חיפוש - חדשות , חוק , מים |1| - דף 6

• 

  הזדקנותם, מותם ולידתם מחדש של קניונים - תערוכה

  10.02.16
  ...ות אלטרנטיביות בקניון: הצגת התערוכהמירב איינשטיין סיאנו, סמנכ"לית, צ'מנסקי בן-שחר ושות' בע"מ כמה שטח קניון 'יש' לכל תושב בישראל? מגמות כלכליות בהתפתחות קניונים מריק שטרן, דוקטורנט בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במכון ירושלים לחקר ישראל יורים וקונים : הפרטה, צרכנות והאינתיפאדה הירושלמית אמנים: אורית סימן-טוב, יואב פלד סטודנטים מציגים לפי א"ב : אהרוני ספיר, אחנין ענבר, אליו אסתר, אמור ירדן, אסור מור, בהט עופר,בן-יצחק חן, בראשי רו...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ... חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופיתוח אזורי התעסוקה, כמוקד תעסוקה אזורי שיקדם את צמיחת העיר ומעמדה.• התכנית מכוונת את יעדיה לכ 25 שנה, אבל מציבה אופק לעתיד רחוק יותר, המבוסס על ראיה אזורית כשמגדל העמק מהווה מרכז אזורי משמעותי לסביבתה.תכנית מתאר נצרת עילית:נצרת עילית היא "עיר מעניינת" הנמצאת על פרשת דרכים .העיר סובלת מהגירה שלילית וממשבר של מנהיגות מקומית..כדי להתמודד עם המורכבות ...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ... אישית, אותו צריך האדם העירוני - התושב - לפענח ולהבין כחלק מסביבת חייו.משתתפים:עדי סנד // אדריכל ואמןרעי דישון // יזם תרבות / בין הקוביה הלבנה לקוביה האפורה - על סצנת הגרפיטי (ואמנות הרחוב) הישראליתחוי ליבנה // אדריכלית נוף / עיר בשרות עצמיעוז מדר // אדריכל ואמן / השפה והחוקים הלא כתובים של האמנות במרחב הציבוריאוצרת ומנחה: מעצבת מיטל פרגריום חמישי, 29 אוקטובר 2015, 19:00זהזהזה גלרייה לאדריכלות, נמל תל-אביב יפו.למידע מלא אודו התערוכה יש ללחוץ כאן.
• 

  כנס - עיר המחר

  12.10.15
  ...בות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. תנועת פליטים ומהגרים גוברת והולכת, גלובליזציה כלכלית, קונפליקטים לאומיים ואחרים משנים את המרחב האורבני באופנים חסרי תקדים. כל אלו מחייבים חשיבה מחודשת ודיון ציבורי אמיץ ומעמיק על תכנון החיים בערים מעורבות. המומחים בכנס ואנשי השטח בתחומים השונים המאפיינים את החיים בערים מעורבות יסייעו בראיה לטווח רחוק המאפשרת לבחון את התהליכים בהווה ולהיערך לקראתם בעתיד בדרך אנושית ויצירתית.
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים ...
• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  ...ולהנצחת פועלו של אבי המשפחה, אהרון פיינר עדן ז"ל, מחלוצי תעשיית הפלסטיק בישראל, מקים מפעל "סוכית" וחברת "צאג". איש חזון ועשייה אשר האמין ביזמות, בנייה ועשייה, לחיזוק החברה והתרבות בישראל.במפגש יתארחו פרופ' עודד שוסיוב, חוקר המתמחה בתחום הביוננומימטיקה ומשה רובינו, מנהל סדנת הפלסטיקה בשנקר וידברו על הקשר בין מחקר ליישומים תעשייתיים ומעבר של רעיונות מהמעבדה אל אולם הייצור.________________________________________תכנית הערב, פירוט לפי זמנ...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  הסינמה לצדק

  2.03.14
  החיים הם סרט ואנחנו השחקנים, או שכל העולם במה... אחלה. אבל לראות את אותו סרט שוב ושוב ושוב? קצת משעמם, די מנוון, מאכזב. אז למה לראות שוב את אותו סרט? כי אנחנו רגילים לבדיחות ויודעים מתי לצחוק, כי אנחנו יודעים מה יקרה, כי אנחנו רגילים.אבל איפה המרחב שהוא יותר מקניות ובהייה במסכים?נעמה ריבה בכתבה מצוינת וראויה על שיכפול נוסף של "סניף" סינמה סיטי' הקרוב לאזור מגוריכם...והפעם- בירושלים.מתוך הכתבה-על ירושלים: "מוסיפים לה עוד אטרקציה ועוד אטרקציה, ויש ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כיס. מה אין שם? מוסכי רכ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  "מה הקשר בין מחירי הדיור לרפורמות בחוק התכנון והבניה הנוחתות עלינו חדשות לבקרים?" שואל בלוג המרפסת ועונה "כמעט ואין קשר". הבלוג מציע כתרגיל מחשבתי לבטל לחלוטין את כל וועדות התכנון ומראה עד כמה אין זה יעיל להורדת מחירי הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם...
• 

  בית בסלע

  11.12.13
  ... ערב אחד למסעדה בתוך הסלע הזה. הדבר היה כפלא בעייני. אז לא ידעתי שמדובר בבית של מישהו.. אבל תמיד המשכתי לתהות בפליאה על המקום הקסום הזה.. בו לא ביקרתי שוב.וכך היה מרגש מאוד להיתקל פתאום בכתבה הבאה, שעשתה לי קצת סדר בזיכרון הרחוק-מתוק-רומנטי הזה.. "הרבה אנשים חולמים על בית בטבע, במקום מבודד, אבל רק מעטים הולכים עם החלום עד הסוף. אם מבקשים אותי להגדיר את ניסים במשפט אחד, זה מה שהייתי אומרת עליו: האיש שהלך עם החלום שלו עד הסוף." "אפשר לומר שהוא יוצא...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...הנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...