האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.
עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מאד את הבעלים. הם מתקשים למכור, לבנות, לשפץ, לתחזק. בעקבות כך, תובעים בעלי הדירות את העירייה על ירידת ערך הנכס. ומה עושה העירייה בתגובה? טוענת שהערך של הנכס עלה ושבעצם חייבים לה היטל השבחה.
... ואז מוכנה להתפשר ולא לגבות היטל אם יסירו את התביעה לירידת ערך.
* התמונה מתוך הכתבה, מצילומי משרד אמנון בר אור.
הטור שכתב אמנון מציג את הנושא לעומק. הוא תוקף את השימור כ"טרנד", כאופנה שטחית שמטרתה לשרת יזמים ולובי של "שמרנים". אמנון מציג את הבעיה באופן הכולל ביותר. מרמת זכויות הבניה ועד אחריות משרדי הממשלה.
הטור מאד מאד מומלץ לקריאה לכל מי שרוצה להבין איך הפוליטיקה וכוחות כלכלים משתמשים בטרנדים כדי לכסות על אינטרסים. לדעתי הבעיה העיקרית היא הקביעה המופרכת של כמות כל כך גדולה של בנינים לשימור. בכל פעם שמבנה מוגדר לשימור יש עוד נקודת סטגנציה בעיר. קיפאון שהופך למבנה מוזנח או לצ
עצוע שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם לגור בו.
