חיפוש - בינוי ערים , בית |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קול קורא להשתתפות בכנס
19.06.11בתאריכים 29 בנובמבר עד 1 בדצמבר השנה יתקיים כנס בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס הראשון מסוגו בישראל יתקיים באשקלון וישען על שיתוף פעולה בין עיריית אשקלון לעמותת מרחב. אנו מזמינים אתכם להשתתף בכנס זה ומזמינים אתכם להציע הצעות ביחד להרצאות וסדנאות בכנס. אתם מוזמנים להציע רעיונות וכן תקצירים בנושא. כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED)... -
האם אתה יען?
3.08.11...ה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין חשוב שדואג שנשמור על ראש פתוח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך... -
העלמותם של מבני הציבור
23.02.11פוסט מאת יובל כהן ב"הרחובות שלנו" מציג את השאלה האם שימור חזיתות הוא באמת שימור. "בתי קולנוע רבים נחרבים בערי ארצנו ולאחרונה נודע שאף יצטרף אליהם ראינוע עדן שנמכר ע"י בנק לאומי ויהפוך לבית מגורים המתנשא לגובה של שש קומות – אך אל דאגה החזית תשומר." כותב יובל בציניות. הטענה העיקרית של יובל היא ששימור החזית אך החלפת היעוד ממבני ציבור למבני מגורים הופכת את האזור למעשה לאזור משעמם "עיר לא יכולה לתפקד ללא שימור תוכנית התב"ע שמאגדת בתוכה את הצורך בה... -
כסף, תבלינים והועדה המחוזית
13.02.11...נת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכתבה מציגה שמועה בנושא אבל לא מפרטת יותר מזה. "אני מוכרחה להגיד שכל הגופים פה פעלו באי חוקתיות", אמרה נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש בדיון שנערך בתחילת החודש בנושא. לקרוא ולבכות. לכתבה המלאה בדה-מרקר *התמונה מאתר דה-מרקר. -
בין שתי כיכרות
13.07.11שתי כתבות עוסקות השבוע בכיכרות של תל אביב - כיכר רבין העוברת שיפוץ וכיכר דיזינגוף בה עדיין לא הולחט באיזו חלופה לבחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המ... -
מה הקטע עם מגדלים בעיר?!
26.06.13... בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיריית תל-אביב-יפו ובשיתוף Wize חכמים בלילה, שמטרתה לעשות סדר בנושאים שתמיד יש לנו, תושבי העיר תהיות ותלונות לגביהם. מפגשים קודמים התקיימו בנושא בעלי חיים עם ד"ר צבי גלין הוטרינר העירוני, בנושא זבל ומיחזור עם ראש אגף התברואה גיל ארויו, בנושא חניה עם ראש אגף פיקוח וחנייה בעירייה, יואב ירדני, בנושא תקציב העירייה עם גזבר העירייה, משה גילצר ובנושא רישום לגני הילדים עם סגנית מנהל מינהל החינוך, רינת אורן. -
אירוטרופוליס - הדרך שבה נחיה בקרוב
18.05.11האם נמלי התעופה ייהפכו למרכזי הערים במאה ה-21? כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מציגה ספר וראיון עם גרג לינדסי וג'ון קאסרדה. השניים חיברו ספר הטוען כי בעשורים הקרובים ייהפך נמל התעופה למרכז והעיר תיבנה מסביבו. "אירוטרופוליס" התפרסם אמנם רק לפני כשלושה חודשים אבל כבר הצליח להצית דיון סוער בקרב כלכלנים, סוציולוגים ומתכנני ערים. "השוק הבינלאומי דורש היום קשר הדוק בין עובדים, ספקים, מנהלים וסחורות", מסביר לינדסי בכתבה, "למה להרחיק את הנמל התעופה מהעיר כ... -
שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל
25.05.11...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג. -
פחד ואדריכלות
24.07.13...על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממרחבים שונים בעיר, בעיקר בשעות החשכה. לא מדובר... -
דיור בר השגה... למכוניות
11.01.12...ד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכאורה. העירייה בעצמה בונה מגורים למכוניות ולאחר מכן מסבסדת למכוניות מהאזור את המגורים בבית המלון החדש שנבנה להן על חשבון כלל הציבור. כזה הוא המקרה של חניון הבימה, שאין כמוהו לייצג את האבסורד במהלכים הפוליטיים הקשורים לסבסוד המגורים במרחב העירוני."לרמן מפנה מהבלוג שלו לרשימות ומאמרים נוספים בתחום. נראה שאין לנו הרבה ברירות, אולי אם נבנה את הבניינים שלנו בצורת מכוניות נוכל גם אנחנו לקבל את הקרקע במחיר מסובסד. -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11"אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12....טוב, עוד מישהו...יונית, מה את אומרת? תל מונד? למה? כי זה קטן וקהילתי וכל המשפחה שלך שם... סבבה.מיכל, מיכל? רק ירושלים - שם כל האקשן והתרבות ובלי הפוזות השחצניות.אנשים אוהבים אנשים, קהילות. לא ערים, לא עירוניות. ראייה סוביקטיבית של גבר, לבן, חילוני לא יכולה לשמש נקודת מוצא לקביעות אוניברסליות. נכון, תכנון רע יכול לפגוע בקהילה, אבל התכנון התל אביבי אינו שונה מהותית מהתכנון הנתנייתי, החייפאי (שתי ערים שצפופות מתל אביב אגב).ובכן... רוצה לדעת למה תל ... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...ירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, איגוד מתכנני הנוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל ובית הספר לאדריכלות ויצ"ו חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...







