימית אומר דרוקמן שהיום היה מתכנן את העיר אחרת, היות והשכיל להבין שהממסד יודע לבנות עיר על פי נוסחאות החסרות את "הקצב התרבותי" שממנו צומחת תרבות חיים עירונית".כתבה מרתקת, לכו לקרוא.
• 

  תוכנית גוננים התחדשות עירונית

  3.10.11
  יום חמישי, 6 אוקטובר 2011, 18:00 אולם דגם העיר ירושלים, כיכר ספרא 1, ירושלים עמותת אדריכלים מאוחדים בשיתוף עיריית ירושלים וחטיבת בית המודל מזמינה להצגת התוכנית להתחדשות בשכונת גוננים, ירושלים. בתוכנית: דברי פתיחה של מהנדס העיר – אדריכל שלמה אשכול. הצגת התוכנית – אדריכלים קרלוס פרוס, דן קינן בהשתתפות נציגי לשכת התכנון מנחה – אדריכלית עליזה ארנס ועד סניף ירושלים. נשמח לראותכם ! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ...
• 

  שכונת הבאוהאוס האמיתית

  26.01.11
  ...טי וחד-פעמי לטובת חללים חזרתיים הפתוחים זה לזה יוצרת תחושה של אנונימיות. לאלה מצטרפת כמובן החזרתיות של הבלוק עצמו, הנולדת משכפול יחידות הדיור הזהות זו לצד וזו מעל זו, וכמובן, החזרה על אותו בלוק שוב ושוב, ושוב, במרחב. כיף לגלות שוב בבלוגים ברשת דיונים בנושאי ארכיטקטורה. כתיבה ברמה אקדמית, עם מראי מקום, הסברים, תמונות והערות גם לתוכניות עתידיות. פוסט למטיבי לכת, אדריכלים העוסקים בבינוי עירוני. קישור לכתבה המלאה: שכונת הבאוהאוס האמיתית
• 

  ערי ידע 4 - KCWS 2011, כנס בינלאומי

  16.08.11
  14-17 נובמבר 2011עיריית חולון ומועצה אזורית הגליל העליון מארחות הכינוס הבינלאומי ה 4- בנושא ערי ידעThe 4th Knowledge Cities World Summit כינוס זה הוא המוביל בעולם בנושא מחקר וניהול של “ערי ואזורי ידע”, כאשר, השנה יתמקד הכינוס בסימן פיתוח ערים ואזורים, למען הדורות הבאים. בעבר התקיים הכינוס באוסטרליה, סין ומקסיקו. בוא והצטרף אלינו לכינוס מולטידיספלנרי העוסק בנושאים הקרובים לחיי כולנו, נושאים אשר רק בשיתוף פעולה בין אנשי שלטון מקומי, חינוך ותעשיי...
• 

  בניה מסורתית ואורבניזם חדש

  4.02.11
  בשכונת חוף רוזמרי בפלורידה הכול במרחק של חמש דקות הליכה לפי העיקרון החדש של תכנון ערים: שכונה העונה על צרכי תושביה - מגורים, עבודה ובילוי שעות הפנאי. בכתבה (המתורגמת לעברית) של אדם מילר - אפוק טיימס מציג הכותב את הבעיה בעירוניות הקיימת ואת הפתרון של "האורבניזם החדש": בבנייה הסטנדרטית של היום אנשים מבודדים אחד מהשני.הם מבלים זמןרב מאחורי ההגה, נוהגים לבדם לעבודה, מהעבודה חזרה לבית,ומשם שוב נוהגים למרכזי הקניות. זו היא תוצאה של התפשטות עיר ואנש...
• 

  לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז

  27.07.11
  ...מערכות תחבורה עתירות נוסעים. עמותת מרחב היא גוף אדריכלי שיש לו שורשים תיאורטיים מוכרים והינו חלק מאסכולה גדולה המציגה תפיסה מסויימת לבינוי ערים. הגם שאני לא תמיד מסכים עם הניתוחים שלהם לגבי הסיבות או דרכי הפעולה המומלצות, אני לא יכול אלא להוריד את הכובע בפני הרמה שהם פועלים בה. בניגוד להרבה גופים וכותבים, תנועת מרחב גם עושה, התנועה מספקת כלים ומסייעת לגופי תכנון וראשי ערים. היום אגב (27 יולי) יתקיים כינוס של העמותה. אתם מוזמנים להצטרף.
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  ...ואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל את פעילות הרשות המקומית וה...
• 

  ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.

  12.02.12
  בבלוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית,...
• 

  על כיכרות עירוניות ותחבורה

  31.03.11
  פרופסור דני גת כותב בבלוג "הרחובות שלנו" על כיכר דיזינגוף ועל כיכרות בכלל. עיתוי הפרסום קשור כמובן לסקר שעורכת עכשיו עיריית תל אביב ובו נשאלים התושבים על החלופות האפשריות לשיפוץ הכיכר. "מעשה הנבלה בתל אביב – האונס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". ...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  יואב לרמן מעיר מספר הערות לגבי תכנית 3700, התכנית לפיתוח השטח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנ...
• 

  דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה

  8.02.12
  ...וד. כמו כן, יצרת מרחבים הולמים להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית ושילוב התחבורה הכללית".מרחב היא עמותה רשומה בה חברים מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף ועוד. מרחב מתמקדת בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועלת לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. כמי שאינו חבר בעמותה אני יכול להעיד שבכל פעם בה נכחתי בפעילותה ראיתי אנשים שממש פועלים, ולא רק מדברים, בכדי ליצור שינוי.אם תרצו להצטרף לדיונים אודות מנשיה - הנה הקישור שנית.
• 

  למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?

  4.02.13
  הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ...
• 

  השדרות של תל אביב

  9.02.11
  ... שיגדיל לעשות ויציץ במפות של העיר יגלה שלמעשה השדרה המרכזית של תל אביב ארוכה הרבה יותר: היא מתחילה (או אמורה להתחיל) ברחוב הרצל ונגמרת בחוף הים." הפוסט מציג את מפות התכנון המקוריות של פטריק גדס, מתכנן הערים שתכנן את התפתחותה של העיר בשנות השלושים ואת הבעיתיות שנוצרה בהצעה שלו עם השנים. אליאב מוסיף את מפת החסמים המונעים את יצירת השדירה ההמשכית ומנתח מהם מצבם, מי מהם ניתן להסרה ומי ישאר תקוע כמו עצם בגרון עוד שנים רבות. לכתבה המלאה בבלוג