עמית קני, מההמכון הלאומי לחקר הבניה שבטכניון מפרט עוד:
בכל המועד פסח, תתקיים תחרות הישראלית ארצית לסירות קאנו מבטון באגם מונפורט במעלות. תחרות זו כוללת תכנון, בניה והשטה של סירות קאנו מבטון. התחרות תהווה הזדמנות לסטודנטים לעבוד על פרויקט הנדסי יחודי, ולהכיר סטודנטים אחרים ממוסדות אקדמים שונים, תוך כדי השתתפות באירוע חווייתי מהנה. כמו כן, התחרות תיצור יחסי ציבור לענפי הבניה ההנדסה והאדריכלות, ולבטון כחומר בניה ירוק וורסטילי.
ההיסטוריה של תחרויות קאנו מבטון החלה בתחרויות חובבים בארה"ב בשנות השישים של המאה העשרים. התחרות המאורגנת הבין אוניברסיטאית הראשונה התרחשה ב- 1971. מאז תחרויות בין אוניברסיטאיות של בניית והשטת קאנו מבטון נעשו נפוצות. החל מ- 1988 מתקיימת בארה"ב תחרות לאומית שנתית לסירות קאנו מבטון.
בתחילת שנות השמונים,
שני סטודנטים בטכנ
יון בנו סירת קאנו מבטון, תחת הנחייתו של פרופסור חנוך יגרמן. את
הסירה הם השיטו בבריכת הטכניון. עברו שנים רבות עד שמתי אבשלומוב מהמרכז האוניברסיטאי
אריאל בשומרון ארגן בשנת 2010 תחרות קאנו מבטון, נושאת פרסים כספיים, לסטודנטים
לארכיטקטורה ועיצוב.
בעקבות התחרות הזו החלטתי לקחת חלק פעיל בתחרות שתהיה פתוחה גם לסטודנטים להנדסה אזרחית. כחלק מהפקת הלקחים מהתחרות שהיתה, ארגון התחרויות הבאות לא יהיה תחת חסותו של מוסד אקדמי יחיד. קוסטה קובלר, יו"ר תא חומרים ותפקוד באיגוד המהנדסים לבניה ותשתיות הסכים לנהל את ארגון התחרות תחת חסותו של האיגוד, ובשיתוף עמותת אדריכלים רשומים בישראל.
ממקצה שיט אחד, הרחבנו לארבעה מקצי שיט, כאשר שניים מתוכם לגברים ושניים לנשים. כמו כן, אף-על-פי שהתחרות מיועדת בראש ובראשונה לסטודנטים להנדסה אזרחית ולארכיטקטורה, פתחנו את התחרות לכל הסטודנטים לתואר ראשון בארץ. אנו מצפים להשתתפות ערה, והמטרה שלנו היא להגיע למספר דו ספרתי של קבוצות מתחרות.
הניקוד ינתן לא רק על ניצחון במשט, אלא גם על הפרויקט עצמו, תכנון, בניה, שימוש בחומרים ירוקים, ואסטטיקה. כמו כן בכוונתנו לחלק מספר גדול יותר של פרסים כך שיהיו פרסים נפרדים גל על קטגוריות שונות, כגון בניה ירוקה, הסירה חביבת הקהל וכדומה. כדי למשוך מספר גדול ככול האפשר של מתחרים, אנו רוצים להגדיל את הפרסים כך שיהיו גדולים יותר מהפרסים שנתנו בשנה שעברה. חברי האיגוד מוזמנים בזאת לעזור בגיוס תרומות לפרסים ולהציע את עצמם כמנחים לקבוצות המתחרות.
תקנון התחרות כולל הגדרות של מבנה הסירה. אורך ורוחב אחידים של הסירות כדי שהמהירות לא תיקבע ע"י האורך, וע"מ להבטיח יציבות ובטיחות של הסירות. האורך שבחרנו הוא 5 מטר כדי שהסירות תהינה מהירות יותר מסירות קאנו פשוטות מפלסטיק, כדי שניתן יהיה להוביל את הסירות במשאית קטנה (עלות ההובלה לכינרת וחזרה היתה העלות הגדולה ביותר בתחרות האחרונה), וכדי שלא יהיה צורך ברישוי של הסירות. הגבלנו את החומרים שניתן לבנות מהם את הסירות כדי למנוע אפשרות של "התחכמויות", אבל אפשרנו מגוון רחב של חומרים ושיטות בניה, כדי למנוע חסם טכנולוגי שנובע מחוסר ניסיון בתחום.
