חיפוש - חדשות , משאבים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , טפט ערים |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ספרי הנחיות לתכנון עירוני
30.06.13משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11שרון רוטברג מספר בבלוג שלו על העיר ניו אורדוס שבסין, עיר שיש בה הכל - מבני ציבור, כיכרות, שדירות רחבות, מבני מגורים ומסחר... רק דבר אחד חסר בה - אנשים. שרון מכיר היטב את העיר הזו מאחר ותכנן בה את אחת ממאה הוילות באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר, וגם מעוררי המחלוקת ביותר. 100 וילות שתוכננו על ידי 100 אדריכלים מרחבי העולם וכל אחת משתרעת על 1000 מ"ר. "ניו אורדוס היא ללא ספק אתר הבנייה הכי גדול שראיתי בחיים שלי." כותב שרון. "מעולם לא ראיתי כל כך הר... -
כמה אחידות? כמה ייחודיות?
18.03.12מאמר ב Ynet סוקר את התפתחותם של הפרברים בארץ ובמיוחד של השכונות האחידות. שכונות בעלות מראה אחיד, בתים באותו הגודל, עם אותם הגגות ואותן החצרות, אותן הגדרות והחניות. אבל האם זה באמת רע כמו שזה נשמע או שזה פתרון עדיף על האלטרנטיבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ע... -
הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי
9.04.12כתבה מעולה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את סיפורה של העיר ימית. דווקא בנימה מרוחקת ולא שיפוטית מצליח מיכאל לבנות את הכתבה כסיפור מרגש שסופו הרי ידוע לנו מראש, החל מהשיקולים הפוליטיים והאדריכליים בהקמה ועד לפירוק וההריסה.אחת האבחנות המעניינות בכתבה היא הערתו של מתכנן העיר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שה... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה.... -
ערי ידע 4 - KCWS 2011, כנס בינלאומי
16.08.1114-17 נובמבר 2011עיריית חולון ומועצה אזורית הגליל העליון מארחות הכינוס הבינלאומי ה 4- בנושא ערי ידעThe 4th Knowledge Cities World Summit כינוס זה הוא המוביל בעולם בנושא מחקר וניהול של “ערי ואזורי ידע”, כאשר, השנה יתמקד הכינוס בסימן פיתוח ערים ואזורים, למען הדורות הבאים. בעבר התקיים הכינוס באוסטרליה, סין ומקסיקו. בוא והצטרף אלינו לכינוס מולטידיספלנרי העוסק בנושאים הקרובים לחיי כולנו, נושאים אשר רק בשיתוף פעולה בין אנשי שלטון מקומי, חינוך ותעשיי... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12יואב לרמן מעיר מספר הערות לגבי תכנית 3700, התכנית לפיתוח השטח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנ... -
דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה
8.02.12יובל כהן מפרסם בבלוג "הרחובות שלנו" את העבודה של קבוצת מרחב ביצירת תוכנית אלטרנטיבית לשכונת מנשיה. מחר (7.2) יתקיים בקבוצה דיון מתקדם יותר וקהילת המתכננים מוזמנת."אם אתם מעוניינים לקחת חלק בסיום תכנון רשת הרחובות המוצעת, בואו להאיר ולהעיר על הסקיצה המצורפת ולהציג שינוים מנומקים." כותב יובל, "במפגש נשאף לסיים את שלב זה של התכנון ונתחיל בתהליך יצרת קוד תכנון מפורט לרחובות הספציפים, קביעת גובה, אחוזי בניה, חזית רחוב, שימושים מעורבים ומתחלפים ועוד. כ... -
מגדלים בירושלים
29.10.12"תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו... -
תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות
20.02.13"אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ... -
מן שנער יתכננו את באר שבע
8.08.11חדשות Xnet מגלות שמשרד מן - שנער נבחר לתכנן את תוכנית המתאר לעיר באר שבע לשנת 2030. מן-שנער זכו במכרז בפער קטן מאוד מול המועמד שהגיע למקום השני – אדריכל דורון צפריר. במכרז התמדדו עשרה צוותי תכנון, שכל אחד מהם הובל על ידי אחד מבכירי המתכננים בישראל וכלל יועצים ממקצועות שונים - כלכלנים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי מחשוב, מהנדסי תחבורה, מהנדסי תשתיות, סוציולוגים ועוד. המתמודדים האחרים במכרז היו נעמה מליס, עדנה לרמן, אריה רחמימוב ודוד גוגנהיים ו... -
עיר הקצה וארגון עצמי
14.10.12ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי... -
לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז
27.07.11...מערכות תחבורה עתירות נוסעים. עמותת מרחב היא גוף אדריכלי שיש לו שורשים תיאורטיים מוכרים והינו חלק מאסכולה גדולה המציגה תפיסה מסויימת לבינוי ערים. הגם שאני לא תמיד מסכים עם הניתוחים שלהם לגבי הסיבות או דרכי הפעולה המומלצות, אני לא יכול אלא להוריד את הכובע בפני הרמה שהם פועלים בה. בניגוד להרבה גופים וכותבים, תנועת מרחב גם עושה, התנועה מספקת כלים ומסייעת לגופי תכנון וראשי ערים. היום אגב (27 יולי) יתקיים כינוס של העמותה. אתם מוזמנים להצטרף. -
סיבוב בכיכר בראשון לציון
21.09.12"רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
