מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

"כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו". עם הציטוט הזה של אדולף לוס מוביל גיורא אוריין ביקורת על הבתים, הריהוט והחפצים המעוצבים של ימינו. "אצלנו כיום העיצוב המינימליסטי, של בתים ורהיטים -  הוא סמל לשפע" כותב אוריין, "ככל שמסך הטלוויזיה או האייפד יותר דק, ככל שעיצוב המטבח יותר מאופק, ככל שחזות הבית יותר נקייה מרגש – כך הם מפגינים יותר יוקרה מתנשאת."

 

המאמר קצר מאד ורובו ציטוטים אבל צרופם של הציטוטים יחד יוצר לדעתי אמירה מעניינת מאד. אוריין לוקח את אבירי המינימליזם לוס ולה-קורבוזיה ומסובב חלק מהדברים שלהם נגד עצמם. אם היינו קוראים כיום את הביקורת הבאה היא הייתה נשמעת ביקורת נגד המינימליזם: "הציירים, שיש להם טעם, התעלמו מינימליסטי יוקרתי ומתנשאמהדירות המסוגננות שלנו וציירו תמיד את פנים הבתים של האיכרים הטיפשים, של הפועלים העניים ושל הבתולות הזקנות. הם צדקו. הם היו מפוכחים מספיק להבחין עד כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו."

 

אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות ממגע יד, ממטען היסטורי או אישיות. אנו מסתכלים על הדירות האלה ואין לנו מושג אם אנו בדלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות.

 

את הכתבה מסיים אוריין בהסתייגותו מהסגנון המנוכר לעומתו "אני מוצא משהו כובש באסתטיקה של ה'אנטי עיצוב'"..."באומץ של ה'אנטי עיצוב' לבטא רגש, בשיחרור שלו מכבלי המוסכמות החברתיות, חפשי משייכות לז'אנר או סגנון, אך בה בעת מעניין, אסתטי, מרגש ומשפיע."

 

המאמר באדיבות

תגובות