חיפוש - חדשות , משאבים , קטלוגים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , ערים |1| - דף 2

• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
• 

  כמה אחידות? כמה ייחודיות?

  18.03.12
  ...יבה? - בתים מיוחדים שכל אחד מכריז על עצמו בגדר שונה, קו בניין אחר, צבע, חיפוי, גובה...בכתבה מוצגות השכונות ביקנעם ובמודיעין כמקרי מבחן. "מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר בכתבה ערן חמו, "ואחריה הגיעו עוד ערים רבות כגון יוקנעם, נהריה, כרמיאל, עכו, כפר סבא ועוד - שהבינו את היתרון המרכזי בבנייה אחידה. אחידות יכולה ליצור תחושה של סדר, טיפוח, ניקיון, שוויון, קהילה ושייכות, והיא יכולה לתרום רבות למעמד העיר ולתחושת היוקרה"."האחידות ...
• 

  הסיפור של ימית, 30 שנה לפינוי

  9.04.12
  ...ר האדריכל זאב דרוקמן :""כשדיברו על הסכם השלום, אמרתי שחוזה השלום ייחתם בימית ולא העליתי על דעתי שהיא תיהרס. צריך להודות שלא נהרו לשם וזה היה קצת מאכזב, כי תמיד יש בעיה עם ערים שהממסד בונה והן לא מתפתחות בקצב של השוק הפרטי".ומוסיף הכותב כי "בחשבון אישי 30 שנה אחרי הריסת ימית אומר דרוקמן שהיום היה מתכנן את העיר אחרת, היות והשכיל להבין שהממסד יודע לבנות עיר על פי נוסחאות החסרות את "הקצב התרבותי" שממנו צומחת תרבות חיים עירונית".כתבה מרתקת, לכו לקרוא.
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....
• 

  ערי ידע 4 - KCWS 2011, כנס בינלאומי

  16.08.11
  ...11עיריית חולון ומועצה אזורית הגליל העליון מארחות הכינוס הבינלאומי ה 4- בנושא ערי ידעThe 4th Knowledge Cities World Summit כינוס זה הוא המוביל בעולם בנושא מחקר וניהול של “ערי ואזורי ידע”, כאשר, השנה יתמקד הכינוס בסימן פיתוח ערים ואזורים, למען הדורות הבאים. בעבר התקיים הכינוס באוסטרליה, סין ומקסיקו. בוא והצטרף אלינו לכינוס מולטידיספלנרי העוסק בנושאים הקרובים לחיי כולנו, נושאים אשר רק בשיתוף פעולה בין אנשי שלטון מקומי, חינוך ותעשייה, ניתן לפתור ב...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הב...
• 

  דיון על רשת הרחובות החדשה של מנשיה

  8.02.12
  ...וד. כמו כן, יצרת מרחבים הולמים להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, לתחבורה הציבורית ושילוב התחבורה הכללית".מרחב היא עמותה רשומה בה חברים מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף ועוד. מרחב מתמקדת בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועלת לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת שינוי. כמי שאינו חבר בעמותה אני יכול להעיד שבכל פעם בה נכחתי בפעילותה ראיתי אנשים שממש פועלים, ולא רק מדברים, בכדי ליצור שינוי.אם תרצו להצטרף לדיונים אודות מנשיה - הנה הקישור שנית.
• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  "תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  ... אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל את פעילות הרשות המקומית והתושבים נהנים מתש...
• 

  מן שנער יתכננו את באר שבע

  8.08.11
  חדשות Xnet מגלות שמשרד מן - שנער נבחר לתכנן את תוכנית המתאר לעיר באר שבע לשנת 2030. מן-שנער זכו במכרז בפער קטן מאוד מול המועמד שהגיע למקום השני – אדריכל דורון צפריר. במכרז התמדדו עשרה צוותי תכנון, שכל אחד מהם הובל על ידי אחד מבכירי המתכננים בישראל וכלל יועצים ממקצועות שונים - כלכלנים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי מחשוב, מהנדסי תחבורה, מהנדסי תשתיות, סוציולוגים ועוד. המתמודדים האחרים במכרז היו נעמה מליס, עדנה לרמן, אריה רחמימוב ודוד גוגנהיים ו...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז

  27.07.11
  ...מערכות תחבורה עתירות נוסעים. עמותת מרחב היא גוף אדריכלי שיש לו שורשים תיאורטיים מוכרים והינו חלק מאסכולה גדולה המציגה תפיסה מסויימת לבינוי ערים. הגם שאני לא תמיד מסכים עם הניתוחים שלהם לגבי הסיבות או דרכי הפעולה המומלצות, אני לא יכול אלא להוריד את הכובע בפני הרמה שהם פועלים בה. בניגוד להרבה גופים וכותבים, תנועת מרחב גם עושה, התנועה מספקת כלים ומסייעת לגופי תכנון וראשי ערים. היום אגב (27 יולי) יתקיים כינוס של העמותה. אתם מוזמנים להצטרף.
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  "רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....