חיפוש - חדשות , באר , גל |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מן שנער יתכננו את באר שבע
8.08.11חדשות Xnet מגלות שמשרד מן - שנער נבחר לתכנן את תוכנית המתאר לעיר באר שבע לשנת 2030. מן-שנער זכו במכרז בפער קטן מאוד מול המועמד שהגיע למקום השני – אדריכל דורון צפריר. במכרז התמדדו עשרה צוותי תכנון, שכל אחד מהם הובל על ידי אחד מבכירי המתכננים בישראל וכלל יועצים ממקצועות שונים - כלכלנים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי מחשוב, מהנדסי תחבורה, מהנדסי תשתיות, סוציולוגים ועוד. המתמודדים האחרים במכרז היו נעמה מליס, עדנה לרמן, אריה רחמימוב ודוד גוגנהיים ו... -
תחנה לא מרכזית
4.08.11...צוני ומנותק מכל הקשר עירוני, ולהפוך אותה לתחנה אנטי-מרכזית. תנועה של עשרות אלפי נוסעים מתנקזת כיום לקניון ממוזג שאינו תורם לא לחוויה העירונית ולא לכלכלה העירונית." לדעתי נועם טועה. כל התחנות המרכזיות מוקמו במרכזי הערים - באר שבע, חדרה, תל אביב, טבריה, עפולה... כולן היו בדיוק על פי התפיסה של עירוב שימושים ומהירות הגעה וכולן נכשלו. אני חושב שהתפיסה לגבי תחנות כאלה היא ארכאית. אנשים היום לא רוצים לגור לידן, הנוסעים המגיעים רק רוצים לצאת ליעדם כמ... -
זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון
3.08.11בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה".... -
הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית
14.07.11נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו... -
חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט
13.07.11...פורום חיפה, בדומה לזה שמתנהל בתל אביב, היא לייצר ביקורת בשלל נושאים עירוניים מתוך שאיפה להגדיל את מספר האנשים שלוקחים חלק בפעילות אורבנית חברתית בעיר חיפה. אנו מרגישים חובה להצטרף לקריאתם. כאתר שמסקר את הביקורת האדריכלית בארץ, מורגש אצלנו מאד החוסר בקולות מהפריפריה ואפילו מהערים הגדולות. אם קוראים את Ynet, גלובס, הארץ וכל השאר, נראה שתכנון אדריכלי וביקורת מתרחשים רק בתל אביב. שאר המדינה נבנית כנראה ללא אדריכלים. אם אתם אדריכלים שאכפת לכם מהמ... -
סופרטאנקר - ביג מיסטייק!
10.07.11...ורה, ביוב, מים, מבני ציבור וגינות - כבר קיימות." ... "קיים פתרון זמין להוספת דיור בתוך השכונות הוותיקות: לבנות בהן, בפרויקטים קטנים ובשלבים, כ-60% יחידות דיור נוספות, בפחות מ-10 שנים ובמחצית העלות של בנייה חדשה בפאתי העיר." כדוגמה לטענתה מציגה הכותבת את מצבה של העיר באר שבע כיום: "בייגלה שגדל ובמרכזו חור גדול ומוזנח". לאחר שנים שמשרד השיכון רק מוסיף שכונות מסביב לעיר, נטישת מרכז העיר גרמה לגוויעת העיר כולה. *תמונה - באר שבע - גבי בן שמואל -
אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.
3.07.11...ודים ועבודה באיטליה ובמבט מבקר מספרת בראיון בגלובס על כמה מהדברים המפריעים לה במקצוע ובאדריכלות הישראלית. מתוך הראיון בחרנו להתמקד במספר נקודות בהן יש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני - אנשים שבמשך חצי שנה עשו קורס של שעה בשבוע אצל גורם ... -
הקול הנשי - הפעם בורוד
20.06.11...טים העוסקים בצבע הורוד: ליאת הדס בבלוג שלה ורוני דה ליידה בבלוג home in style עסקו שתיהן בשימוש בורוד בבית תוך שהן מציינות שהן ממש לא אהבו אותו בעבר. ורוד הוא צבע בעייתי יחסית בגלל הקונוטציות שהוא נושא - ממתק, נסיכות, קיטש, בארבי, ילדה קטנה, נשי ומצועצע. "לקח לי לא מעט שנים להתגבר על ההתניה הזו, ולגלות מחדש את הורוד" כותבת ליאת, "צבע שהסוד לשימוש נכון בו הוא דיוק במינונים, בגוונים ובשילובים. צבע שמשרה תמיד שמחה ואופטימיות קיצית." ורוני מוסי... -
שבוע הספר של האדריכלות הישראלית
19.06.11...רייה. חלק מהספרים הם תיעוד של אדריכלים מסוימים ונכתבו על ידם או על ידי משפחתם וככאלה נטולי ביקורת, רק מיעוטם של הספרים נכתבו מתוך ראייה רוחבית או בחינה של תהליכים. גם בכתבה מצויין הפער בין עבודת האדריכלות המעניינת הנעשית בארץ לכמות הספרים הנכתבים עליה בעברית, לצערי אני לא חושב שהפער הזה יסגר בעתיד הקרוב. אז הנה הרשימה בקצרה: 1. המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20 | אבא אלחנני 2. הפרויקט הישראלי, בנייה ואדריכלות 1973-1948 | צב... -
על תרבות ההנצחה ואנדרטאות
27.05.11תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז... -
שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל
25.05.11...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג. -
מחול, קיברנטיקה ואפולו 11
9.05.11... יפעת פינקלמן היא אדריכלית ומרצה במחלקה לארכיטקטורה ב'בצלאל'. בוגרת הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון וה- AA בלונדון. לאחרונה השלימה את עבודת המחקר שלה בטכניון בנושא כתב התנועה אשכול וכמן בקונטקסט הדיון והחינוך האדריכלי בארץ ובעולם. כתב התנועה של אשכול-וכמן הוא שיטה לרישום תנועה שפותחה בשנת 1958 על ידי הכוריאוגרפית פרופסור נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן, לימים פרופסור לאדריכלות. כתב התנועה הוא מערכת סמלים הנותנת אפשרות להגדיר את תנועת הגו... -
ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים
6.05.11...ן, רחוב סעדיה גאון 35, תל אביבפתוח לקהל הרחב, מספר המקומות מוגבל, הרשמה מראש: [email protected] 16 מאי 2011, 11:00המחלקה לארכיטקטורה בצלאל שמחה לארח את ויטו אקונצ'י להרצאה ולפאנל בנושא שלוחות ומתודיקות באמנות ובארכיטקטורהמשתתפים: אדריכלית ליאת בריקס, אדריכלית אלס ורבקל, אלישבע לוי אמנית ומרצה במחלקה ואורחים נכבדים נוספיםהמחלקה לארכיטקטורה, בצלאל 1, ירושליםפתוח לקהל הרחב 16מאי 2011, 17:30המדרשה לאמנות בבית ברל גאה לארח את ויטו א... -
הדברים מהם מורכבת העיר
14.04.11... ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן מטבעות ועד, אולי אפילו לכותל והפתקים שכולנו מפקידים בין אבניו. "אף אחד לא ממש יודע איך מתחילים הריטואלים האלה" כותבת ענת. "מה הסיפור הראשון? ואיך גדל הריטואל מהסיפור האישי לנחלת הכלל? ובעצם האם זאת לא דרך בה תושבי העיר לוקחים בעלות על חלקים מהמרחב הציבורי ושוזרים אותם לתוך חייהם האישיים?" אם אתם מכירים מקומות וטקסים בארץ, אתם מוזמנים לספר לה ולנו. הנה שוב הקישור לכתבה של ענת. -
איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?
12.04.11...מן, במלוא הדרו ועם אריחים חדשים מצופים זהב. השיפוץ הבא יתקיים בעוד כ 200 - 300 שנים. כתבה באתר חיפה חיפה מספרת על עבודות השיקום של המקדש שהגיעו בסוף חודש מרץ לסיומן, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן, עם השלמת קירוי כיפת המקדש באריחים חדשים בצבע זהב. מקדש הבאב משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי, וניצב בלב הגנים הבהאים. מעליו מטפסות תשע טראסות במעלה ההר המוליכות אל מרכז הכרמל, ומתחתיו מובילות תשע טראסות נוספות אל המושבה הגרמנית. בקומתו הראשונה של ה...







