חיפוש - חדשות , חוץ , קל |1| - דף 4

• 

  תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל

  26.04.16
  ...ריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003 (העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים ישראלים, ועודם עוסקים, לא רק בייצוא של ידע ומומחיות למדינות מתפתחות אלא גם בייצוא של גישה וטעם. זירה מובהקת של פעילות זו הייתה יבשת אפריקה, שבשנות השישים והשבעים התלכד בה הייצוא האדריכלי עם ...
• 

  ריקי קקון זכתה באות העצוב 2016 ארכיטקטורה-סטודנטים

  11.04.16
  ...קקון , בוגרת המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה היא הזוכה הבלעדית באות העצוב 2016 בקטגוריית ארכיטקטורה - סטודנטים. פרויקט הגמר שלה 'הארת שוליים ' מספק מבט מחודש על הנתקים הנוצרים בין רובעיה השונים של העיר עכו המתפתחת מחוץ לחומות, חשיפת השטחים האבודים בעיר והשבתם אל השיח והשלד העירוני,תוך גילוי מחודש והנכחתו של ציר אמת המים שנדרס ונעלם תחת תופעות העיר המודרנית המתפתחת. הנחייה: אדר' אייל מלכא, אדר' יורם פופר, אדר' שחף זית ואדר' אירית צרף נתנ...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...קרקע. למרות הצורך בהצטופפות כדי להקטין את "טביעת האצבע" האקולוגית של הבנייה במרחב החקלאי הפתוח, חשוב לא לנתק, ככל הניתן, את דירות המגורים מהקרקע. לדירה בקיבוץ ראוי שתהיה חזית המחברת אותה לרחוב הציבורי וחזית אחרת שתתחבר למתחם חוץ פרטי שקט, וככל הניתן גם אל שטח ציבורי פתוח ללא דרכים. "ורידים ועורקים"התכנון החדש ייצור מרקם של רצף והמשכיות בין "פרטי" ל"ציבורי" ע"י שלד נוף פתוח מהגינה הפרטית ועד ל"דשא הגדול" בלב הקיבוץ ובו שבילים ודרכים היוצרים את המר...
• 

  תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה

  29.03.16
  ...אדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003) העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים ישראלים, ועודם עוסקים, לא רק בייצוא של ידע ומומחיות למדינות מתפתחות אלא גם בייצוא של גישה וטעם. זירה מובהקת של פעילות זו הייתה יבשת אפריקה, שבשנות השישים והשבעים התלכד בה הייצוא האדריכלי עם פר...
• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ...ה - גלריה לאדריכלות, העוסקת ביחסי הגומלין בין הסביבה העירונית לאמנות רהחוב על מגוון דרכי הביטוי והיצירה שלה.בעשורים האחרונים הופכת אמנות רחוב על שלל ביטוייה למרכיב משמעותי ובלתי-נפרד בפעילות החברתית והאמנותית במרחב הציבורי, מחוץ לתחומי המוזאונים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעולה והתמודדות מאת בעלי הענין השונים - הציבור הרחב, הממסד האומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשויות.דיון #5: התיחום העצמי של גרפי...
• 

  הזדקנותם, מותם ולידתם מחדש של קניונים - תערוכה

  10.02.16
  ...ים בקניונים הדועכים. כך, בקניון לב העיר ראשון, שהוקם בסוף שנות ה-80 במרכז ראשל"צ, התמקמו בתי ספר למגוון מקצועות. התערוכה מציעה לעודד עוד בתי ספר מקצועיים לעבור לקניון ובכך להפוך אותו למרחב למידה אלטרנטיבי במרכז העיר. לשם כך נחוץ רק לקדם תהליך התחדשות ביוזמת העירייה ובעלויות שיפוץ קטנות. לצד קריאה לעודד כמה מן השימושים החלופיים שהתפתחו מלמטה בקניונים דועכים, התערוכה בוחנת אלו קבוצות באוכלוסייה ממשיכות לפקוד אותם בקביעות. מיפוי מרחבי הפנים וניתוח ה...
• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ...ס הנתונים (GIS), בהבנת משטר הרוחות ועוד. בנוסף נעזרתי במחקרי בפקולטה לגיאוגרפיה, עיר ואזור וחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון."בחודש שעבר הציגה סגל את הפרויקט בוועידה השנתית למדע וסביבה שהתקיימה באוניברסיטה העברית בירושלים. "אני גאה לראות את הפרויקט שלי ממשיך לחיות ולהתגלגל מחוץ לכותלי הפקולטה וכעת גם מחוץ לגבולות המדינה," היא אומרת. "הסיפוק העיקרי שלי נובע מכך שבאמת הבאתי לתוך הפרויקט נושאים שצריכים לעלות, לתפיסתי, על סדר היום הציבורי והמקצועי."
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...דרך תכנון מפעלים, מוסדות חינוך, מתקני ספורט, בתי תרבות וחדרי אוכל, וכלה בבתי החברים.כאדריכל בקיבוץ תכנן באר 15 חדרי אוכל, 9 מועדונים, 11 אולמות מופעים וספורט, 6 בתי ספר, 5 מפעלים, 4 ספריות, 4 בריכות שחייה ועשרות בתי מגורים. מחוץ לקיבוץ הוא תכנן סדרה של מבני ציבור, בהם 6 מבני אקדמיה במכללות ושלושה מבני משרדים למועצות אזוריות.המבנים שלו אינם סתמיים או מנוכרים; הם נועדו לשרת קהילה לאורך שנים, ובמקרים מסוימים להיות לב הקהילה כולה. ביצירתו הקפיד באר ע...
• 

  תמ"א 38 כמקרה בוחן של אחריות שלטונית

  4.06.15
  ...זר - מנהלת אגף בכיר לתכנון, משרד הפניםאיילת קראוס - מנהלת תחום תכניות לחיזוק מבנים, משרד הבינוימהנדס ושמאי שמואל מהלה - לשעבר מנהל פרויקטים באגף למבני ציבור ואמון על תמ"א 38, עיריית ירושליםאדריכל אלון בן נון - אלון בן נון אדריכליםנעה פראוור ​מנחה: נתנאל רייכרערב במסגרת התערוכה 38/4יום שלישי, 09 ביוני 2015, 19:00גלריית זהזהזה, נמל תל אביב-יפו.הכניסה בתשלום. מספר המקומות מוגבל. אנו שומרים מקום בהרשמה מראש בלבד.למידע אודות הערב ולהרשמה יש ללחוץ כאן.
• 

  מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע

  26.06.14
  ...ם המשלבים בין נושא אדריכלי לבין הופעתו במקום ספציפי. הספר, בכתיבתה של הדס שדר, פותח בטקסט המסביר את המונח "ברוטליזם", את לידתו ואת "עלייתו" לארץ בכלל ולבאר שבע בפרט. הטקסט מתייחס לייחוד האדריכלי בבאר שבע. אחריו מובאות תמונות חוץ ופנים של המבנים והמרקמים שצילם צלם האדריכלות שי אפשטיין. תמונות אלו - המלוות במידע על כתובת האתר, שנות התכנון והבנייה ושמות האדריכלים - מאפשרות את זיהוי המבנים ידי הקורא-התייר והתרשמות מהאמירה האדריכלית הכוללת של הברוטליז...
• 

  מפת המאמנים לרישוי באדריכלות

  18.06.14
  ...ות - איפה הכי קל למצוא משרד מאמן ואיפה אין שום סיכוי למצוא מקום להתמחות? פעילי פורום אדריכלים צעירים יצרו מפה אינטראקטיבית מתעדכנת המתארת את פיזור המשרדים המאמנים המאושרים לרישוי ע"י משרד הכלכלה. מניתוח הנתונים במפה עולה כי מחוץ לתל אביב, חיפה וירושלים כמעט ולא ניתן למצוא מקום להתמחות וכי רוב המאמנים אינם מאפשרים התמחות מלאה. בין אשדוד לאילת קיימים 17 משרדים מאמנים בלבד. הליך התמחות לאדריכלים המתקיים באחריות משרד הכלכלה דורש מהמתמחים לעבוד לאורך ...
• 

  תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'

  11.03.14
  ...רי השראה.על המשתתפים יהיה לבחון את ישום האב טיפוס באתר לבחירתם כנגזרת למקבץ ו/או השתלבות במרקם העונה לדרישת צפיפות מגורים בעיר, התכנון יציג גם התייחסות לתנאי האתר, לתנאי אקלים מקומיים, לחומרים וטכנולוגיות בנייה, לפיתוח שטחי החוץ והגדרת יחסי חוץ ופנים המתאימים לאקלים בארץ ולהקשרים החברתיים והסביבתיים של היחידה והמרחב. על הדגם להתאים לצרכי משפחה המשתנים עם הזמן. כמו כן יש להתייחס לשיקולי תקציב תוך הדגמה כיצד הבנייה הירוקה יכולה להתאים לקהל הרחב, ול...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ...אר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדחת השיפוצים והשפצורים של החיה, הנקראת גם תל אביבהפע...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד הבית - או עצים מתחת לאף על חשבון השטחים הפתוחים מחוץ לעיר." "ההסבר הלכאורה מקצועי הזה הוא בריחה מאחריות, תירוץ נואל המסווה אזלת יד תכנונית. בשביל מה יש תכנון אם לא כדי להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, ...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".