חיפוש - #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , הרבה |1| - דף 1
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדריכלות וכסף, הרבה כסף
8.04.12... המוצעת הניחה את קיומו של השדה במקומו הנוכחי, לטווחי זמן משמעותיים (שאין לעירייה שליטה עליהם) ומציעה פתרון תכנוני איכותי מתאים, במקביל למתן האפשרות לבעלי הקרקע המצפים מזה עשרות שנים למימוש קניינם." אז מה יקרה? מעורב פה הרבה כסף, מעורבים פה הרבה אנשים בעלי השפעה וכח (וכסף). על פי המאמר "ועד הפעולה קורא לעירית תל אביב להשעות מידית את תוכנית 3700 ולצאת בתחרות אדריכלות בינלאומית לתכנון האיזור מהירקון עד גבולה הצפוני של העיר, מהים ועד לדרך חיפה ... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11...טים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר. "ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מנופים. העיר הוקמה במרחק של כמעט חמישים קילומטרים מהעיר אורדוס (הישנה), עיר חדשה משנות החמישים בתהליכים שונים של בנייה מחדש. יוזמי ניו אורדוס קיוו להפוך את העיר לבירה של האזור המדברי והקשה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בס... -
סיבוב בכיכר בראשון לציון
21.09.12"רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי.... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11...ורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד לא צפופה, תוצאה שכל מי שביקר אי פעם בעיר יודע כמה היא מוטעית. יאיר מציג בבלוג שיטת חישוב אחרת ובה מחלקים את מספר התושבים בשטח הבנוי למגורים בלבד. החישוב הזה מדוייק הרבה יותר ותואם את התחושות שלנו מהעיר אבל מביא למספר הפתעות. אם באמת צפיפות היא מדד לאיכות העיר - אתם רוצים כנראה לגור בפורודיס (17.8 אלף תושבים לקמ"ר). אה, אתם מדברים רק על ערים גדולות - אתם מתכוונים נתניה, ראשון לציון ... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12...ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עו... -
דיור בר השגה... למכוניות
11.01.12יואב לרמן כותב בבלוג שלו כתבה שיכלה להיות מאד משעשעת אם היא לא הייתה כזו עצובה. "יש כבר הרבה דיור בר השגה" הוא כותב, "אבל הוא לא מיועד לאנשים". בניגוד ליחס של הממשלה לדיור הרי שהיחס לחנייה שונה לגמרי, כאן יש פיקוח, כאן בונים עוד ועוד. "האנשים יכולים להילחם ולהיאנק תחת עול הדיור, אבל למכוניות מגיע פיקוח על מחירים וחנייה מוזלת, פשוט כי הן מכוניות ולא בני-אדם"."זה אינו המקום היחיד בו מגורי מכוניות מקבלים סבסוד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכ... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12...האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשותף.בצורה מעוררת כבוד, ביקורתו של צור כנגד פעולותיה של העמותה מפורסמת בבלוג הרשמי של עמותת מרחב. אין הרבה גופים בארץ שנוהגים כך בביקורת חדה כל כך. אם נודה על האמת, יש בביקורת הרבה מאד מן הצדק. אנחנו מתעסקים המון בעירוניות ובעיר, או במגדלים הגבוהים, במבני הציבור המרשימים ובווילות, אבל ממעטים מאד להתייחס למבנה שבו כמעט כולנו גרים, למבנה הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על איכות חיינו. -
ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.
12.02.12...ת והבקשות שלכם משרים, ופקידים בכירים לאפשר לרשויות המקומיות לפעול בתחום הדיור הציבורי, תמיד ידחו. אל תשלו את עצמכם, יהיה מי שידאג שהשפעתכם על התהליך, תהיה מינורית. אל תסמכו על הארגונים החברתיים שיקדמו את החקיקה בעבורכם. עד שיגמרו שם להתווכח שם על הגדרת המונח דיור בר השגה, תסתיים הקדנציה שלכם. יש לכם סמכויות – הפעילו אותן. יש לכם הרבה יותר סיכוי להצליח אם תפעלו מאשר אם לא תעשו דבר.זווית ראיה בהחלט ייחודית ומעניינת, היכנסו לקרוא את הפוסט המלא. -
השדרות של תל אביב
9.02.11... שיגדיל לעשות ויציץ במפות של העיר יגלה שלמעשה השדרה המרכזית של תל אביב ארוכה הרבה יותר: היא מתחילה (או אמורה להתחיל) ברחוב הרצל ונגמרת בחוף הים." הפוסט מציג את מפות התכנון המקוריות של פטריק גדס, מתכנן הערים שתכנן את התפתחותה של העיר בשנות השלושים ואת הבעיתיות שנוצרה בהצעה שלו עם השנים. אליאב מוסיף את מפת החסמים המונעים את יצירת השדירה ההמשכית ומנתח מהם מצבם, מי מהם ניתן להסרה ומי ישאר תקוע כמו עצם בגרון עוד שנים רבות. לכתבה המלאה בבלוג -
יש מקום, זה דירות שחסר
25.07.11...הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את גרף הצפיפות עולה שבמידה ונעלה את הצפיפות בגוש דן לזו של ברצלונה יהיו מספיק דירות לשנים. יתרון הציפוף כפול, גם נקבל ערים שעובדות טוב יותר ויעיל יותר וגם נותיר את השטחים הפתוחים ללא פגיעה. בהקשר זה כדאי ג... -
הצלחה שקטה בכיכר רבין
6.02.11...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם" -
האם אתה יען?
3.08.11... או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש. ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם. ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי. ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם. ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים. -
בואו, בואו, אדריכלים הולכים מכות!
7.03.11...אסתר סוקרת את שתי התנועות ואת עקרונותיהן הכללים. כרגיל אצל אדריכלים יש הרבה דיבורים וקצת קשה להבין מה באמת כל צד מציג ואיפה הויכוח הגדול. שתי התנועות כמובן הולכות עם צו האופנה ומציגות את עצמן כגואלות בנושא הסביבתי. ולי יש שתי הערות: 1. שתי התנועות לטעמי מגוחכות. אדריכלים חושבים שהם באמת מנהלים את התכנון העירוני כשכל פוליטיקאי ויזם מדרג שני קובע הרבה יותר מהם מה יקרה בעיר. 2. למרבה הצער אדריכלים לא באמת הולכים מכות. חבל, לחלק מהם בהחלט מגיע. -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11... פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת ההנדסה של העיריה ואפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים ... -
להחיות מחדש את כיכר העצמאות
26.12.11...מקיף אותו מקדמת עיריית נתניה לטובת החייאת המרכז הוותיק של העיר הוא בהחלט מהלך בכיוון הנכון שיכול להחזיר את הכיכר לגדולתה. פיתוח זה, הרבה יותר מאשר מיצגים אינטראקטיבים, הם שיכולים להחיות מחדש את הכיכר והעיר הישנה. שדרוג השוק, פיתוח מתחמי תרבות, אומנות ופעילות, שדרוג חזיתות בתים וטיפול פרטני בתאורה, בגינון ובפרטים ה"קטנים", כל אלה מראים חשיבה עירונית נכונה. האם זה יספיק בכדי למשוך את מרכז העיר חזרה פנימה ממתחם פולג ומהקניונים? כולנו מקווים שכן.