"מרחב ירוק מוקף מגדלי מגורים לא חייב להיות מתחם סגור ואקסקלוסיבי. המקרה של פארק גבעתיים מראה שאפשר גם לתכנן גינה שכונתית כמרחב ציבורי עירוני המזמין מגוון של משתמשים". כך פותחת מירב בטט את מאמרה בבלוג "אורבונולוגיה" ומנתחת את מבנה הפארק.
"בשני העשורים האחרונים" היא כותבת, "שכונות חדשות בישראל מתוכננות כמתחמים סגורים אשר במרכזן פארק גדול רחב ידיים. לרוב, הפארקים הללו מהודרים ומטופחים מאוד ומציגים מרחב ירוק, 
סטרילי וממושטר, כזה המיועד בעיקר לתושבי השכונה. פארק גבעתיים מדגים כיצד אפשר לתכנן מרחב ירוק מוקף מגדלים בצורה אחרת; לא כמתחם סגור ואקסקלוסיבי, אלא כמרחב ציבורי המתפקד כמחבר עירוני, המזמין מגוון של משתמשים מכל חלקי העיר והסביבה הקרובה".
