חיפוש - תגובות , חדשות , DW , העיר , שינה |1|

אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...

"ראשון לציון היא לא באמת עיר" בהצהרה הזו פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וממשיכה "אם פעם היא הייתה עיר מוגדרת עם מרכז ברור, הרי שבעשורים האחרונים היא התפשטה והלכה (...) מערב העיר הוא פרבר-שינה בממדים אמריקאיים, מפורק לפירורים. שכונות המגורים מנותקות, הקניונים והיכלות הקולנוע מחייבים הגעה ברכב פרטי"...את הבעיה הזו שמתארת נעמה לא באמת זיהו בעיריית ראשון. הם ממשיכים בכל הכח לירות לעצמם ברגל עם אותו כלי הנשק התכנוני. בתחרות סגורה לעוד פרויקט מיותר במ...

רוב המכריע אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, כשתהליך העיור הולך וגובר עם השנים. מאז המהפכה התעשייתית נתפסת העיר כמקום מזוהם וצפוף אשר אינו ראוי למגורי אדם. כתשובה לכך נולדו יצורי כלאיים בדמות ערי גנים למיניהן ופרוורי שינה חד גוניים. האם התשובה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחי...

... לעבר האירוע, מפנטזים על הבלתי מושג. האדריכלות התרחקה אף היא מהיומיום ומשגרת החיים שלו. האדריכלות מתכננת את החד-פעמי, את הספקטקל, והיום יותר מתמיד, היא כרוכה בדימוי ובפנטסטי. היומיום מתקיים בין הדירה לעיר, הוא מתקיים ברחובות העיר בין גלגלי המערכות הגדולות המפעילות אותה ככלכלה ופוליטיקה וגם במרחבו הפרטי של האדם – בביתו. אדריכלות היא המרחב של היומיום ומתקיימת בה האפשרות לנסח מתוך הרגיל את מרחבי חיינו.אך האם אפשר לראות את היומיום כמשתנה, לראות את הי...