חיפוש - חדשות , @وعبلااو , קומות , תוכנית |1|

• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  "תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו...
• 

  האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?

  22.10.12
  ...רמת גן. בצורה זו התוכנית תהפוך ליותר שוויונית ותאפשר לממשלה לפעול על פי סדרי עדיפויות לחיזוק בהתאם למבנים ולערים אותם יש לחזק (...) הרשויות גם מעמיסות על הפרויקטים דרישות תכנוניות ורגולטוריות רבות שאינן ברות ביצוע כמו יצירת מקומות חניה באזור בנוי שמונעות את קידומם של חלק גדול מהפרויקטים".אוי אוי אוי, מה אתם אומרים? לעיריות יש דרישה לעמידה בתקני חנייה? להתאמה לתכנית בניין העיר המתוכננת? חוצפנים!הבעיה בתמ"א 38 ובניוד זכויותניוד זכויות היא צרה רציני...
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  מתחם "סינג סינג" באילת הוא אחד המקומות הירודים ביותר מבחינת תנאי מחיה ולכן זכה בכינוי המפוקפק של בית הסוהר סינג סינג הניו־יורקי. השכונה ממוקמת ברחוב שדרות התמרים בעיר ומורכבת מקבוצה של ארבעה בניינים בני שלוש קומות. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא 9 דונמים, והוא מאכלס בצפיפות רבה 224 יחידות דיור. למרות זאת בישיבת מליאת מועצת העיר הוחלט שוב לעכב את ההמלצה על תוכנית 'פינוי בינוי' של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים ...
• 

  העלמותם של מבני הציבור

  23.02.11
  פוסט מאת יובל כהן ב"הרחובות שלנו" מציג את השאלה האם שימור חזיתות הוא באמת שימור. "בתי קולנוע רבים נחרבים בערי ארצנו ולאחרונה נודע שאף יצטרף אליהם ראינוע עדן שנמכר ע"י בנק לאומי ויהפוך לבית מגורים המתנשא לגובה של שש קומות – אך אל דאגה החזית תשומר." כותב יובל בציניות. הטענה העיקרית של יובל היא ששימור החזית אך החלפת היעוד ממבני ציבור למבני מגורים הופכת את האזור למעשה לאזור משעמם "עיר לא יכולה לתפקד ללא שימור תוכנית התב"ע שמאגדת בתוכה את הצורך בה...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...יב על ידי הקלה בזכויות הבנייה והוספת 2.5 קומות נוספות לבנינים ברחבי העיר. לתוכנית יש לא מעט חסרונות וכדי שהדיור יהיה באמת בר השגה צריכים להוסיף כללים מגבילים שיצרו יותר דירות קטנות ופחות דירות גדולות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודל הדירה הממוצעת כיום עומד על 172 מ"ר. בכדי להשיג דיור במחיר סביר חובה לבנות דירות קטנות בהרבה. בערים הצפופות יש הרבה יותר דירות בנות 75 - 100 מ"ר משיש כיום בתל אביב. * הגרף כאן מתוך המאמר של ד"ר אוהד קרני.
• 

  סיסמאות ומגדלים באוויר

  10.04.11
  ...ה ישנה יותר אמר "אני לא מדבר על יפה-לא יפה, אלא על העובדה שלוקחים מחוסרי עבודה ומציגים אותם כאדריכלי-על כדי שיקדמו מגדל כמותג. למשל דניאל ליבסקינד. הרי פיטרו אותו מכל מקום ואצל צבי בר הוא מקבל את הפינה הכי חשובה ברמת גן. ריצ'רד מאייר שעשה את מרכז גטי בלוס אנג'לס, אלוהים ישמור מן הפרויקט הנורא הזה, יתכנן מגדל בן 32 קומות ברוטשילד-אלנבי והוא מוצג כאל שסוגדים לו. מלעיטים אותנו בכתבות ובסיפורים." התמונה לקוחה מהבלוג בנייה לגובה ואורבניזם בישראל.
• 

  תמ"א 38 : דעות + עבודות

  17.06.12
  ...גלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו תמ"א 38 : דעות + עבודות תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל 28 יוני 2012 - 9 אוגוסט 2012 תמ"א 38 היא תוכנית המתאר הארצית המשמעותית ביותר שאושרה בשנים האחרונות. התוכנית, המאפשרת תוספת קומות ויחידות דיור לבניינים בכל רחבי הארץ, היא הפתרון המערכתי היחיד שהמדינה מציעה למאות אלפי מבנים ישנים, שעלולים להיפגע קשות ברעידת אדמה חזקה. התוכנית מעניקה זכויות בנייה בתמורה לחיזוק המבנה הקיים, בניסיון ליצור מנגנון ...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו על...
• 

  שיחות על עיר #5 תל-אביב של גדס - דיון אדריכלי

  28.03.16
  ...תל-אביב. בשנת 1925 התפרסם הדו"ח אותו ערך, ובשנת 1927 דנה הועדה המחוזית בתכניתו ואשרה אותה במתכונתה הראשונה. מגרסתה הראשונה ועד היום עברה התכנית הרחבות ושינויים רבים, חלקם בעלי משמעות רבה ובהם התאמות לתנועת וחנית רכבים, תוספת קומות ועוד. ועם כל זאת, גם לאחר למעלה מתשעים שנים שומרת התכנית על חיוניות. שטחי התכנית המקורית נחשבים לנקודות שיא אורבנית בתל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל, ו- 'תכנית גדס' הינה מותג מוביל בתכנון הערים הישראלי, מקבילו של ה- 'באוה...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...לא בתכנונו.לאחר המהפכה התעשייתית ועם היכולת לייצור המוני של פריטים זהים, נוצר מצב בו האדריכל יכול לתכנן ולבחור כמעט כל פרט במבנה. אבל ליכולת הזו יש מחיר והוא מגיע בצורה של שבלוניות וחזרתיות. אם צריך לתכנן בניין מגורים של עשר קומות קשה לצפות מאדריכל לתכנן כל קומה מחדש, למקם בכל חדר את החלון במיקום שונה, לבחור ריצוף אחר. צורת ההתנהלות באתר הבניה העבירו את ההחלטות העיצוביות מצוות בנאים מומחים אל האדריכל האחד. כל שיטת עבודה אחרת הופכת פשוט ליקרה מדי....