חיפוש - חוק , נח |1| - דף 7

• 

  העיר התעשייתית לאן?

  26.04.15
  ... רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2012. כותבת בנושאי הקשרים בין עיצוב המרחב ואדריכלות לנושאים חברתיים ואלימות.פרופ' יוברט לו יון הוא אדריכל ומתכנן ערים. כיהן כמרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון עד פרישתו לגמלאות. לו יון נחשב לחלוץ החוקרים הביקורתיים בתחום "האידאולוגיה של התכנון" במדינת ישראל.חן רוזנק היא בוגרת תכנית המצטיינים במדעי הרוח והאמנויות על שם מרק ריץ' וסטודנטית לתואר שני בתכנון וגיאוגרפיה. עבודת התזה שלה עוסקת בחקר סביבות גבול במטרופולין תל אב...
• 

  מותחים קו

  20.04.15
  ...י, אדום, לאורך שני קילומטרים, החוצה את הטכניון ממזרח למערב, ומחבר, באופן סמלי, בין חיפה ונשר. הפעולה האמנותית של הקולקטיב הכוריאוגרפי שימשה כאמצעי נוסף להתרשמות ושמיעת חוויות, רעיונות ומחשבות של אנשים שונים בקמפוס, סטודנטים, חוקרים, עובדים ואורחים באשר לאופן בו הם חווים את הקמפוס, מה הוא מסמל בעבורם, כיצד הם משתמשים ונעים בו, איך הוא היום ומה מחשבותיהם ביחס לעתידו. להרכב הכוריאוגרפי MAMAZA שלוש צלעות: ישראלית, יוונית ושוויצרית. הצלע הישראלית הי...
• 

  נשים מדברות עיר

  2.03.15
  ...ם? ולמה אין יותר בכירות ברשויות המקומיות? ד"ר עינת קליש רותם, אדריכלית ומתכננת ערים חברת מועצת העיר חיפה. מירב בטיטו, עיתונאית ותחקירנית. יעל חסון, חוקרת ומרצה במרכז אדוה ורכזת פורום נשים לתקציב הוגן. שלושתן ישתתפו בפאנל על המפגש בין נשים לבין החיים העירוניים. בהנחיית אבירמה גולן.יום שני, 23 למרץ 2015, ב-19:30 מרכז לעירוניות בת-ים, רחוב רוטשילד 29 קומה 3.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ...הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבינוי והשיכון, וכתיבתו, לוותה בהנחיה מקצועית של אגף האדריכל הראשי.מחברת הספר - ד"ר הדס שדר, חוקרת השיכון הציבורי. הפצת הספר היא על ידי משרד הבינוי והשיכון בלבד. עותקים נשלחים לספריות של הפקולטות לאדריכלות, למוסדות התכנון, למהנדסי ערים ולגופי התכנון. חוקרים, אדריכלים ובעלי עניין המתעניינים בספר, מוזמנים ליצור קשר עם מנהלת לשכת האדריכל הראשי, גב' מירב גורדו בדוא"ל: [email protected].
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  ... לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר לנתק את השפעתו על הנוף המקומי. עזריאלי כינה את המסחר שהתקיים לפני המצאת הקניון ...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  הסינמה לצדק

  2.03.14
  החיים הם סרט ואנחנו השחקנים, או שכל העולם במה... אחלה. אבל לראות את אותו סרט שוב ושוב ושוב? קצת משעמם, די מנוון, מאכזב. אז למה לראות שוב את אותו סרט? כי אנחנו רגילים לבדיחות ויודעים מתי לצחוק, כי אנחנו יודעים מה יקרה, כי אנחנו רגילים.אבל איפה המרחב שהוא יותר מקניות ובהייה במסכים?נעמה ריבה בכתבה מצוינת וראויה על שיכפול נוסף של "סניף" סינמה סיטי' הקרוב לאזור מגוריכם...והפעם- בירושלים.מתוך הכתבה-על ירושלים: "מוסיפים לה עוד אטרקציה ועוד אטרקציה, ויש ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  "מה הקשר בין מחירי הדיור לרפורמות בחוק התכנון והבניה הנוחתות עלינו חדשות לבקרים?" שואל בלוג המרפסת ועונה "כמעט ואין קשר". הבלוג מציע כתרגיל מחשבתי לבטל לחלוטין את כל וועדות התכנון ומראה עד כמה אין זה יעיל להורדת מחירי הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...הנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"...
• 

  אדריכלות המשפט

  19.11.13
  ...ים בין החוק לאזרח." בלוג מקסים ומעמיק של כרמל חנני, על הקשר שבין חלל למשפט. חנני טוענת שהחלל המשפטי עשוי לתרום לקיומו של הליך צודק יותר, במידה והיחס כלפיו יפסיק להיות כאל רקע פאסיבי בלבד. ומדגימה זאת על ידי קטעים נבחרים מעבודה שהשוותה בין מרחב המשפט בבית המשפט העליון בירושלים, לזה המתואר ברומן "המשפט" של פרנץ קפקא, כחלק מסמינר "משפט וספרות" באוניברסיטת תל אביב. באותה נשימה, ממליצה מאוד לקרוא את הספר "המשפט" של קפקא! והפעם לא בגלל הבגרות בספרות.
• 

  ארמון הבדולח שקם לתחייה

  20.10.13
  ...יתי. והיווה את אחד משיאיה של האימפריה הבריטית בפרט", עומד לקום לתחייה הודות למשקיע מיליארדר מסין. ואמנם, מדובר אכן במבנה שניתן היה לפרק ולהרכיב מחדש במקום אחר. אך לאור העובדה שנשרף, נשאלת השאלה האם מבנה מדוייק בדמותו, ולא המקור עצמו, הוא התשובה למיזם. בכל אופן, להשוות בין מבנה הארמון בשעתו לביתן של דותן בשנחאי, נו טוב, יש עוד כברת דרך ביניהם.כתבה מעניינת למי שרוצה להיזכר בהיסטוריה רחוקה במקצת, שכמו לא מעט אחרות מאומצת בסופו של דבר על ידי הסינים.
• 

  רך כבטון

  18.07.13
  ...וונו את המבט למקום שעניין אותנו, הבריכה. אך בטון חשוף אינו רק פוזה וטקסטורה אופנתית. הוא דורש מיומניות בניה גבוהות והוא דורש תכנון מוקפד עד הפרט האחרון. זה אינו חומר המאפשר טעויות, אין איתו דרך חזרה. החציבה והתיקון – לחם חוקו של כל קבלן ישראלי – אינן מילים שקיימות בפרוייקט הבנוי בבטון. רבים גם נוטים לטעות ולהציג את הבטון כחומר של "אדריכלים מינמליסטיים" המחייב לבנות את הבית כ"מוזיאון". אנחנו לא חושבים כך. לראייה, אל הבטון מצטרפים בפרוייקט הז...
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...