חיפוש - #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , יום |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
על כיכרות עירוניות ותחבורה
31.03.11פרופסור דני גת כותב בבלוג "הרחובות שלנו" על כיכר דיזינגוף ועל כיכרות בכלל. עיתוי הפרסום קשור כמובן לסקר שעורכת עכשיו עיריית תל אביב ובו נשאלים התושבים על החלופות האפשריות לשיפוץ הכיכר. "מעשה הנבלה בתל אביב – האונס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". ... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11...שא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בתחילת הדרך. בניגוד לעבר, כיום מאפשרת רשת האינטרנט לתושבים להתאגד ולדרוש את שיתופם בהחלטות והתחשבות ברצונם. כתבה ב דה-מרקר, מציגה את התוכנית להתחדשות עירונית בירושלים. עיקר התוכנית מתמקד בשכונת גוננים (שכונות הקטמונים) ועמית פוני, מנהל תחום התחדשות... -
למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?
4.02.13הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ... -
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת... -
השדרות של תל אביב
9.02.11פוסט של אליאב ב"רחובות של גיין" מביא סקירה הסטורית של השדרות העיקריות של תל אביב: "אם שואלים את התל אביבי המצוי היכן נמצאת השדרה המרכזית של העיר, סביר להניח שהתשובה תהיה בין רחוב הרצל וכיכר הבימה, היינו – שדרות רוטשילד. מי שמכיר את האזור טוב יותר יידע אולי להגיד ששדרות ח"ן הן בעצם המשכן הטבעי של שדרות רוטשילד; ומי שיגדיל לעשות ויציץ במפות של העיר יגלה שלמעשה השדרה המרכזית של תל אביב ארוכה הרבה יותר: היא מתחילה (או אמורה להתחיל) ברחוב הרצל ונג... -
ירוחם עולה על מדים ... או שלא?
5.09.11... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק. -
הצלחה שקטה בכיכר רבין
6.02.11שלושה מאמרים התפרסמו לאחרונה ברשת ובכולם שבחים לשינוי אזור הבריכה בכיכר רבין. איש האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, אבי לוי , הוא האחראי להצלחה השקטה ומעניין לקרוא את השבחים שחולקים לו אנשי המקצוע והמבקרים במקום. אליאב מהבלוג "הרחובות של גיין" מתאר את הפרויקט כ"אחד מהפרוייקטים הקטנים יחסית, אבל בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר בעיר". הוא מוסיף תמונות והסברים המציגים את ההתרחשויות האנושיות המתרחשות מסביב לבריכה. "השיפוץ שיקם את הבריכה והנגיש ... -
הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב
15.02.11...בתכנון באמצעות תהליכי תכנון משתפים (הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה החברתית-כלכלית ואוהד קרני. לכל מי שלא מכיר את עמותת מרחב - מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה המונה כיום יותר מ- 500 חברים: מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהלתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים ביש... -
ספר חדש - ניצחון העיר
20.08.12נירית בן ארי סוקרת ב"הארץ" את ספרו החדש של אדוארד גלייזר - נצחון העיר. בספר מנסה גלייזר "לגלות את המנגנונים הנסתרים של הערים, ואיך הן מוציאות מהאנושות את המיטב שבה. הוא מראה את התפקיד החיוני שממלא החינוך בהצלחה האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ו... -
תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב
17.03.13"מודיעין או אשדוד לעולם לא יהפכו לתל אביב, והן גם לא צריכות להפוך לתל אביב. הן כן צריכות למצוא דרכים לחדש ולהתעדכן מבלי להתנגד לדי.אנ.איי שלהן". כך, במשפט זה מסכמת רוני בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטוב... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13...בל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מוטי מורד, יו"ר פורום... -
המדרכה כבר לא שייכת להולכי הרגל
6.01.13"פעם, כשהייתי ילד, לימדו אותי ללכת על המדרכה" מספר יאיר דקל במאמר שכתב. " 'הכביש נועד למכוניות', הסבירה לי אמא לאט, כמו שמדברים אל ילדים קטנים, 'והמדרכה - להולכי רגל'. היא, כמובן, לא אמרה את המקף, אלא עצרה לרגע כדי להדגיש את המשפט". המאמר שב ומדגיש את מה שכולנו רואים בערים הגדולות - המדרכה הולכת ומופקעת מידי הולכי הרגל. בתי קפה נוגסים בה פינות ישיבה, מכוניות וקטנועים חונים בה והמסוכן מכל - רוכבי אופניים דוהרים בה כאילו אין מחר. אופניים מכניים, ח... -
אדריכלים בעד שיקוע מסילת הרכבת בחיפה
4.04.11...מתכננת מהלך של "חישמול", כלומר מעבר לקרונות חשמליים ומאחר והדבר כרוך בכל מקרה בעבודות תשתית נרחבות, נקבע שההזדמנות החד פעמית הזו תנוצל לשיקוע המסילה בנקודות מסוימות, למשל כדי ליצור חיבור טוב יותר של העיר חיפה אל הים, חיבור שכיום אינו קיים עקב הצורך לחצות את המסילה. נייר העמדה נפתח כך: "בעיצומו של תהליך תכנון מפעל החישמול של תשתית הרכבות בישראל, ולאור מאמציה של רכבת ישראל לבטל את החלטת הועדה הארצית לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף) לשקע את מס... -
פארק גבעתיים כדוגמה
5.05.13"מרחב ירוק מוקף מגדלי מגורים לא חייב להיות מתחם סגור ואקסקלוסיבי. המקרה של פארק גבעתיים מראה שאפשר גם לתכנן גינה שכונתית כמרחב ציבורי עירוני המזמין מגוון של משתמשים". כך פותחת מירב בטט את מאמרה בבלוג "אורבונולוגיה" ומנתחת את מבנה הפארק."בשני העשורים האחרונים" היא כותבת, "שכונות חדשות בישראל מתוכננות כמתחמים סגורים אשר במרכזן פארק גדול רחב ידיים. לרוב, הפארקים הללו מהודרים ומטופחים מאוד ומציגים מרחב ירוק, סטרילי וממושטר, כזה המיועד בעיקר לתושבי הש... -
URBANEX - כנס ותערוכה לפיתוח עירוני
3.10.11ימים שלישי ורביעי, 6 - 7 דצמבר 2011, 18:00-9:30 בניין 10, גני התערוכה, תל אביב תערוכת URBANEX הינה התערוכה המקצועית הראשונה מסוגה בישראל, אשר מטרתה לחשוף בפני מקבלי ההחלטות בערים, במועצות וברשויות השונות, את מגוון הפתרונות לניהול ותכנון ערי המחר. בימים אלו, מקבלי ההחלטות במרחב העירוני עומדים בפני אתגרים מקצועיים רבים בתחומים שונים ומגוונים: חינוך, ביטחון פנים, תחבורה, בניה, פיתוח תשתיות, אקולוגיה, מערכות מידע ועוד. כל אלה מצריכים ידע רב בקב...