חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , עליה לגג |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
סולם עלייה לגג
5.01.21סולם עליה לגג או למקום אחר עם בן אדם. -
אזמייד שכונת אופק
18.04.21אזמייד עבודות אבני שפה אבני עליה לרכב אבני תעלה ועוד בשכונת אופק ירוחם -
מתקן תליה לסולם לעלייה לגג
1.09.25מתקן תליה לסולם מתקפל לעלייה לגג במעקה בטון -
גוף תאורה עגול עם צמחיה
8.02.23גוף תאורה המורכב משתי לדים עגולים ובינהם רשת אלומיניום עליה מורכבת צמחיה מלאכותית לגוף 4 מוטות דקים לקדח בתקרה -
פורסמו הזוכים בתחרות הפומבית לתכנון כיכר ציון
18.09.16עדן – החברה לפיתוח מרכז ירושלים, עיריית ירושלים ועמותת אדריכלים מאוחדים בישראל מודיעים בזה על תוצאות תחרות פומבית לתכנון פיתוח המרחב הציבוריבכיכר ציון בירושליםבין אדריכלים ואדריכלי נוף חבר השופטים:אדר' מיכל קימל אשכולות - יו"ר חבר השופטיםמר ניר ברקת – ראש העיר – שופטעו"ד אמנון מרחב - מנכ"ל העירייה – שופטאדר' שלמה אשכול - מהנדס העיר – שופטאואדר' עופר מנור – אדריכל העיר - שופטאדר' נוף ברברה אהרונסון - שופטתאדר' יהושוע גוטמן – שופטאדר' אריה גונן – מ... -
הכוריאוגרפיה של העיר
7.03.13יום שישי, 22 מרץ 2013, 11:00המכון לאמנות בת-ים, הגבול 18, בת-יםהמרכז לעירוניות ותרבות ים-תיכונית, בת-ים ו"כלים" לכוריאוגרפיה שמחים להציג: הכוריאוגרפיה של העיר הכוריאוגרף והתיאורטיקן מרטן ספנברג, אחד האנשים המרתקים ומהמשפיעים על עבודת המחול באירופה, יתארח בבת-ים ויספר על פרויקט מיוחד שערך בשיתוף עם אדריכל בערים שונות בעולם. שיחה על המפגש שבין הכוריאוגרפיה ומחקר הכוריאוגרפיה לבין האדריכלות והתכנון, ועל העיר כבמה גדולה שבני-אדם הולכים, נוסעים ומתנוע... -
אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד
4.01.12ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה... -
לשמר, לזכור ולשנות מהקצה
10.04.13מאמר של קשת רוזנבלום ב"הארץ" מתאר את סיפורה של אנדרטת הזיכרון בנשר, אנדרטה ששופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום ... -
שבוע הספר של האדריכלות הישראלית
19.06.11כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את רשימת הספרים הבסיסית שכל שוחר אדריכלות ותרבות ישראלית רוצה בספרייה. חלק מהספרים הם תיעוד של אדריכלים מסוימים ונכתבו על ידם או על ידי משפחתם וככאלה נטולי ביקורת, רק מיעוטם של הספרים נכתבו מתוך ראייה רוחבית או בחינה של תהליכים. גם בכתבה מצויין הפער בין עבודת האדריכלות המעניינת הנעשית בארץ לכמות הספרים הנכתבים עליה בעברית, לצערי אני לא חושב שהפער הזה יסגר בעתיד הקרוב. אז הנה הרשימה בקצרה: 1. המאבק לעצמ... -
הבטון החשוף חוזר?
4.07.11מיכאל יעקובסון מפרסם ב Xnet את חמשת המועמדים הסופיים לפרס רכטר לאדריכלות ומוצא גם את המכנה המשותף - הבטון החשוף. פרס רכטר לאדריכלות מוענק מדי שנתיים והוא מהפרסים היוקרתיים בתחום האדריכלות הישראלית. הפרס הממלכתי המוענק על ידי משרד החינוך קרוי על שמם של האדריכלים זאב רכטר ובנו, יעקב רכטר. הזוכה האחרן בפרס (בשנת 2009) היה משרד מייזליץ-כסיף על חידוש נמל תל אביב. מיכאל מציין בכתבה את חמשת המועמדים הסופיים לפרס: קימל אשכולות - בית הלוחם בבאר ... -
סתם בית או עיצוב ישראלי?
2.08.11כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
