חיפוש - חדשות , שונות , קטלוגים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , מע , משרד |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מרכז אקדמי כרמל - קנפו כלימור
13.06.11...ונן. הפתרון לריכוך האור החודר נראה פשוט, אלגנטי מאד ונכון - בניה של שכבה כפולה של לוחות כשהלוח התחתון אינו שקוף לחלוטין אלא מעביר רק חלק מהאור. מעטפת המבנה, הבנויה פנלים מזכוכית צבעונית בהדפסה קרמית, תוכננה לשקף את התכנים של מבנה אקדמי באמצעות שילוב דמויות מרכזיות בתרבות הישראלית. החזית בנויה פנלים צבעוניים מזכוכית בהדפסה דיגיטלית קרמית אשר כל אחד מהפנלים הינו ייחודי. התמונה כאן לקוחה מתוך הבלוג "ארכיבלנדר". מומלץ לקרוא ולהתרשם מהכתבה. -
חתיכה מירושלים בלב ברלין
5.05.13יום שלישי, 7 מאי 2013, 14:00אולם 104, ויצו חיפההמחלקה לארכיטקטורה | המרכז האקדמי לעצוב ויצו חיפה שמחה לארח את אדר' אורית וילנברג גלעדי להרצאה בנושא: A piece of Jerusalem in the heart of Berlinההרצאה תציג את מערכות השיקולים המדריכות את המתכנן בפרויקט של הקמת שגרירות המייצגת את הריבונות הישראלית בארץ זרה ואת האספקטים הייחודיים בתכנון שגרירות ישראל בברלין, לנוכח מערכת היחסים האמביוולנטית בין ישראל לגרמניה. אדריכלית אורית וילנברג גלעדי בשנת 1985 סי... -
מאות סטודנטים ואדריכלים הפגינו נגד תנאי ההתמחות
13.12.13...ו כובלים את האדריכלים הצעירים למספר מצומצם של משרדים מאמנים, מונעים מהמתמחים להשתלב במקצועם ויוצרים פגיעה ביכולת האדריכלים הצעירים להתמחות באופן מקצועי ולהתפרנס בכבוד. בשנת 2008 נקבעו תנאי ההתמחות אשר שינו באופן משמעותי את התקנות הנוגעות להסדרי הרישוי של האדריכלים. התקנות החדשות הוטלו באופן רטרואקטיבי על כלל האדריכלים והסטודנטים לאדריכלות בישראל, והם כוללים למעלה מ-3 שנות התמחות במספר מצומצם של משרדים, דרישה להספקים הדורשים החלפת ... -
קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם
27.02.12...ייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים. נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים... -
הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון החדש בהר הרצל
30.04.14כשבוע לפני יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התקיים היום טקס הנחת אבן הפינה להקמת היכל הזיכרון בהר הרצל. בטקס ישתתפו הנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראשי המוסד והשב"כ ועוד, והם יחתמו על מגילת אבן שתוטמן בקרקע שעליה ייבנה היכל הזיכרון.הפרויקט הוא שיתוף פעולה משרד "קימל אשכולות אדריכלים" ביחד עם "קלוש-צ'צ'יק אדריכלים". היכל הר-הרצל, שעלותו מוערכת בכ-40 מיליון שקלים, "צפוי להיות אחד המבנים המיוחדים והמורכבים בארץ, ובמשרד הביטחון צ... -
תחרות אלטרנטיבית רעיונית לתכנון מעונות סטודנטים
8.01.17תחרות אלטרנטיבית רעיונית לתכנון מעונות סטודנטים במוסד אקדמי לאחר כשלון מאמצי עמותת האדריכלים לתיקון תנאי הסכם השירותים והשכר שהוצעו ע"י הטכניון לזוכה בתחרות מעונות הסטודנטים, פרשה בצער עמותת האדריכלים מניהול ומתן חסות לתחרות זו והחליטה להכריז על קיום תחרות עצמאית אלטרנטיבית, רעיונית. מטרת התחרות להציע רעיונות אדריכליים וחברתיים לתכנון מעונות הסטודנטים לרפואה של הטכניון בטכניון או בכל מקום אחר. אנו מזמינים את כל מי שהמאבק על אי... -
אדריכל אל מנספלד ומוזיאון ישראל - בניין צומח פתוח
4.12.11..., היוצרים רקמה הרמונית, תוך שמירה על ה-DNA המיוחד של הבניין והקשר שלו לסביבה.מנספלד תכנן וביצע את בנייתו של מוזיאון ישראל על גבעת נווה שאנן בירושלים משך 35 שנים (1959-1995), עד יצירת 50,000 מ"ר של מבנים מתחברים, הפועלים בתוך מערכת סביבתית מיוחדת במינה. עבור התכנון המקורי והמוצלח של מוזיאון ישראל זכו מנספלד ודורה גד גם בתהילה בינלאומית.מנספלד ידוע גם בשל רישומיו המצויינים שדוגמאות רבות מהם יוצגו בהרצאה ויבהירו את עולמו הפנימי של המתכנן ואת כישרונו... -
מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11...ג הציבור בועדות התכנון השונות (התנגדות פאבלובית אוטומטית כרגיל) אבל אז, במהלך שבין הדיון בוועדה המקומית לדיון במחוזית היזם פנה אליהם ובדיון במחוזית כבר הושג הסכם שענה למעשה על התיקונים שנדרשו. "שימו לב מה קרה כאן: כותב יאיר, "היזם הבין שגם אם הוא מציע פרויקט גדול ויפה, כל עוד הוא מתעלם מדרישות בעלות אופי חברתי, דרכו לאישור התכנית אינה סלולה! כיוון הרוח השתנה." ונאמר כולנו - אמן! * התמונות מהתוכנית באתר משרד הפנים, מנהל התכנון, תכנון זמין. -
העיר והפסנתר
19.11.12...ה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וחבל". ובהקשר לפרויקט המדובר: "שימו לב למיקום ... -
מכרזים ותחרויות לאדריכלים
24.09.12...ליפשיץ, ועד סניף ירושלים. אדריכל אריה גונן עמותת אדריכלים, מזכיר ועדת תחרויות: ארגון תחרויות באמצעות עמותת אדריכלים מאוחדים, עקרונות, הנחיות וניסיון העבר.אדריכל יאיר ארצי חברת סי.פי.אם ניהול ובניה: ארגון מכרזים ותחרויות מטעם משרד האוצר, ממשלת ישראל. הבהרת מושגים ושיטות, מגמות לעתיד.פנל מגיבים: אדריכל איתי פלג יו"ר תא צעירים בעמותה, אדריכלית אורית אורנת ארגון העצמאים, עו"ד גיא לנדאו יועץ משפטי לעמותת האדריכלים.לו"ז18:30 התכנסות וכיבוד קל19:00 דב... -
הכוריאוגרפיה של המחאה
13.01.16הגלריה בבית האדריכל מציגה: הכוריאוגרפיה של המחאהמחקר ואוצרות: אדריכלית ד"ר טלי חתוקה ערב עיון בתערוכה - 21.01.16 שעה 20:00 מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית? שאלה זו עומדת במוקד התערוכה הכוריאוגרפיה של המחאה המבקשת לבחון את הקשר בין עיצוב המרחב לפעולה הפוליטית.הרעיון של הכוריאוגרפיה מוצע בתערוכה כאמצעי לבירור קשר זה והאופן שבו העיצוב המרחבי של המחאות עוזר או מקשה על משתתפים להשיג את מטרותיהם.גבולות פיזיים, מיקום גיאוגרפי, קנה מידה, צורה ו... -
בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה
28.03.11...פה (2003), את בניין הסנאט באוניברסיטת באר שבע (2004), את תיאטרון גבעתיים (2006) ובנוסף זכו בשנים האחרונות בשתי תחרויות ציבוריות יוקרתיות - תכנון בתי המשפט ותכנון מוזיאון הסובלנות בירושלים. הכתבה מציגה ריאיון עם המתכננים. מעניינות במיוחד הערותיה של ברכה חיוטין על המרחב הציבורי שבין הבניינים (ציטוט מהכתבה): לדעת ברכה חיוטין, המרחב הציבורי הוא המרכיב החשוב ביותר בכל קמפוס אוניברסיטאי. היא עצמה משמשת כיום כאדריכלית הראשית של אוניבריסיטת בן גוריון... -
עבודת צוות - תערוכה
5.07.13...ת שולמית נדלר. 'המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20' עובר כחוט השני בעבודות של משרד האדריכלים שהקימו ב-1946 בני הזוג שולמית ומיכאל נדלר; 67 שנים לאחר פתיחתו של אחד ממשרדי האדריכלים הבולטים במרחב המקומי, מוצג מבחר משמעותי מעבודות השותפים שהתמקדותם רבת השנים במבני ציבור הופכת את מכלול יצירתם לראי בו משתקפים ערכיה המשתנים של מדינת ישראל.בשנת 1946, תקופה קצרה לאחר שסיימו שולמית ומיכאל נדלר את לימודיהם בפקולטה לאדריכלות בטכניון, במהלכם הכירו... -
הבלוק והדיור הציבורי
21.08.11...סטודנטים שלו כדי לעשות סטודיו של שיקום שכונות. הוא אמר לי שהשכונה היחידה שלא צריך לגעת בה היא השכונה שלי. אולי בגלל שלא היו בה שום התחכמויות." "השיכונים האלה לא מצליחים למלא את היעוד שלהם ומודגם בהם הפער בין האידיאלים של האדריכלים לבין המשתמשים שהשתכנו בהם." אומר האדריכל יעקב יער בכתבה. "לנו בישראל היה מזל שהיה לנו מעט מאוד כסף ולכן גם הזוועות היו יותר קטנות". *בתמונה - דיור ציבורי בצרפת, מקום שבו יש יותר כסף ולכן הזוועות גדולות עוד יותר.