למה יותר צפוף זה יותר טוב?
אני קורא עכשיו חלקים של המחקר על מתמטיקה עירונית אליו התיחסתי במאמר הקודם שלי ואנסה כאן להציג כל פעם זוית צרה אחת. במאמר הזה אני רוצה להציג נקודה אחת בנוגע לצפיפות ולשאול שאלה שאין לי עליה תשובה - למה יותר צפוף זה יותר טוב?
להלן תרגום שלי לפסקה המופיעה במחקר, אתם מוזמנים לקרוא אותה לפני השינה או לדלג ישר לתרגום לעברית בפסקה הבאה.
מקור: אחד המאפיינים המובהקים ביותר של המחקר מראה שמדדים עירוניים רבים הם בקנה מידה סופר-ליניארי (גדול מאחד) אינדיקאטורים כאלה משקפים מאפיינים חברתיים שאין להם מקבילה ביולוגית והם הביטוי הכמותי לכך שגלישת ידע מניעה צמיחה, שגלישות ידע אלה בתורן יוצרות הצטברות עירונית, ושערים גדולות מקושרות לרמות תפוקה גדולות יותר. משכורות, הכנסה, שיעור צמיחה מקומי, הפקדות בנק, כמו גם מדד החדשנות, הנמדד בעזרת רישום פטנטים ומספר מועסקים במגזרים יצירתיים, כולם תואמים לסולם סופר-ליניארי של גודל העיר, לאורך השנים ובתרבויות שונות, עם מעריכים, שלמרות השונות בפירוט, הינם עקביים מבחינה סטטיסטית. עלויות כגון דיור, גם הם תואמות סולם סופר-ליניארי המשקף גידול בעושר הממוצע.
ועכשיו בעברית: צפוף זה יעיל. יותר צפוף - יותר יעיל.
מקור: הגידול במדדים של העיר הוא סופר-לינארי
תרגום: אם ניקח מליון תושבים ונפזר אותם בחמש ערים, הם יפיקו X. לעומת זאת אם נשים את אותם מליון תושבים וניישב אותם בעיר אחת, הם יפיקו יותר! בין 10 ל 30 אחוז יותר!
שימו לב 1: לא משנה מה המדד, בין אם זה המשכורת, מספר ההמצאות, מספר ההפקדות בבנק... כל המדדים האלה מתנהגים באופן זהה.
שימו לב 2: הנתונים נכונים לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות.
שימו לב 3: הנתונים עקביים גם כשגודל הערים היה של 100 אלף תושבים ואנו משווים אותן לכפרים וגם כשהערים הן מפלצות של 40 מיליון ואנחנו משווים אותן לערים "קטנות" של חמישה מיליון תושבים.
והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!?
למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? למה החוקרים אומרים שגם כיום בעידן האינטרנט וכשכולם מתכתבים עם כולם – גם היום המודל נשאר יציב?
אין לי תשובות בשבילכם. אני לא יודע. אני אשמח לשמוע מכם השערות.
* תמונה - vincent lafort- NY times