חיפוש - חדשות , אוכ , בד |1| - דף 7

• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי וב...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  ...כה כוללת פארק נייד - כלומר, מעין קרון עליו תישתל צמחייה ויוצבו בו מתקני פנאי שונים. הפארק הנייד ישמש מעין תחליף ירוק לרכבת המוכרת לנו. בנוסף, גם התחנות עצמן ייהפכו לפארקים."הרעיון נולד מתוך סקירה של המגמות העכשוויות - גידול האוכלוסייה, מחסור בשטחים פתוחים והאינטנסיביות של החיים בעולם המודרני", מסבירה דינור, "אלה תהליכים שיתעצמו ככל שהשנים יעברו. ואולם למרות המחסור בשטחים פתוחים, יש פוטנציאל שניתן לשימוש כשטחים כאלה ברצועות התשתית, כמו לאורך מסילו...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ... היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-ידי הורדת מערך התנועה המוטורית בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת. נוצרה מערכת רציפה ונגישה של שתי רחבות עיקריות, ליד קולנוע רב-חן וליד מלון סינמה".*התמונה מתוך הכתבה - הצעתו של ה...
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  ...דשים כמו חזרזיר בורגני. "לא ברור לי" היא כותבת, "מה הביא אותי, בהזדמנות הכלכלית הראשונה שנקרתה בפניי, לקנות דירה בת 5 חדרים לשלוש נפשות (היום אנחנו שתיים), המשתרעת על שתי קומות: הקומה שבה אני חיה עם בתי, ובה אנו משוחחות, אוכלות, פורטות עלי מחשב וצופות בטלוויזיה, והקומה השנייה, יימח שמה, שבה מצויים חדר עבודה, גג רחב ידיים, גינה, ריהוט גן ומנגל. הייתי שמחה לספר יותר על הנעשה בקומה הזו, אבל לשם כך אני צריכה לעלות לשם, ולמען האמת גם היום, כמו אתמ...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...ין כזה הוא מבנה לשימור חייבת להשקל מול הפגיעה ביכולת הפיתוח של העיר. אם פעם הוכרזו מבנים לשימור כשהיו בני 100 שנה ומעלה, הרי שכיום מכריזים עליהם כשהם בני עשרות שנים בלבד. זה מצויין לשמר אבל בסופו של דבר אוכל מקופסת שימורים לא יוצא טעים. לדעתי יש רק דבר אחד ששווה לשמר מכל האזור ומבית ההסתדרות במיוחד - את המערכון של אפריים קישון. לי אישית אין בעיה לשמוע את הבשורה שבו : "בן אדם! הלילה פוצצו את בנין ההסתדרות. בניין הועד הפועל מולנו, פוצצו הלילה."
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכול...
• 

  פרס ברקלי 2012 - תחרות סטודנטים

  21.09.11
  תכנון לטובת הציבור מצא בניין בקהילה שלך המשרת את הציבור - או אוכלוסיה מיוחדת - ושאתה מאמין שהוא מעוצב בצורה טובה במיוחד. מי היה האדריכל? מהי המטרה של הבניין? את מי הוא משרת? למה אתה מאמין שהמבנה עובד טוב כל כך ? איך תרמו כל הגורמים הללו לבניית משמעות ציבורית ייחודית? אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מעניקה את פרס ברקלי לעבודות סטודנטים לתואר ראשון בארכיטקטורה, בנושאים של אדריכלות חברתית. התחרות מורכבת משני שלבים בהם נדרש להגיש מאמר ברשת (בשלב ראש...
• 

  לברוח מהשלמות ולבחור בטעויות

  13.09.11
  ...ו לעושר. אנשים חושבים שבית אופטימלי הוא בית ללא טעויות, אבל מהן טעויות אם לא אנושיות? היינו רוצים להצטייר כאנשים מאופקים, אינטיליגנטיים ועשירים, אך צנועים וחפים מטעויות. את כל אלה הלבן מעניק לנו, לכאורה." אבל לדעתו של בן שמחון טעויות הן בדיוק הדברים הבסיסיים שחסרים באותם בתים לבנים. "בתים מושלמים הופכים לפילים לבנים, שבסלונים שלהם לא מתרווחים, ובפינות האוכל לא מסובים, אלא ממהרים להימלט למקום אחר בבית, שבו נגמר התקציב, ואפשר לשבת ליד הטעויות."
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק.
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ... שלו והולכת לאיבוד החשיבה המרוכזת של איכויות הדיור." כיום לא רק היזם אלא גם הרשויות רוצות דירות יוקרה. עיר עם דיור בר השגה מושכת אליה אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית. "בסוף שנות ה-90 היתה הפרטה מוחלטת ואז הקבלנים התחילו להשתולל." אומר האדריכל משה אדם. "העיריות גם רצו דירות גדולות כי הם רצו רק אוכלוסייה חזקה ושאת המסכנים ישלחו למקום אחר." וכך, כשגם הרשות וגם היזם רוצים דיור יוקרתי אין אדריכלים שיכולים לעסוק באדריכלות חברתית גם אם ירצו.
• 

  סופשבוע של טיולים ואירועים בעיר

  2.05.11
  ...לך סוף שבוע אחד ברחבי העיר. כל הטיולים פתוחים לציבור, בחינם וללא תשלום. החזון שלנו הוא לקדם שכונות ראויות להליכה, אוריינות אורבאנית ומודעות לסביבה, בשאיפה ליצור ערים טובות יותר המתוכננות בשביל ועם אנשים. רובנו, כמו מרבית אוכלוסיית העולם, גרים כיום בסביבה עירונית. כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים של העיר שלנו, עלינו להבין ולהכיר אותה טוב יותר. האירוע מכבד את המורשת והרעיונות של העיתונאית ומבקרת התכנון העירוני ג'יין ג'ייקובס, שהובילה את המח...
• 

  הרצאה 2# בסדרה "עניין עירוני" סבסטיאן ולרשטיין

  25.07.16
  ...כז סבסטיאן במשך 4 שנים במחלקת תכנון באגף הנדסה של עיריית בת-ים את הטיפול בתכניות להתחדשות עירונית ואת מדיניות הדיור בעיר. בשנים 2005-2009 שימש כיועץ מקצועי אקדמי לעיריית ת"א-יפו בליווי 'שולחן עגול' בין-משרדי בנושא דיור בקרב האוכלוסייה הערבית ביפו, בהנחיית ד"ר אמילי סילברמן. בנוסף, השתתף במחקר וכתב נייר עמדה משותף בין המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון ועמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" בנושא נכסי רשות הפיתוח ביפו וכתב מחקר (תיזה) בנושא דחיקה ...