חברות קבלניות רבות משווקות את הפרויקטים שלהן דרך שמו של אדריכל ידוע. האדריכל במקרים כאלה מוזמן על ידי היזם לעסקה שעיקרה הוא "תן לי את היוקרה ש
לך" ומיעוטה "תכנן עבורי". ובכל זאת, גם בימים שרם כרמי היה השם החם בתחום וגם כיום עם פיבקו, לאדריכלים יש אמירה אותה הם יכולים להכניס לפרויקט ומעניין לראות האם הם מצליחים למנף את הכח הנוסף שיש להם בעסקה לכדי משהו מעניין.נועם לא מוותר לפיבקו בנקודות של התכנון העירוני. למרבה הפלא גם פיבקו לא מוותר לעצמו ומודה שהוא מתקשה לייצר עירוניות במגבלות היזם. לגבי העיצוב של המבנים עצמם אומר פיבקו "אני מרגיש שהם מאוד פשוטים ודי אלגנטיים. הבניין נובע מהדירות ומקווים נקיים. זה נראה כמו שכונה הגונה. כשאתה מגיע לכאן אתה רואה את ההבדל בין השרירנות האדריכלות הזולה של הפריפריה לבין הפשטות של זה. משהו כזה של יקים". נועם מתייחס לנושא בדיוק בנקודה הקריטית כשהוא אומר שהסגנון נע בין גנריות לבין אנונימיות. נכון, כל בניין בפני עצמו הוא מאד נקי ואלגנטי ופשוט ובלי פוזה. אבל כשחוזרים על אותו מבנה שוב ושוב ושוב, נוצרת סתמיות.
