חיפוש - בינוי ערים |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קול קורא להשתתפות בכנס
19.06.11בתאריכים 29 בנובמבר עד 1 בדצמבר השנה יתקיים כנס בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס הראשון מסוגו בישראל יתקיים באשקלון וישען על שיתוף פעולה בין עיריית אשקלון לעמותת מרחב. אנו מזמינים אתכם להשתתף בכנס זה ומזמינים אתכם להציע הצעות ביחד להרצאות וסדנאות בכנס. אתם מוזמנים להציע רעיונות וכן תקצירים בנושא. כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED)... -
האם אתה יען?
3.08.11יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ... -
כסף, תבלינים והועדה המחוזית
13.02.11מה קורה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכ... -
העלמותם של מבני הציבור
23.02.11פוסט מאת יובל כהן ב"הרחובות שלנו" מציג את השאלה האם שימור חזיתות הוא באמת שימור. "בתי קולנוע רבים נחרבים בערי ארצנו ולאחרונה נודע שאף יצטרף אליהם ראינוע עדן שנמכר ע"י בנק לאומי ויהפוך לבית מגורים המתנשא לגובה של שש קומות – אך אל דאגה החזית תשומר." כותב יובל בציניות. הטענה העיקרית של יובל היא ששימור החזית אך החלפת היעוד ממבני ציבור למבני מגורים הופכת את האזור למעשה לאזור משעמם "עיר לא יכולה לתפקד ללא שימור תוכנית התב"ע שמאגדת בתוכה את הצורך בה... -
בין שתי כיכרות
13.07.11שתי כתבות עוסקות השבוע בכיכרות של תל אביב - כיכר רבין העוברת שיפוץ וכיכר דיזינגוף בה עדיין לא הולחט באיזו חלופה לבחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המ... -
מה הקטע עם מגדלים בעיר?!
26.06.13יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר... -
אירוטרופוליס - הדרך שבה נחיה בקרוב
18.05.11האם נמלי התעופה ייהפכו למרכזי הערים במאה ה-21? כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מציגה ספר וראיון עם גרג לינדסי וג'ון קאסרדה. השניים חיברו ספר הטוען כי בעשורים הקרובים ייהפך נמל התעופה למרכז והעיר תיבנה מסביבו. "אירוטרופוליס" התפרסם אמנם רק לפני כשלושה חודשים אבל כבר הצליח להצית דיון סוער בקרב כלכלנים, סוציולוגים ומתכנני ערים. "השוק הבינלאומי דורש היום קשר הדוק בין עובדים, ספקים, מנהלים וסחורות", מסביר לינדסי בכתבה, "למה להרחיק את הנמל התעופה מהעיר כ... -
שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל
25.05.11יואב לרמן מציג בבלוג שלו סטטיסטיקה מעניינת על ההשפעה הנוספת שיש לשבילי אופניים - הפחתת מספר התאונות. על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהג... -
פחד ואדריכלות
24.07.13במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ... -
דיור בר השגה... למכוניות
11.01.12יואב לרמן כותב בבלוג שלו כתבה שיכלה להיות מאד משעשעת אם היא לא הייתה כזו עצובה. "יש כבר הרבה דיור בר השגה" הוא כותב, "אבל הוא לא מיועד לאנשים". בניגוד ליחס של הממשלה לדיור הרי שהיחס לחנייה שונה לגמרי, כאן יש פיקוח, כאן בונים עוד ועוד. "האנשים יכולים להילחם ולהיאנק תחת עול הדיור, אבל למכוניות מגיע פיקוח על מחירים וחנייה מוזלת, פשוט כי הן מכוניות ולא בני-אדם"."זה אינו המקום היחיד בו מגורי מכוניות מקבלים סבסוד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכ... -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות... -
הפלצנות של החוג המקצועי
26.09.11"אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12מה הופך את תל-אביב לזוהרת - וערים אחרות בישראל למשעממות? את השאלה המטופשת הזו שואל ועליה משיב האדריכל נחום כהן במאמר ב Ynet. גל עכור של קללות על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכ... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...ירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, איגוד מתכנני הנוף, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל ובית הספר לאדריכלות ויצ"ו חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
