חיפוש - חדשות , אדם , גן |1| - דף 2

• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ... מאבקו של האינדיבידואל בסביבה בה הוא חי. מאבק על סימון טריטוריה, על נראות ועל הצורך להישמע ולהביע את רצונותיו ומחשבותיו ולא להיבלע בין ההמון או להיכנע לשליטתו של הריבון.בערב דיון זה נדבר על האופן בו חיים אורבניים משפיעים על האדם, כיחיד וכקבוצה. על מאבקיו של היחיד בעיר הגדולה, על האופן שבו חיי עיר משפיעים על מצבו המנטאלי, תרבותי וחברתי. נדבר על גבולותיו של היחיד בתוך המערכת בה הוא מתקיים וחי, על האופן שהוא יוצא נגדה, מורד בה, תוחם את גבולותיו בה ו...
• 

  פרס עזריאלי לאדריכלות הוענק לסטודנטיות מהטכניון

  23.12.15
  ... לייבוביץ קטפה את הפרס הראשון (60,000 ₪) על עבודתה "מושעא מושעא": מבט מחודש על שכונת התקווה והצעה לעידוד יוזמות פרטיות של תושבים בשכונה. נועה גנץ זכתה במקום השני (25,000 ₪) על עבודתה "מינוס 400": חשיבה מחודשת על המפגש בין אדם לסביבה במרחב ים המלח. במקום השלישי (15,000 ₪) זכה עמית שלוש מבצלאל על עבודתו "Total Stage". טקס הענקת הפרס התקיים בראשית השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות בהשתתפותם של בכירי עולם האדריכלות. קרן עזריאלי ישראל, בהנהגתה...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסי...
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...ש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם", אמר השופט ריבלין, "אתם אומרים כי ...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  "לכל אדם זכות לדיור נאות ובר השגה, בסביבה בה נגישות לשירותים ולתשתיות, לכל אדם זכות לחזקת מגורים מוגנת. אין לפנות אדם מביתו או להרוס את ביתו באופן שרירותי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו ללא הפליה. לכל אדם זכות לשוויון בנגישות לדיור" פסקה זו ובה נסיון לעגן את הזכות לדיור כחלק מחוקי היסוד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על ...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...ל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר: "הרחבה של הבימה מאוד מכובדת, אבל מאוד גדולה. בן אדם הולך שם לאיבוד"... "דני עשה שם חנדלעך, ואפילו חנדלעך יפים, אבל הם לא יגרמו לכך שיהיו שם חיים". דביר מציין את שתי הנקודות שיכולות להפיל את הכיכר - הבוהק וחוסר הצל, ורמת התחזוקה הגבוהה הנדרשת כדי לשמור על התכנון.
• 

  תמ"א 38 רצופה בכוונות טובות

  22.03.11
  ...ה להם לראות שמישהו אחר מקבל משהו אחר"..."התיאבון גדל - כי אם יש לנו כזה מכרה זהב שהקבלן רוצה, אז שישלם לנו עוד." למרבה הצער גם כאן, כמו במקרים אחרים, כשלוקחים רכוש וירטואלי משותף ומנסים לחלק אותו תמיד יקפוץ ה"אני לא פראייר של אף אחד!" ויפסיד הכל רק כדי שלא יהיה מישהו אחר שירוויח. כמו בבדיחה הישנה על אדם שקיבל משאלה משד בבקבוק. "תקבל כל מה שתבקש" אמר השד, "אבל יש תנאי - לשכן שלך אתן פי שתיים". האיש חשב כמה דקות ובסוף אמר "תוציא לי עין".
• 

  אידיאולוגיה, אגו ואדריכלים צעירים

  13.03.11
  ...ירים לפרוץ הוא מנתח כבעיה של ניסיון. לטענתו היזמים כיום מעדיפים אדם שיש לו נסיון בבניה וגם ניסיון ועמדה מול העיריה כך שיצליח להעביר את התוכניות שלו. כשנשאל איך הצליח הוא בגיל מוקדם וללא נסיון הוא מוסיף "הבעיה בתקופה הזו היא שאין מספיק תחרויות. בניתי את המשרד שלי מפני שזכיתי בשתי תחרויות אחת אחרי השנייה ולא מפני שהכירו אותי. גם האדריכלים אברהם יסקי ושמואל פובזנר זכו אז בשש תחרויות אחת אחרי השנייה. היו הרבה תחרויות" קישור למאמר בדה מרקר, מומלץ!
• 

  פורום אדריכלות ונוף #7 ערכים בשיכון הציבורי

  14.02.14
  יום שלישי, 18 פברואר 2014, 19:00מוזיאון מוניו גיתאי וינרויב לאדריכלות, שד' הנשיא 135, חיפה.המפגש השביעי של פורום אדריכלות ונוף יעסוק בנושא ערכים בשיכון ציבורי. ויערך בו מפגש עם האדריכלית ד"ר הדס שדר ואדר' משה אדם.- אדריכלית ד''ר הדס שדר: יועצת שימור , חוקרת ומרצה בכירה בטכניון ואקדמיה לעיצוב ויצ"ו חיפה.מתמחה בהיסטוריה של השיכון הציבורי במדינת ישראל. ערכה במשך כ-4 שנים את החלק העוסק באדריכלות ישראלית בכתב העת - ''דומוס ישראל''.- אדריכל משה אדם: מר...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ... ומי ירוויח את הארנונות? רמז: לא ערד.יש דרכים לחזק ולהתחזק אך זאת לא אחת מהן. אנו קוראים לכם להצטרף אלינו במאבקנו נגד הקמת עשרת היישובים ובעד השקעה באוכלוסייה הקיימת בנגב. מתנגדים, תומכים וכל מי שביניהם – בואו לדיון. יהיה מעניין וכנראה גם סוער! הכנס מאורגן ע"י פורום ארגוני הסביבה והחברה: מגמה ירוקה, שתיל, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, פורום דו קיום בנגב, עמותת המתכננים "במקום", ארגון "במרחב" והאגודה לזכויות האזרח.להרשמה - [email protected]
• 

  פרויקט ארגמן - יואב מאירי

  6.01.13
  ...ת הספר "הפרויקט הישראלי" העוסק באדריכלות הישראלית בעשורים הראשונים להקמת המדינה. לאחרונה השתתף בפרויקט רעיוני לחידוש מפעל אופ-אר באופקים. אדריכלית ד"ר טלי חתוקה - מרצה בכירה, וראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. רן וולף - עומד בראש משרד הנושא את שמו ומתמקד בתכנון וניהול פרויקטים של התחדשות עירונית, ובהם מרכז העיר הרצליה, מתחם "התחנה" בתל-אביב ומתחם נמל יפו. לאחרונה החל לעסוק גם בחידוש אזורי תעשיה. בערב העיון...