חיפוש - חדשות , משאבים , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , ספה 2 מקומות |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם אתה יען?
3.08.11...ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין חשוב שדואג שנשמור על ראש פתוח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך. אבל אחרי שנהנינו כדאי גם שכל אחד יסתכל על עצמו שניה... אני זיהיתי בעצמי סימני יע"ן מסוימים ואין טעם שאני... -
מבניין לעיר: עבודות חדשות של אמיר מן ועמי שנער
27.12.11יום שלישי, 3 ינואר 2012, 14:00 אולם 104, המרכז האקדמי ויצו חיפה, רחוב הגנים 21, חיפה במסגרת הסדרה 'חלונות', המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה שמחה לארח את אדר' עמי שנער להרצאה בנושא: מבניין לעיר: עבודות חדשות של אמיר מן ועמי שנער תכנון אדריכלי כיום, בהקשר של הסביבה העירונית המצטופפת והולכת, אינו יכול להיות עוד נטול הקשר כבעבר. האם בתי המגורים, מקומות העבודה או מוקדי הבילוי יוצרים גם סביבת חיים איכותית?נדגים שאלה זו באמצעות סדרת בנ... -
העיר והפסנתר
19.11.12איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו על הדרך בה מדגישה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וח... -
ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג
7.05.12הוצאת בבל הוציאה אתמול את ספרה החדש של אסתר זנדברג - ארץ עיר, רשימות מקומיות. אסתר זנדברג היא כידוע כתבת עיתון הארץ לנושאי אדריכלות וחברת מערכת במוסף "גלריה". בספר מרוכזות רשימותיה מהעשורים האחרונים.זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייג... -
"כי ביתי בית תפילה ייקרא" ומה עוד?
27.12.20הנה תרגיל קטן בזיכרון: כמה פעמים יצא לכם להזיז את הרהיטים בסלון ביתכם ולשנות לגמרי את צורתו?פעם בשנה? פעם בשנתיים? אולי כשחגגתם מאורע מיוחד במינו?ועכשיו, בואו נחשוב, באיזו תדירות פושט ולובש צורה בית הכנסת שלכם?ביום חול הוא משמש לתפילה עבור מנין מצומצם יחסית, בשבת הוא בתפוסה מלאה. אם יש שמחה או אזכרה – עורכים קידוש. בשמחת תורה מפנים את הריהוט כדי שיהיה מקום לריקודים. אם אתם חצר חסידית – נערכים "טישים" שבהם ישנו רק שולחן מרכזי, והחסידים... -
הרצאות אורח - מתהור ודה קוניה
26.01.12יום רביעי, 8 פברואר, 19:00גלריה זהזהזה, הנגאר 21 נמל תל אביב.Anurada Mathur היא אדריכלית ואדריכלית נוף. היא פרופ' ודיקאן משותף במחלקה לאדריכלות נוף, אונ' פנסילבניה. Dilip da Cunha הוא אדריכל ומתכנן. הוא חבר סגל ב- Parsons School of Design בניו יורק, ובביה"ס לעיצוב באונ' פנסילבניה. מתהור ודה-קוניה ממקדים את פעילותם העיצובית והאמנותית בנושאים תרבותיים ואקולוגיים של נופים שנויים במחלוקת. מחקריהם הובילו אותם לאיזורים מגוונים וביניהם דרום מיסיסיפי, ני... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
על פואבלו אספניול בראשון לציון
27.04.14מיכאל יעקובסון כותב הפעם על שכונת פואבלו אספניול במערב לראשון לציון אשר הוקמה בתחילת שנות השמונים כיוזמה של קבלנים שבקשו למשוך את המשפחה הישראלית לשטח החולות שהלך והתפתח קרוב לים."האדריכלים שתכננו את הפרויקט בחרו ליצור שפה עיצובית ששאבה את מקורותיה ממתחם מבנים שהוקם בברצלונה לרגל התערוכה העולמית, שהתקיימה בעיר ב-1929." אומר יעקובסון, "אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו ... -
לראשונה תחום התכנון לגיל השלישי מגיע לאקדמיה
14.11.16התכנון האדריכלי של דיור מוגן והשפעתו על איכות חיי הדיירים– זו הכותרת של אחד הפרקים המרשימים בספר ראשון מסוגו שיצא לאור בימים האחרונים, בעריכת פרופ' אסתר יקוביץ' מהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.הפרק מציג לראשונה מגוון אמצעי תכנון שנועדו להתאים את הדיור המוגן לצורכי האוכלוסייה המבוגרת באופן המשפר משמעותית את איכות החיים הפיזית והמנטאלית, ומציג גם מחקרים מן העולם המעידים על יכולת התכנון להשפיע אף על תוחלת החיים.בפרק מובאת סקירה של תכנון דיו... -
הכוריאוגרפיה של המחאה
24.11.15מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית? שאלה זו עומדת במוקד התערוכה הכוריאוגרפיה של המחאה המבקשת לבחון את הקשר בין עיצוב המרחב לפעולה הפוליטית. הרעיון של הכוריאוגרפיה מוצע בתערוכה כאמצעי לבירור קשר זה והאופן שבו העיצוב המרחבי של המחאות עוזר או מקשה על משתתפים להשיג את מטרותיהם. גבולות פיזיים, מיקום גיאוגרפי, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של המחאה. נקודת המוצא של התערוכה היא כי מחאה תמיד ק... -
עיר קטנה ומכוניות בה... רבות
7.10.13קשה להחמיץ את מבני המעונות החדשים לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אשר צמחו בן לילה כמעט, בדמותם של שמונה מבני ענק המשקיפים על הכביש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קי... -
Waterfront - חזית הים | כנס אדריכלים בינלאומי
2.04.13...בות ומובילות בעולם, מצטרפת למגמה החדשה ופותחת את עצמה לים ובכך שמה עצמה בשורה הראשונה של ערים מרכזיות וחדשניות בעולם המתמודדות עם תהליכים אבולוציוניים של קידמה והתפתחות טכנולוגית ותעשייתית. המפגש בין טבע ,תנאים אובייקטיביים ואדריכלות, יוצר בעולם בכלל ובאגן הים התיכון בפרט, אתגרים מרתקים העשויים לעצב מחדש את אופייה של העיר.הסוגיות המרכזיות בהן ידון הכנספרויקטי Waterfront ומקרי מבחן שהוצגו על ידי אדריכלים בין לאומיים ומקומיים מוביליםכיצד מתמודדים ע... -
הוגמשו התנאים בתחרות של עירית נתניה
19.06.11עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל פרסמה הודעה על ההקלה שניתנה בתחרות לבנין בית העיריה החדש בנתניה. כזכור, מחאה לגבי הנושא עלתה בכמה מקומות ברשת, כולל בלוג ארכיבלנדר וגם אתר זה. הבעיה בתנאי התחרות הייתה הדרישה למעוניינים להתמודד בתחרות להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר. דרישה זו הוציאה מחוץ לתחרות אדריכלים צעירים שזו דרכם העיקרית לפרוץ לשוק. מלבד המחאה ברשת יניב מ ArcHeb גם פעל בנושא מול עמו... -
מותחים קו
20.04.15בטכניון לומדים את מרחב הקמפוס באמצעות קו ישר העובר דרך פקולטות, גינות, משרדים, מעליות וקירות.Asingeline - פעולה אמנותית כאמצעי תכנון לתכנית האב ולתכנית המתאר החדשות לקריית הטכניון אורחים מיוחדים הסתובבו לאחרונה בקמפוס הטכניון; חברי הקולקטיב MAMAZA, הרכב כוריאוגרפים בינלאומי. הקולקטיב הוזמן על ידי צוות התכנון של תכנית האב מתאר החדשות לקמפוס הטכניון. תכניות אלו נועדו לקבוע את עקרונות ומדיניות הפיתוח העתידי של קמפוס הטכניון ולהתאימו בצורה הטובה ביות... -
תערוכה - אנשים ועיר
30.12.14...ט בארכיטקטורה שמנהלת גודש: גודש של אנשים, עומס של פרצופים, של פרסומות ושל גירויים ויזואליים; גודש שמאפיין את הקפיטליזם הגלובלי של הערים הגדולות ברחבי העולם. המפגש הזה, בין המרחב האדריכלי לבין המסה של ההמון, כאילו מגדיר עבור האדריכלות, שבעשורים האחרונים תומרנה למעמד של קישוט לא מזיק, תפקיד משמעותי יותר ככלי לניתוב וליצירה של התנועה ושל המפגש האנושי בעיר. נחום שוץ, יליד 1938, אדריכל פעיל מ- 1968.למד צילום בבית 'דיוקן' אצל יענקלה בורשטיין.הציג בתערו...