חיפוש - חדשות , אדם , עיר |1| - דף 6

• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ונתפסת לעיתים כאוטופיה אבל כדבריה בסיכום "בין מציאות ואוטופיה – יש לאפשר לכל אדם להתמודד עם הסוגיה האקולוגית בדרכו שלו. לשיטתנו, עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים, מהטעם הפשוט: אין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם." הפרויקט ממשיך להתפתח כמחקר במשרד עינת קליש רותם אדריכלים, במטרה ללמוד את השפעתו האפשרית על המרחב הציבורי. * התמונה מתוך הכתבה. הכנסו וקראו עוד.
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...ין כזה הוא מבנה לשימור חייבת להשקל מול הפגיעה ביכולת הפיתוח של העיר. אם פעם הוכרזו מבנים לשימור כשהיו בני 100 שנה ומעלה, הרי שכיום מכריזים עליהם כשהם בני עשרות שנים בלבד. זה מצויין לשמר אבל בסופו של דבר אוכל מקופסת שימורים לא יוצא טעים. לדעתי יש רק דבר אחד ששווה לשמר מכל האזור ומבית ההסתדרות במיוחד - את המערכון של אפריים קישון. לי אישית אין בעיה לשמוע את הבשורה שבו : "בן אדם! הלילה פוצצו את בנין ההסתדרות. בניין הועד הפועל מולנו, פוצצו הלילה."
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  "לכל אדם זכות לדיור נאות ובר השגה, בסביבה בה נגישות לשירותים ולתשתיות, לכל אדם זכות לחזקת מגורים מוגנת. אין לפנות אדם מביתו או להרוס את ביתו באופן שרירותי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו ללא הפליה. לכל אדם זכות לשוויון בנגישות לדיור" פסקה זו ובה נסיון לעגן את הזכות לדיור כחלק מחוקי היסוד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על ...
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  ...ומר "סתם אדם" שגר במודיעין ולא יכול להוכיח זיקה ישירה לנושא לא יכול להתנגד. אל החלל הזה נכנסו גופים שיש להם מעמד ודרכם למעשה מועברת לוועדה דעתם של גורמי תכנון אחרים, שאינם בעלי הקרקע. נראה שראשי עיריות ויזמים מחכים כולם לווד"לים, סוף סוף יוכלו להריץ תוכניות מהר. אין לזה קשר למצוקת הדיור מאחר ואותו ראש עיר שרוצה לבנות שכונות חדשות עוצר תוכניות לבנייה צפופה במרכז העיר. המאבק הוא תכנוני וכלכלי - שכונות חדשות מציעות יותר היטלי פיתוח לקופת העיריה.
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ... שלו והולכת לאיבוד החשיבה המרוכזת של איכויות הדיור." כיום לא רק היזם אלא גם הרשויות רוצות דירות יוקרה. עיר עם דיור בר השגה מושכת אליה אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית. "בסוף שנות ה-90 היתה הפרטה מוחלטת ואז הקבלנים התחילו להשתולל." אומר האדריכל משה אדם. "העיריות גם רצו דירות גדולות כי הם רצו רק אוכלוסייה חזקה ושאת המסכנים ישלחו למקום אחר." וכך, כשגם הרשות וגם היזם רוצים דיור יוקרתי אין אדריכלים שיכולים לעסוק באדריכלות חברתית גם אם ירצו.
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  "משך מרבית שנות קיומה הייתה ישראל למעבדת ניסויים בתחום התכנון העירוני." כותב האדריכל פרופסור הלל שוקן בכתבה בכלכליסט. "אך שלא כמו ברפואה, בתחום התכנון לא נדרשים אישורים לניסויים בבני אדם. המשבר הנוכחי הוא עדות לכישלונם של כל הניסויים האורבניים בישראל ולצורך דחוף להחליף דיסקט." שוקן מציג 8 טענות המושמעות כעת ומפריך אותן אחת לאחת. חלק מהטענות פופוליסטיות ולא רציניות ("דפני ליף היא ילדה מפונקת מכפר שמריהו"), חלקן כבר הופרכו מזמן ("מאגר קרקע עצום...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ...ה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האדריכלים לקחו את הנושא צעד קדימה וניסו לחשוב מה היה קורה לו היינו ממחשבים גם את הדרכים עצמן. למה שהגבול בין ה...
• 

  הדברים מהם מורכבת העיר

  14.04.11
  יום אחד קם אדם ומחליט לחבר מנעול לגשר, הוא כותב עליו את שמו ושם אהובתו ומשליך את המפתח לנהר. שנה מאוחר יותר, באותו מקום, הגשר כולו מלא במנעולים בגדלים ובצבעים שונים. אלפי זוגות מאוהבים, חורטים את שמותיהם על המנעול ומשליכים יחד את המפתח כסמל לאהבתם הנצחית. כתבה מעניינת מאד של ענת ספרן מעלה את הנושא של טקסים עירוניים. טקסים,ריטואלים והרגלים שנוצרים על ידי התושבים בלי תכנון או יוזמה ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן ...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...ל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר: "הרחבה של הבימה מאוד מכובדת, אבל מאוד גדולה. בן אדם הולך שם לאיבוד"... "דני עשה שם חנדלעך, ואפילו חנדלעך יפים, אבל הם לא יגרמו לכך שיהיו שם חיים". דביר מציין את שתי הנקודות שיכולות להפיל את הכיכר - הבוהק וחוסר הצל, ורמת התחזוקה הגבוהה הנדרשת כדי לשמור על התכנון.
• 

  אידיאולוגיה, אגו ואדריכלים צעירים

  13.03.11
  ...ירים לפרוץ הוא מנתח כבעיה של ניסיון. לטענתו היזמים כיום מעדיפים אדם שיש לו נסיון בבניה וגם ניסיון ועמדה מול העיריה כך שיצליח להעביר את התוכניות שלו. כשנשאל איך הצליח הוא בגיל מוקדם וללא נסיון הוא מוסיף "הבעיה בתקופה הזו היא שאין מספיק תחרויות. בניתי את המשרד שלי מפני שזכיתי בשתי תחרויות אחת אחרי השנייה ולא מפני שהכירו אותי. גם האדריכלים אברהם יסקי ושמואל פובזנר זכו אז בשש תחרויות אחת אחרי השנייה. היו הרבה תחרויות" קישור למאמר בדה מרקר, מומלץ!
• 

  תערוכה "מנעד זמנים"

  13.05.14
  ...ת אינטגרציה של נקודות מבט ותחומי ידע. במנעד מאמינים שהמרחב הציבורי מחייב חשיבה רב-תחומית שמטרתה לממש את הפוטנציאל הטמון במפגש שבין אדם, תרבותו והסביבה הטבעית או האורבאנית שבה הוא חי. תכליתו של שילוב התחומים היא יצירת מקומות, נופים וערים לטובת בני האדם להם עבורם מתכננים, תוך התחשבות מרבית במרקם החברתי והתרבותי, ובערכי שימור של הנוף והסביבה הבנויה.שיח גלריה בהשתתפות צבי דקל, שלומי זאבי ויאיר אביגודריום ו', 23 מאי, 15:00למידע מלא על התערוכה לחץ כאן.
• 

  הנאה בזיקה* // הזמנה לדיון

  23.03.14
  ...תבה למחאה אורבנית?אדריכלית נוף טלי וקסלר נחלת הכלל // תכנון המרחב הציבורי שלנוד"ר טליה מרגלית אדריכלית ומרצה בבית ספר עזריאלי באוניברסיטת תל אביב // על זיקות הנאה והצדקות אחרותיואב לרמן אוניברסיטת תל אביב // אין כניסה לבני אדם* הנאה בזיקה - הוא משחק מילים של המושג זיקת הנאה - שטח שנועד עבור הציבור וניתן לו כ"פיצוי" וממוקם בסמוך לפרויקט פרטי.הכניסה בתשלום (15 ש"ח הרשמה מוקדמת // 30 ש"ח ביום האירוע).להרשמה מראש לאירוע יש ללחוץ כאן.(צילום: טל ניסים)