חיפוש - חדשות , מאמרים , פרויקטים , אדריכלות , מסגר , תכנון |1| - דף 14

• 

  יישום טכנולוגיות חדשניות בבניה ירוקה

  26.06.11
  ביום שלישי, 5 יולי 2011, בין השעות 17:00-12:00 יתקיים במסגרת תערוכת "קלינטק 2011" כנס בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה, העמותה לייזום בניה ירוקה ומכון התקנים הישראלי בנושא "יישום טכנולוגיות חדשניות בבניה ירוקה". הכנס ידון ביתרונות התקן הישראלי לבניה ירוקה החדש ובנושא יישום טכנולוגיות וחדשנות. היום יתחלק לשני מושבים מרכזיים – אחד הדן בטכנולוגיות עצמן והשני הדן במקרי מבחן בהם יושמו טכנולוגיות שונות בישראל. תוכנית הכנס 12:30-12:00 התכנסות והרשמ...
• 

  מגדס להיפר-גדס

  16.05.11
  ...ן ברחבי האימפריה הבריטית לשעבר; ערים קולוניאליות ופוסט-קולונאליות; תולדות התכנון העירוני בישראל. מגדס להיפר-גדס - מחשבות ותכנון בלוק מגורים צפוף בתל אביב הרצאתו של אדריכל שחר לולב, אדריכל עודד רוזנקיאר (SO Architecture) במסגרת התערוכה SO100 מבט אלטרנטיבי על עבודותיו של משרד SO Architecture המציגה מאה מעבודותיו של משרד האדריכלים הצעיר SO Architecture של אדריכלים עודד רוזנקיאר ושחר לולב, יציגו האדריכלים את פרוייקט FARdencity הרעיוני. FARdencit...
• 

  המעטפת: בין הסביבה למבנה

  7.04.13
  ...נה שלוש הרצאות מאת חוקרים אורחים מאוניברסיטאות פירנצה ופרארה, וכן הצגה של מקרי בוחן לבניה כפרית ירוקה מישראל.הרצאה 1. ניתוח חיי מוצר של חומרי מעטפתד"ר קתרינה גרגארי, אוניברסיטת פירנצהד"ר גרגארי היא חוקרת במחלקה לטכנולוגיה של אדריכלות ועיצוב באוניברסיטת פירנצה, ויועצת לתחום LCA (ניתוח מחזור חיים) בתחום הבניה משנת 2004. היא מומחית מובילה במאיטליה לתחום חומרי הבניה וחברה קבועה של ה- European Committee for Standardization TC350 משנת 2006. מחקריה מתמק...
• 

  חידוש מטבח - משפחת אמסלם

  16.02.11
  במסגרת עבודתי כמעצבת הבית של נגריה באזור חוף הכרמל, תכננתי מטבחים, חדרי שינה וריהוט נלווה ללקוחות פרטיים. בתכנון שולב פרזול של חברות הטיש ודומיסיל. ארונות עליונית מכילים זכוכיות ופרופילי אלומיניום של חברות כפיר-נילסן וא.פ.ל.ר. המטבח תוכנן תוך התחשבות בדרישת הלקוח לעיצוב אחיד ונקי. ריהוט זה בוצע ע"י נגריית 'קו-ירוק' ברשות משה פיטוסי. *התמונות להדגמה בלבד
• 

  בניה מסורתית ואורבניזם חדש

  4.02.11
  ...הם כדי לתכנן שכונות חדשות, ושיפוץ שכונות קיימות. אחד העקרונות העומדים בבסיס האמנה הוא עירוב של שימושים, קרי: תושב אמור למצוא את כל הדרוש לו לחיי היום יום בסביבתו הקרובה. באמנה נכתב: "פיתוח צריך להיות מאורגן במסגרת של עיר או כפר עם גבול מוגדר בו יהיה איזון בין מקומות תעסוקה ומקומות לדיור, ולא כפרברי לינה". הכתבה מעניינת. לא כל הדברים הכתובים בה נכונים לארצנו אבל עם חלקם אפשר בהחלט להזדהות. בסופה של הכתבה מופיעות בקצרה "עשרת הדברות" של התנועה.
• כיצד הפך מפקח בניה לדמות נדרשת

  25.01.11
  ...חרונות, תחום פיקוח הבניה צובר תאוצה, והופך למבוקש וכמעט ברור מאליו. מספר סיבות לדבר, כאשר הן מצטלבות בסופו של עניין לשילוש הקדוש איכות-כסף-זמן. היבט האיכות – ההבנה שבתחום הבניה ישנו מספר רב של קבלנים, הנלחמים על כל לקוח, ובמסגרת כך נאלצים גם להגיע לרמת מחירים שהינה על גבול הרווחיות, גורמת לעתים לכך שבסופו של דבר הקבלן ינסה "לגלגל" את חוסר הרווחיות, לרמת הביצוע, משמע האיכות עלולה להיפגע. היבט הכסף – פרויקט הבניה הינו לרוב הפרויקט הגדול והמרכזי ...
• 

  שיקום שכונות - דימונה

  15.11.10
  רקע: במסגרת עבודתי עם עמותת איילים בתכנון והקמה של כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, התבקשתי להכין עבודה מקיפה, רב שלבית לשיקום שכונת שיכונים בדימונה. מטרת הפרויקט הוא שיקומה של השכונה תוך שילוב מגורי סטודנטים בה. סטודנטים שיעסקו בפעילות חברתית, הפעלת מועדונית וכד' בשכונה עצמה. התכנית לשיקומם הפיזי של המבנים מיועדת להשתלב בתכניות שיקום השכונות של העירייה, משרד הרווחה ועמידר. התכנית מתייחסת לניתוח הבעיות הפיזיות וההיבטים האורבניים של המבנים והשכונה,...
• 

  סוכת דוד הנופלת

  24.09.10
  ...מנם נפלה, אבל לא נהרסה ולא התפרקה, היא קיימת בשלמותה אלא שבזמן הגלות בלבד היא בבחינת נפילה. במסגרת העבודה על הפרויקט, אנו מעלים שאלות הקשורות למבנה,לפונקציה לאתר,ושואפים לתת תשובות עיצוביות ותכנוניות בעזרת עיסוק בטקסטים שונים. הטקסט בעבודת התכנון משמש כאסטרטגיה וכלי תכנוני-עיצובי שמחבר ניתוח טקסטים ושפה עיצובית לכדי פרשנות חדשה של מקום. הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם תהילה ויצנר- מעצבת פנים ועורכת סרטים בוגרת המסלול האקדמי המכללה למינהל .
• 

  טלי לוין

  21.06.09
  ...על מנת לאפשר את יישוב השטח ואת קליטת העולים. בהמשך, עיריית ת"א אסרה על התושבים לבנות בתים חדשים או לשפץ את הישנים. לפיכך תושבי המקום, אשר התרבו, הרחיבו את בתי הכפר המקוריים בצורה בלתי חוקית . בשנות ה-60 החלה עיריית תל אביב, במסגרת פרויקט "שיקום שכונות", לפנות את התושבים מבתיהם ,לבנות במקומם שיכונים ולהרחיב את רשת הכבישים המוסדרים.מראשית שנות ה-90 החלו לבנות במקום מגדלי מגורים. השינויים הרבים אשר עברו על האזור בתקופה קצרה יצרו למקום אופי ייחודי כ...