תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) - חלק ב - מקלט צמוד קרקע ומקלט תת-קרקעי - פרק ב - מבנה -

פרק ב' ? מבנה

סימן א' ? שלד המקלט

66. (א) בתכנון מקלט יתקיימו עקרונות יסוד אלה:
(1) המקלט ייבנה בטון מזוין כמבנה דמוי תיבה, עשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ללא קורות ועמודים;
(2) רצפת המקלט, קירותיו ותקרתו יהיו מישוריים;
(3) המקלט יהיה רבוע ככל האפשר;
(4) רצפת המקלט תהיה מונחת על קרקע;
(5) המקלט יבוסס על ידי יסוד דוברה או יסודות עוברים מתחת לקירות.
(ב) רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהעקרונות שפורטו בתקנת משנה (א), כולם או חלקם.
(ג) במקלטים עורפיים וקדמיים יהיו העוביים המזעריים של חלקי המקלט והעומסים הנוספים הפועלים עליהם כאמור בתקנה 72.
(ד) תכנון שלד המקלט ייעשה בהתאם לת"י 466 ולתקנים? המוזכרים בו.
(ה) בכל מקרה של סתירה בין דרישות תקנות אלה לבין דרישות תקנים ישראליים תקבענה הדרישות המחמירות יותר.



67. (א) העומסים אשר יובאו בחשבון בעת תכנון שלד המקלט יהיו כמפורט להלן:
(1) העומסים הקבועים הפועלים על מקלטים קדמיים יכללו עומסי שכב"ל ושכפ"ץ גם אם לפי תקנות אלה השכב"ל והשכפ"צ יותקנו רק במועד מאוחר יותר;
(2) העומסים הקבועים המשתנים (לרבות העומסים השימושיים) והעומסים האקראיים יקבעו בהתאם לת"י 109, ת"י 412, ת"י 413 ו-ת"י 940;
(3) העומס האופייני השימושי הפועל על רצפות ותקרות הביניים של המקלט לא יפחת מ-4 קילו-ניוטון למ"ר;
(4) בדיקת שילוב עומסים בתכנון שלד המקלט תבוצע כמפורט להלן:
(א) שילוב עומסים בסיסי הכולל את העומסים הקבועים והעומסים המשתנים; עומסים אלה יוכפלו במקדמי הבטיחות החלקיים המתאימים כמפורט בת"י 416;
(ב) שילוב עומסים אקראי הכולל עומסים קבועים, עומסים משתנים ועומסים נוספים כמפורט בתקנה 72; בשילוב זה יהיה הערך המרבי של מקדמי הבטיחות החלקיים (השפעה מחמירה) לכל סוגי העומסים שווה ל-1;
(ג) את כל עומסי התכן בשילובים האקראיים יש להכפיל במקדם התנהגות למקלטים 3nע כמפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה;
(5) בתכנון שלד המקלט יובא בחשבון עומס המים הפועל על המקלט כתוצאה מבדיקת איטום המקלט כאמור בתקנה 134.
(ב) אישרה רשות מוסמכת שילוב קורות או עמודים בשלד המקלט, ייקבעו העומסים הפועלים על רכיבים אלה בנוסף לעומסים המועברים אליהם מחלקי מבנה אחרים שמחוץ למקלט, כמפורט להלן:
(1) תכנון הקורות יהיה למצבי עמיסה מסוכנים; העומס המרבי על הקורה יחושב על ידי הכפלת הריאקציה המרבית מהתקרה במקדם התנהגות שערכו 1.5; העומס המזערי על הקורה יהיה הריאקציה המזערית מהתקרה;
(2) העומס המרבי על עמודים התומכים קורות יהיה?? הריאקציה המרבית מהקורה;
(3) במקרה של תקרה ללא קורות, הנתמכת על ידי עמודים, יחושבו העומסים על העמודים לפי הריאקציה המרבית מהתקרה, מוכפלת במקדם התנהגות שערכו 2.



68. (א) הבטון בכל חלקי המקלט יהיה מסוג ב?30 לפי דרישות ת"י 118.
(ב) מצע הבטון מתחת לרצפת המקלט יהיה מסוג ב?15 ועוביו לא יפחת מ-5 ס"מ.
(ג) החוזק האופייני וחוזקי התכן של הבטון בהטרחות השונות ייקבעו לפי ת"י 466.
(ד) בעת היציקה יינטלו דגימות בטון לצורך בדיקת חוזקו; החובה ליטול דגימות מוטלת על האחראי לבניית המקלט; בדיקת הדגימות תעשה במעבדה מאושרת ותוצאותיה יועברו לועדה המקומית לתכנון ולבניה וכן לרשות המוסמכת.



69. (א) פלדת הזיון במקלט תהיה מאחד הסוגים הבאים:
(1) פלדה מעורגלת חלקה במוטות בודדים לפי ת"י 893 או ברשתות עיגון לפי ת"י 580;
(2) מוטות פלדה בעלי כושר הדבקות משופר וחוזק רגיל במוטות בודדים לפי ת"י 739 או ברשתות עיגון לפי ת"י 580;
(3) מוטות פלדה בעלי כושר הדבקות משופר וחוזק גבוה ברשתות עיגון בלבד, לפי ת"י 739 ו-ת"י 580;
(4) מוטות פלדה חלקים מעובדים בקר ברשתות עיגון בלבד, לפי ת"י 893 או לפי ת"י 580.
(ב) החוזק האופייני וחוזקי התכן של הפלדה בהטרחות השונות ייקבעו לפי ת"י 466.



70. (א) המנה המזערית של פלדת הזיון לא תפחת מדרישות ת"י 466.
(ב) שטחי הזיון המזעריים באזורים הלחוצים באלמנטים?? המוטרחים בכפיפה יהיו כדלקמן:
(1) 50% משטחי הזיון המתוח באותו אזור, אם החישוב הוא חישוב סטטי;
(2) שטח הזיון הנדרש לפי חישוב דינמי, אך לא פחות מ-25% משטח הזיון למתיחה באותו אזור; החישוב הדינמי מחייב את אישור הרשות המוסמכת.
(ג) (1) הקוטר המזערי של מוטות הזיון מהסוגים המפורטים בתקנה 69(א)(1) ו-(2) יהיה 8 מ"מ;
(2) הקוטר המזערי של מוטות פלדה ברשתות עיגון מהסוגים המפורטים בתקנה 69(א)(3) ו-(4) יהיה 6.5 מ"מ.
(ד) הזיון בכל הרכיבים העיקריים של שלד המקלט המפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה, למעט קירות מפרידים ותקרת ביניים, ייעשה בשתי רשתות כדלקמן:
(1) רשת פנימית (הרשת בצד האלמנט הפונה לחלל המוגן) ? בה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, הוא 10 ס"מ;
(2) רשת חיצונית ? בה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, הוא 20 ס"מ.
(ה) בתקרות ביניים במקלט דו-מפלסי המרחק המרבי בין צירי המוטות ברשת התחתונה יהיה 10 ס"מ בכל כיוון; המרחק המרבי בין צירי המוטות ברשת העליונה יהיה 20 ס"מ בכל כיוון.
(ו) בקירות מפרידים המרחק המרבי בין צירי המוטות בשתי הרשתות יהיה 20 ס"מ בכל כיוון.
(ז) ברכיבי המשנה של שלד המקלט המפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה, יהיה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון 20 ס"מ, בכל כיוון, ברשתות הפנימית והחיצונית, למעט ברכיבים בעובי 10 ס"מ, בהם תהיה רק רשת זיון אחת, אשר בה המרחק המרבי בין צירי המוטות יהיה 15 ס"מ בכל כיוון.
(ח) אורכי העיגון והחפייה של כל מוטות הזיון ייקבעו על פי הנחיות ת"י 466 עבור עיגון או חפייה במתיחה.
(ט) בכל חלקי שלד המקלט המפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה, יהיה עובי כיסוי הבטון של מוטות הזיון ברשתות הפנימיות 2 ס"מ; ברשתות החיצוניות ייקבע עובי כיסוי הבטון בהתאם לת"י 466.
(י) בכל האלמנטים הכוללים שתי רשתות זיון יחוברו צומתי הרשתות, במרווחים שאינם עולים על 40 ס"מ בכל כיוון, על ידי חישוק פלדה בקוטר 6 מ"מ, הכוללים שני ווים תקניים החובקים את מוטות הזיון של הרשתות.
(יא) בצידי פתחים, שמידותיהם בכיוון כלשהו עולות על 60 ס"מ, הנמצאים ברכיבים שעוביים אינו פחות מ-20 ס"מ, יש להניח מוטות זיון כמפורט להלן:
(1) כל מוטות הזיון האופקי והאנכי, שאמורים היו להיות באזור הפתח, ירוכזו בצידי הפתח בחלוקה שווה;
(2) הזיון הנוסף ינתן באופן שווה משני עברי חתך הבטון בצידי הפתח.


71. תרשים דוגמאות לפרטי ריתום בין קירות, בין רצפה לקיר ובין קיר לתקרה, ריתומים מיוחדים כגון עמוד לקורה, עמוד לתקרה וזיון נוסף סביב לפתחים מפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה.


72. מידות מזעריות ועומסים נוספים עבור הרכיבים העיקריים של שלד המקלט מפורטים בחלק ג' לתוספת הראשונה.



73. עובי מזערי לרכיבים משניים בשלד המקלט מפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה.




74. (א) כל עבודות שלד המקלט, לרבות בקרת איכות החמרים, יבוצעו בהתאם לדרישות המפרט.
(ב) לשיפור צפיפות הבטון ועבידותו יכול שישתמשו במוסף-על, ובלבד שאושר בידי מעבדה מאושרת ובידי הרשות המוסמכת.
(ג) לצורך יציקת הבטון יש להשתמש בטפסות חלקות לפי המפרט; הקשר בין הטפסות יהיה באמצעות שומרי מרחק מיוחדים הכוללים חרוטים פלסטיים נשלפים בקצוותיהם; בשום מקרה אין להשתמש בחוטי קשירה.
(ד) כל האלמנטים של המסגרות ומיתקני התברואה והחשמל במקלט, המעוגנים בבטון, יותקנו ויוצבו במקומם לפני יציקת הבטון; בשום מקרה לא תעבור צנרת תברואה או צנרת ניקוז בתוך אלמנטים של שלד המקלט במישור האלמנטים, אלא בניצב להם.
(ה) במקלט תת-קרקעי ובמפלס התחתון של מקלט דו-מפלסי תבוצע יציקת הרצפה וקירות החוץ ברצף ללא הפסקת יציקה; רשות מוסמכת רשאית להתיר הפסקת יציקה בין רצפה לקירות-חוץ, כאמור בחלק ג' לתוספת הראשונה.



75. תרשים דוגמאות להפסקות יציקה בין רצפה לקיר, בין קיר לתקרה, למתכונות שונות של מקלטים, מפורט בחלק ג' לתוספת הראשונה.