חיפוש - חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , מערך |1| - דף 1

• 

  מחפשים מקצוע חיוני בלב מערך ההנגשה?

  9.08.25
  מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה (מתו״ס): מקצוע חיוני בלב מערך ההנגשה בישראלצורך חברתי ורקע חוקיהנגשת מבנים במרחב הציבורי כגון מוסדות חינוך, עסקים ומרחבים פתוחים – מהווה מרכיב מרכזי במדינה המחויבת לשוויון זכויות לכולם. את הבסיס החוקי לכך הניח לראשונה "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998 ", אשר קבע את חובת ההנגשה במבני ציבור, לצד תקנות והוראות ביצוע מפורטות.עם השנים נעשה ברור כי אכיפה יעילה של הוראות הנגישות מחייבת בעלי...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...יה המתמשכת גדל התיאבון של בעל הבית ושינויים רבים בוצעו ותוקנו ושונו עד לתוצאה המוכרת כיום. באופן כללי נסובו בקשות השינוי סביב הרצון להגדיל חללים ולהגביה תקרות בטון קיימות בשטח. הדבר כמובן ייקר את הפרויקט, וגרר אקרובאטיקה בכל מערך התכנון הקונסטרוקטיבי. פסק הדין של השופטת אילת דגן מעלה מספר סוגיות שכדאי להתעכב עליהן - חישוב שכר טרחה על עבודות חוזרות השופטת חישבה את התכנון הנוסף שנגרם על פי מטר מרובע. למרות שזה אמנם הבסיס לחישובים בדרך כלל, הפ...
• 

  אדם צריך בית – תערוכה בסטודיו אדריכלות

  27.02.17
  ...הזה ולבנות את ביתם מעבר לים? העבודות של עופר כץ המוצגות בתערוכה, עוסקות בדינמיקה בין שתי פעולות אנושיות בסיסיות: בנייתו של בית וציור. בית, במובנו הפיזי, הוא בניין או מבנה המשמש למגורי אדם. הגדרתו המילונית של 'מבנה' היא "מערך של פריטים, המסודר לפי כללים מוגדרים" (אבן שושן). זהו ניסיון אנושי לתחם את ההוויה במסגרת, כפועל יוצא של הצורך בביטחון ובזהות. כמו בנייתו של בנין, כך גם הציור הוא תהליך קונסטרוקטיבי של מיסגור (framing), בעל שלבים ואמצעי...
• 

  תכנון בית החייל בבאר שבע

  25.11.12
  ...תכנן בניין אחד מרכזי, בחרנו לפרק את הפרויקט לכמה אלמנטים בעלי קנה מידה קטן, שיעניקו לחייל תחושה ביתית". * הדמיה מתוך הכתבה.האדריכל רמי יוגב, מנהל מחלקת תכנון ובנייה באגודה למען החייל אומר על הבחירה בהצעה: "ההצעה נועזת בפשטותה, מיוחדת ומפתיעה. 'קימל אשכולות' יצרו כפר קטן, והתכנון של מספר בניינים יאפשר בנייה בשלבים (...) הפרויקט לא יעשה מהפכה גדולה בקרקע ואינו מצריך שינוי של מערך התנועה במתחם, לעומת פרויקטים אחרים שביקשו לייצר מהפכות שעלותן גבוהה".
• 

  בר אוריין זכו בתחרות לגשר בבאר שבע

  7.12.11
  ... הגשר מושתתת על ארבע קשתות פלדה המתעקלות ומתפתלות, ויוצרות ביניהן שתי 'עיניים' מרחביות", מסביר בר אוריין בכתבה ב Xnet. "מערך הקשתות יוצר אזור מוגן לתנועת הולכי רגל, שבו כל צעד חושף מבט מפתיע של צורות וחומרים". בכתבה ב Xnet מגניב מיכאל יעקובסון גם מעט ביקורת על הגשר, כשהשאלה היא לא רק יכולתו להגן מפני גשם (שאינו מצוי במיוחד בבאר שבע) אלא להגן מפני שמש, אבק וסופות החול שהאזור מכיר כתופעות טבע שגרתיות. * התמונות מתוך סרטון ההדמיה של הפרויקט.
• 

  היכל התרבות יבנה – רכטר אדריכלים

  26.09.11
  ...ריכל אמנון רכטר. בכתבה שפרסם במגזין עיתון העיצוב, ערן מנתח את המבנה ומציג אותו על מעלותיו וחסרונותיו. ערן כותב "בתקופה הפוסט-מודרנית של יעקב רכטר, שבוטאה בתכנון משכן אומנויות הבמה בתל-אביב, ניכרת רצינות רבה בניסיון ליצור מערך של חללים עירוניים ורמזים לסמלים אדריכליים מן העבר, אך הקלילות וההומור, שהיו גם הם חלק מן המהפכה הפוסט-מודרנית, נעדרים ממנו לחלוטין.האם היכל התרבות ביבנה עושה את שלא עשה בית האופרה ומצליח לשלב בין כנות להומור? ללא ספק, מב...
• 

  20/20/20 Play/ground ירושלים

  5.03.17
  ...3.2017 בשעה 18.00​​.עמותת האדריכלים והמרכז לעיצוב אורבני ירושלים מזמינים אתכם לסדרת הרצאות בנושא תכנון ועיצוב עירוני בירושלים פתיחה: אדר' שלמה אשכול, מהנדס העיר ירושליםאציק נידם, ראש מנהל תפעול, עיריית ירושלים – פיתוח וניהול מערך השטחים הפתוחים המתכוננים בעירשי וינשטין/גיל ועדיה, אדריכלים, 'וינשטין ועדיה אדריכלים' – עיצוב במרחב פתוח: המקרה של עמק הצבאים אמיר לוטן, אדריכל נוף, 'מוריה סקלי נוף ואדריכלות' – שכבות בתכנון: על תכנון הפארק הרובעי בוואדי...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...ת העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד. לקו (למשל) שיגיע מתחנת הרכבת במרכז הירידים לאזור עתידים יהיה ביקוש בטוח.אבל גם כך הנקודה שמעלה לרמן נכונה ובדרך כלל נזנחת. כשמתכננים את הערים לתחבורה פרטית ולא יוצרים בהן רחובות להולכי רגל, יהיה קשה מאד גם להקים בהן מערך של תחבורה ציבורית יעילה.
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...ב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, קו הרכבת הוא חומה. הנמל הגדול יתרום לפיתוח חיפה בדיוק כמו שנמל התעופה בן גוריון תורם לפיתוח לוד הסמוכה אליו. חיפה צריכה למשוך את תעשיית ההי-טק אל מרכז העיר. יש לה את כל העוגנים הדרושים - בית חולים מחקרי מעולה (רמב"ם), כח אדם טכנולוגי מוביל ברמה עולמית (הטכניון), מערך אורבני נכון במרכז העיר שרק צריך יד מכוונת ותקציב (הדר והעיר התחתית).באמת מגיע לעיר הזו ראש עיר אחר.
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...ר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-ידי הורדת מערך התנועה המוטורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של האדריכל לשיקום הכיכר.קשה להתווכח עם הטענה של צבי שגם...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  ...וון היא הוכחה מצערת לכך שהדבר הגרוע יותר מכיכר שמתוכננת על ידי אדריכל, הוא כיכר המתוכננת ביד אמן. קרוון ידע לגלגל עיניים ולהוביל את המאבק הציבורי נגד השינויים המתוכננים בהיכל התרבות, אייקון מודרניסטי, אבל למרגלותיו הוא מתכנן מערך עיצובי עילג שחוטא למושאי הנוסטלגיה שלו." הכתבה מסתיימת בקטילה מוחלטת של הכיכר:"...גרוטאה מכמירת לב... גג של חניון תת-קרקעי שבמעביו משמש גם כמקלט אטומי... ברחבה החדשה אין אלגנטיות ולא שמחת חיים, רק ציטוט צדקני ודידקט...
• 

  פרויקט גמר המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו

  26.06.16
  ...לה |ממעגלים מקומיים להזדמנויות במרחב 10:50| דן כהן| אי בודד |התחדשות עירונית ותודעתית בשכונת נווה שאנן בת"א 11:30| ספיר בר נתן| Ecommunity | קהילת העבריים דימונה דיון 2 13:00 13:00| יהל בליסיאנו| PLACEBO | מערך טיפול ושיקום "בריאות הנפש" במרחב העירוני 13:40| היאלי וייר| פלורנטין של מעלה | התחדשות של רקמה מתפוררת כביטוי האופי המקומי 14:20| נווה סידי| הפוליטאה| מרחב דמוקרטי חדש לישראל 15:00| אלה בן עמרם|תכנית סב| ...
• 

  המהנדס העירוני - תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל

  8.02.17
  ...ים צעירים חברי "חוג האדריכלים" שרכשו את השכלתם במרכזים המתקדמים באירופה, ופעל ליישום גורף של דפוסי תכנון מודרניסטיים בתל אביב. בן־סירה היה אחראי על הרחבתה של העיר אל מעבר לגבולותיה הגיאוגרפיים של תכנית גדס, כשהוא מוביל להקמת מערך עירוני וארכיטקטוני מודרני ויעיל בעיר ששילשה את מספר תושביה, וגדלה באופן ניכר בשטחה, לרבות באזורים חדשים במזרח וצפון העיר.ייחודו של בן־סירה בקונטקסט של לחצי התקופה היה בשמירה על האופי האזרחי וחברתי של המרחב האורבני של הע...