חיפוש - חדשות , ככ , קש |1| - דף 9

• 

  Redrawing Dublin - Talking Tel Aviv

  25.12.11
  ...תיים. (על האירוע תצא הודעה נפרדת) מוטי רוימי, אדריכל, בוגר בצלאל (2007), מחלק את זמנו בין דבלין, תל אביב וירושלים. עבד במשרד Scott Talon Walker Architects בדבלין, ועובד כיום במשרד עמוס ברנדייס. פול קרנס, מתכנן ערים, בוגר Dublin University College בכלכלה ובעל תורק שני בתכנון עירוני. עבד במועצה האירופית בבריסל, וכיום משמש כמתכנן בכיר במועצת העיר דבלין. בשנים 2002-2004 שימש ככתב עבור ה- Sunday Tribune בירושלים. פרטים והרשמה באתר הגלריה
• 

  תמונות אורבאניות – רכיבי זיכרון

  21.11.11
  ...כת ריבוד המגלה עוד ועוד פרטים. התערוכה מציגה שני היבטים יצירתיים בעבודתו של אלמשי: האחת – אסמבלאז' - רכיבי מחשב המייצרים תמונות נוף אורבאניות - המיזוג בין החומרים הלקוחים מעולם המחשוב, תוך כדי שילוב של צורות וצבעים ככתב חידה, מנציח עולם המשתנה בתדירות הקצב הטכנולוגי המהיר. מארזי מחשב פורקו ליחידות המרכיבות אותם: ספקים, כבלים, טרנזיסטורים, לוחות אם צבעוניים ומאווררים. אלה הורכבו מחדש על גבי משטחי אלומיניום גדולים לתוך "שדה" צבעוני טקסטור...
• 

  חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב

  16.10.11
  הבניין החדש של מוזיאון תל אביב ייפתח ב-2 בנובמבר 2011. הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר - יצטרף לקומפלקס של המוזיאון וישלים את הקמתה של "ככר התרבות של העיר"- יחד עם התיאטרון הקאמרי, האופרה הישראלית ובית אריאלה. במעמד הפתיחה תוצג בו התערוכה: חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב פתיחת התערוכה: יום שלישי, 1 נובמבר 2011, 20:00 האגף לאדריכלות ועיצוב על שם אגנס ובני שטיינמץ, גלריה 2, בניין שמואל והרטה עמיר, מוזיאון תל אביב, שאול המלך 2...
• 

  סקר תכנית חניכה עמותת האדריכלים

  2.10.11
  צוות החשיבה בעמותת האדריכלים וסניף הצעירים מעוניין להתחיל מספר תכניות חניכה ושיתוף פעולה בין אדריכלים צעירים לוותיקים. לצורך כך פורסם שאלון קצר שנועד לסייע ביצירת תכנית שתתאים ככל הניתן לאדריכלים צעירים. אתם מוזמנים להשתתף. פניית עמותת האדריכלים וסניף הצעירים צוות החשיבה בעמותת האדריכלים וסניף הצעירים מעוניין להתחיל מספר תכניות חניכה ושיתוף פעולה בין אדריכלים צעירים לוותיקים. התכניות נועדו לסייע לאדריכלים צעירים בתחילת דרכם, לבסס את העמותה כגוף...
• 

  הגשות גמר בויצו חיפה

  3.07.11
  ...מחלקה המשלבת את הקונספטואלי עם היישומי. מגוון הנושאים שנבחרו על ידי הסטודנטים שיח טבע וארכיטקטורה מרכז מבקרים בים המלח ובתמנע; תחנת רכבת בגבול ישראל-ירדן התערבות ברקמה עירונית קיימת תל-אביב: מרחבים נטושים וצמיחה; ככרות ורובדים עירוניים חדשים; רקמות עירוניות אלטרנטיביות; איחוי רקמות במוקדי תחבורה חיפה: זכרון והתחדשות; טופוגרפיה אורבנית ירושלים: צמתים רבות. ממשק עיר-ים נהריה: שדרת נחל וים חיפה: הנמל כחזית עירונית; השער הדרומי לע...
• 

  עיצוב, זהות ופנים - תערוכת פרויקטי גמר

  27.06.11
  ...בצפיפות גבוהה - הצעה לפרישה של מערך מגורים בפלורנטין בתוך מבנה תעשייתי דרך המושג "דירת שותפים". הפְנים/פַנים של העוני – חשיבה חדשנית על שכונות הקרוואנים – בהנחיית אדריכל דורון חזןהדגש בסטודיו היה על חללי-פנים ומשמעות הקראוון ככלי לחשיבה מחודשת על מגורים במרחב העירוני ולבחינה ביקורתית של יחס הרשויות לאוכלוסיות מוחלשות, כאשר שכונת הקרוונים בבת ים שימשה מרחב מחקרי עבור הסטודנטים. בין העבודות: הפיכת הקרוון כאבטיפוס ליצירת ליבה תרבותית לקהילה בבת ים. ...
• 

  שם זמני 2025

  20.03.11
  קריאה להשתתפות בתערוכה רב תחומית המיועדת גם לאדריכלים ומעצבים ובעצם לכל מי שרואה עצמו שייך למרקם העירוני של העיר תל אביב. המעוניינים לקחת חלק בתערוכה מתבקשים לשלוח הצעה מפורטת ככל הניתן לעבודה עד לתאריך- 1.4.11 *שם זמני פרויקט *שם זמני הינו חלל תצוגה והתרחשות ארעי לאמנות עכשווית, המוצג בחללים מתחלפים ברחבי תל אביב: בחזיתות חנויות ונכסים ריקים העומדים להשכרה. *שם זמני מבקש לקחת חלק פעיל ויצירתי בחיי הקהילה המקומית, באמצעות הנגשת אמנות עכשווית ל...
• 

  תכנון פארק קריית ספר בשיתוף הציבור

  17.02.11
  ...אנחנו נאבקים - וככה להלבין את פני הממסד ברבים". התושבים אירגנו פיקניק קהילתי שבועי שמשך קהל רב, לאחר מכן נוספו פעילויות נוספות וגינה קהילתית. בסופו של דבר המסר הגיע גם אל מסדרונות העירייה ולפני כשנה וחצי החל תהליך תכנון לפארק ציבורי על שטח של 13 דונם מתוך המתחם. הפארק מתוכנן להיות יחיד במינו בתל אביב, ואם יבוצע במלואו על פי התוכניות, עשוי להיהפך למודל חדש של תכנון בשיתוף הציבור. קליק כאן לקבוצת הפייסבוק של התושבים (ממנו לקוחה התמונה)
• 

  גינות קהילתיות ככלי בהתחדשות עירונית

  14.02.11
  ...ועי לתכנון עירוני, נערוך דיון על התכנון, הביצוע וההשפעה של גינות קהילתיות ככלי בהתחדשות עירונית. אדר' יפתח יששכרוף יספר על התכנון, ההקמה והתפעול של הגינה הקהילתית ברחוב פטאי בגבעתיים ועל גינות קהילתיות בכלל. נבחן מה הם האתגרים שבהרמת פרויקט עירוני ע"י התושבים מלמטה למעלה וכיצד הוא משפיע על הסביבה העירונית בה הוא נמצא. כרגיל הכניסה חופשית וכולכם מוזמנים. לבלוג של עמותת מרחב לחומר רקע על גינות קהילתיות ראו כאן באתר המשרד להגנת הסביבה
• 

  בין דוד עזריאלי ורון ארד

  10.02.11
  ... הקשר בין האדריכל ללקוחעזריאלי: "אדריכלות היא אמנות שצריך לחיות בה, מפני שהיא לא תלויה על הקיר. לכן האדריכל צריך להכיר בעובדה שהאמנות שלו צריכה גם לשרת את המטרה, והפוסק האחרון הוא הלקוח ומשתמש הקצה. זו המטרה של אדריכלות טובה. אחרת מקבלים פילים לבנים שלא משתמשים בהם"ערד: "אדריכל ידוע אמר לי פעם שהאדם האחרון שהוא מתחשב בו הוא הלקוח, כי אף אחד לא ייתן לו לתכנן שני בניינים. בפועל זה לא בדיוק ככה, וכל הזמן יש משא ומתן." שווה קריאה - קישור לכתבה
• 

  אישה בקונטקסט של גלובליזם באדריכלות

  9.02.11
  ... גלובליזם באדריכלות", ינסה לחשוף לציבור, את הישגיהן המקצועיים של נשים אדריכליות, באמצעות הנשים המוכשרות שהוזמנו מהארץ ומחו"ל, עבודתן הייחודית בקונטקסט וגישתן לקידום האדריכלות. החשיבות של תכנון בקונטקסט מקומי הולכת וגוברת ככל שמתגברת השפעתה של האדריכלות הגלובלית המשופעת באלמנטים גרנדיוזיים ומתוכננת על ידי אדריכלים כוכבים. התכנון בקונטקסט מקומי, בהתייחסות לתרבות לאקלים ולחומרים המקומיים ובתקציב מוגבל, קורא תיגר על האדריכלות הגלובלית הראוותנית...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  עיצוב מוקפד זה אומר מינימליסטי לבן?

  1.02.11
  ...ם Soma ומוסיף "הרבה פעמים מוכרים את המינימליזם כ'רקע ניטרלי', אבל זה לגמרי לא נכון: בסופו של דבר זה משהו מציף שמשתלט על כל המרחב. קשה לחיות עם זה, כי למשתמש לא נשאר שום חופש." בניגוד לו פרופסור עזרי טרזי כותב בעד הסגנון "ככל שמבול האינפורמציה נעשה שוטף יותר, כך יש לנו יותר שאיפה לשקט, לדברים שיגנו עלינו מההתקפה של הריבוי וככל שהשטף ילך ויגבר, ככה אנשים ישאפו למשהו שהוא מצד אחד הרבה יותר רגוע ופשוט, ומצד שני הרבה יותר איכותי ועל־זמני". האד...