חיפוש - חדשות , קטלוגים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , כתבה , תל אביב |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?
15.03.12נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר... -
הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?
7.11.11האם לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב וב... -
גם אני שונא את תל אביב
16.11.11...כלומר מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על ה... -
סיבוב ביפו ובמתחם התחנה
28.11.12מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ... -
הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן
14.06.11באחור אלגנטי (שלוש שנים) הולכת ומסתיימת עבודת ההרחבה בסינמטק תל אביב וזו סיבה טובה למיכאל יעקובסון מ Xnet לבקר במקום עם אדריכל הפרויקט סלו הקשמן. בכתבה ובתמונות שפורסמו אפשר לראות את המבנה החדש המשולב במבנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש ... -
ללמוד מכיכר אתרים
19.08.12כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה... -
העיר שלי
6.03.14...מן, בזכות החזקים והיתרונות של עצמם.אין שום סתירה אגב שתהיה אחלה של תחבורה מכל מקום לתל-אביב.. אבל גם לכל מקום אחר.מישהו חייב לעצור רגע, להסתכל על תל-אביב ולהבין בצורה חד-משמעית ובלתי אמצעית, מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה. אבל באמת להבין.כי בעצם כולם הרי מבינים, ויודעים הכל וחכמים יותר מכולם... אבל אם זה באמת ככה, מדוע בונים עוד פרבר? ועוד "עיר שינה"? ועוד יישוב שלא ניתן יהיה לחיות בו בלי 4 גלגלים צמודים?הכתבה המעולה של נעמה - כתבה שחובה לקרוא! -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11...ורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של האדריכל לשיקום הכיכר.קשה להתווכח עם הטענה של צבי שגם התוכנית החדשה תיצור למעשה כיכר לא שימושית. בניגוד לכיכר הבימה או כיכר העיריה, זו כיכר המוקפת מכל הכיוונים בכביש. הסיכוי שלה להוות מקום עירוני שוקק אינו גבוה במיוחד. המכוניות לעומת זאת בהחלט יקבלו עוד שטח. ועוד חניון.כתבה מומלצת, היכנסו לקרוא. -
בית הספר לניהול וכלכלה - נעמה מליס
6.06.11אתר Archeb מפרסם כתבה על הפרויקט של משרד נעמה מליס אדריכלים. בשנת 2006 יצאה מכללת תל אביב יפו לתחרות אדריכלים לתכנון בית הספר לניהול וכלכלה. המבנה תוכנן על ידי המשרד הזוכה בהתאמה לתכנית האב והבינוי של הקמפוס ולפרוגראמה שהוכתבה ע"י המכללה והוא מותאם לקמפוס, לא רק בנפח ובהעמדה, אלא גם בחומרים: אבן, עץ, זכוכית ובטון. הכתבה מלווה בתמונות ובתוכניות המציגות את הפרויקט במלואו. למי שלא מכיר עדיין את פרויקט ArcHeb - האתר מציג בכל יום פרויקט מהארץ ומה... -
הנאה בזיקה* // הזמנה לדיון
23.03.14יום שלישי, 25 מרץ 2014, 19:00זהזהזה גלריה לאדריכלות (האנגר 21 נמל תל אביב)ערב סיכום לאירוע 'הנאה בזיקה'* אשר נערכו בחודשים האחרונים ברחבי תל אביב.משתתפיםאדריכלית נעמה ריבה כתבת האדריכלות של Xnet // איך הפכה כתבה למחאה אורבנית?אדריכלית נוף טלי וקסלר נחלת הכלל // תכנון המרחב הציבורי שלנוד"ר טליה מרגלית אדריכלית ומרצה בבית ספר עזריאלי באוניברסיטת תל אביב // על זיקות הנאה והצדקות אחרותיואב לרמן אוניברסיטת תל אביב // אין כניסה לבני אדם* הנאה בזיקה - ה... -
תולדות הדירה התל אביבית
23.05.11נדיר למצוא כתבה כזו אבל לפעמים... נטע הלפרין סוקרת בעכבר העיר 100 שנים של עיצוב דירות בעיר תל אביב, החל מימיה כאחוזת בית עם שני חדרים, שירותים משותפים בחצר, ועד לימינו לדירות המחולקות לצרכי השכרה. הכתבה מאד מושקעת ומעניינת, עם הערות של אדריכלים והקשרים להתרחשויות בארץ ולמצב הכלכלי. מעניין לראות איך משתנה הסגנון מהאקלקטיות של שנות השלושים, אל סגנון הבאוהאוס שהגיע עם גלי העליה מאירופה ואל השיכונים, ובהמשך המגדלים. נזכרות תופעות כמו הופעתה של המ... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12...הפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות עצמאיות. "בחזוננו, בישראל 2050 יכריזו... -
על כיכרות עירוניות ותחבורה
31.03.11...ס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". גת מנתח את המבנה המקורי של הכיכר, החתך שלה, היחס בין גובה הבנינים המהווים את דפנות הכיכר וגודלה שיחד עם הטיפול הנופי המקורי, המזרקה והעצים הפכו את הכיכר למקום עירוני חי ומעניין. כתבה מומלצת, להלן הקישור שוב.