חיפוש - חדשות , כי , מפלס |1|

• 

  על כיכרות עירוניות ותחבורה

  31.03.11
  פרופסור דני גת כותב בבלוג "הרחובות שלנו" על כיכר דיזינגוף ועל כיכרות בכלל. עיתוי הפרסום קשור כמובן לסקר שעורכת עכשיו עיריית תל אביב ובו נשאלים התושבים על החלופות האפשריות לשיפוץ הכיכר. "מעשה הנבלה בתל אביב – האונס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". ...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  אחרי הסערות והביקורות הקשות, ואחרי ההפגנות לצדק חברתי, סוקרת האדריכלית נעמי שמחוני את כיכר התרבות בתל אביב (כיכר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות ה...
• 

  אנדרטה לחללי חטיבת הראל בגן סאקר

  27.04.11
  ...שתקיף אותו מסביב. על הדופן הפנימית של החומה יופיעו שמות חללי החטיבה." היחס לגן כולו כאנדרטה, המינימליזם והקיר השומר על מפלס הקרקע הזכירו לי מאד את האנדרטה לחללי וייטנאם בוושינגטון. כמי שמעריך מאד ואוהב את עבודותיו של קראוון ובמיוחד את "גן המייסדים" בחדרה שאף אותו תכנן עם צבי דקל, האנדרטה הזו נראית לי קצת מינימאלית מדי. מצד שני זו לא חוכמה גדולה לשפוט תכנון על פי תמונת הדמייה ואני באמת מקווה לבקר במקום כשתקום האנדרטה ולגלות את האיכויות שלה.
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  ... בפיטורים אם היא לא תוסיף דעה שמאלנית, ההדבקה כל כך מאולצת שזה מגוחך. בסופו של דבר אני בכל זאת ממליץ לקרוא את הכתבה. מכל הדיבורים והמניפסטים נשאר הכח הכלכלי אצל היזם. לא אצל הרשות המקומית, בטח שלא אצל האדריכל ואפילו לא אצל הלקוח הסופי. האדריכלים שמסוגלים להכתיב סגנון עוסקים ב"גדול יותר, מנופח יותר, מקושט יותר" ואם צריך תימוכין לזה - אפשר למצוא אותם בכתבה שכנה של נועם דביר שמספר על הכפלת מספר גורדי השחקים בעולם בעשור האחרון. אנחנו עולים למעלה.
• 

  שדרוג ירוק לבניינים וערים

  18.01.12
  ...יפור של מבנים קיימים, ע"י הארכת זמן שימוש בבניינים קיימים ושיפור תפקודם באמצעים שונים כגון התייעלות אנרגטית ושימוש בחומרים בריאים לשיפוצם ושיפור סביבתם הקרובה מאפשר חסכון במשאבי טבע ואנרגיה. לצד הטיפול ברמת הבנין, יוצגו גם דרכי פעולה ברמה האורבנית, אשר בה שיפור תפקודן של ערים קיימות מאפשר יצירת תנאים נוחים לתושבים מבחינה אסתטית, בריאותית, נוחיות אקלימית ותחבורתית.מתתיהו (מתי) קונס, אדריכל (Dipl. Arch.-N.T.U.A, GR) ומתכנן ערים ואזורים (M.Sc TECHNI...
• 

  חיפה חיפה, עיר עם... עתיד?

  23.03.11
  ...מים", אומר יהב, "המסביב של העיר מושך אוכלוסייה צעירה, ברמת ההשכלה הגבוהה. אנחנו ממצבים את העיר כעיר אוניברסיטאית מרכזית של מדינת ישראל. האוניברסיטה והטכניון זה קודם כל משאב מושך של כוחות הוראה מכל רמה שהיא. עכשיו, כשאנחנו הופכים את כל העיר התחתית לקמפוס אוניברסיטאי, המחירים קפצו שם כבר ב-500%-600%". לא עוזרים כל השאלות של הכתב לגבי בריחת הצעירים - יונה יהב ממשיך בשלו. אבל כנראה שמה שלא עושה הכתב, עושה המציאות. באיחור של שנתיים נאלץ השבוע ג...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  בכתבה שפורסמה בגלובס מוצגים נתונים מדהימים - מתוך למעלה ממליון בתים הצריכים חיזוק בפני רעידת אדמה, חוזקו עד כה... 47 בלבד! תוכנית מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיק...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...וק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחוב. מחיר הפרויקט יגיע להערכת המדינה לכ-2 מיליארד שקל (...) המדינה מבקשת למכור קרקע למגורים במקום מתחם הרכבת הגדול בלב רחוב ארלוזרוב כדי לממן את הפרויקט".בסופו של דבר הפתרון המתגבש הולך להזיז אבני משחק בכל השטח. תחנת ת...