חיפוש - חדשות , דתי |1| - דף 4

• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ...לטובת החברה, ובפרויקט הזה אנחנו עושים, בסופו של דבר, שימוש במשאבים הקיימים – כלומר בידע ובניסיון שלנו."פרופ’ שלוסברג, שאחד ממוקדי עיסוקו הוא תחבורה בת קיימא, סיפר שהופתע לטובה מיום הכיפורים בישראל. “מעבר לקדושת היום מהבחינה הדתית, המחזה של המוני ילדים קטנים וגדולים רוכבים על אופניהם ברחובות הרשים אותי מאוד. אפשר ללמוד מזה שהציבור צמא להשתמש באופניים וזקוק לשם כך לסביבה נוחה ובטוחה יחסית. האחריות לכך מוטלת עלינו, המתכננים.” פרופ' שלוסברג שוהה בישר...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה הינה חפיפה בין חוקי המדינה וכללי האתיקה. תקנות האתיקה של המהנדסים והאדריכלים נקבעו בשנות השישים של המאה הקודמת ולא עודכנו מאז. אין ספק שהגיע הזמן לעד...
• 

  קפריסין לשוחרי אדריכלות וצילום

  9.05.11
  ...ן. "כנסיות האסם", מבנים צנועים דמויי אסמים, מפוזרות בתוך גוש הרי הטרודוס. חלקן מצויות בתוך כפרים ועיירות קטנות, וחלקן מבודדות מחוץ לאזורים מיושבים, מתחבאות בשום - מקום, בתוך שדות או ביערות בהרים. כנסיות האסם שימשו לפולחן דתי יווני אורתודוקסי והן בנות 600 – 1100 שנה. הכנסיות מעוטרות בציורי קיר (פרסקאות) המתארים סיפורים מכתבי הקודש כמו גם אגדות מקומיות. 10 כנסיות אסם הוכרזו מורשת עולמית על ידי אונסקו והן מהוות מורשת לאומית של קפריסין. נבקר בכנס...
• 

  על דעת המקום - שיחה על החיים הדתיים במרחב העירוני

  1.10.14
  יום שני, 6 באוקטובר 2014, 19:30. רוטשילד 29, בת ים, המרכז לעירוניות. על מקומה של הדת בעיר, על השפעת העירוניות על ההוויה הדתית ועל קהילות חרדיות ועל בתי כנסת שחוללו שינוי בשכונות חדשות, וגם משהו על "זגורי אימפריה" משתתפים: ד"ר לי כהנר, ראש החוג ללימודים רב-תחומיים במכללת אורנים וד"ר נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מנחה: אבירמה גולן הכניסה חופשית, הבירה קרה ורצוי מאוד להרשם מראש. להרשמה: urbaty...
• 

  בעזרת נשים - ערב עיון

  4.09.14
  ...ית-הכנסת היסטורית, יש עדויות לקיומם של בתי כנסת כבר במאה הראשונה לספירה, במקביל לקיומו של בית המקדש השני, ההרודיאני, בירושלים. מוסדות מכוננים אלו היו בעלי אופי מונומנטאלי, מוקד ארגוני-חברתי-תרבותי בחיי הקהילה. תפילות ופולחן דתי התקיימו בבתי כנסת רק בהמשך.גם לנוכחותן של נשים בבתי כנסת בתקופת בית שני ועד למאה ה-6, הן כמוסדות קהילתיים משמעותיים, הן כמוסדות אינטלקטואליים-אקדמיים והן כמוסדות בהם התעצבה התרבות הליטורגית והטקסית של עבודת האל, יש עדויות...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ...ה לדרך בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר 2011 והיא נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ללא שיתוף הציבור המקומי. התכנית מייעדת הקמה של כעשרה יישובים קטנים ומבוססים המיועדים (ככל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית, בחלקה חילונית ובחלקה דתית. ההשקעה הכלכלית האדירה בהקמה של ישובים חדשים במטרה למשוך לנגב אוכלוסייה שלא נמצאת כאן, איננה צודקת. קיימת כאן אוכלוסייה. אוכלוסייה חזקה, איכותית, אכפתית, יוצרת ופעילה. במקום להשקיע באותה האוכלוסייה – בבריאות, בחינוך, בתח...
• 

  החיפוש אחר ארכיטקטורה בין מסורת להתחדשות

  18.04.13
  ...מודים והוראה בת שבע שנים בארה"ב ובאירופה, הייתה כנראה בשל מורכבותה התרבותית וההיסטורית ומן הסתם, כפועל יוצא מאלה, האדריכלית גם כן" על אדריכלות ירושלמית: "עשיה אדריכלית בקונטקסט הירושלמי, תוך התייחסות למוזאיקה החברתית, דתית ותרבותית ולנושאים של חדש מול ישן בעידן מודרני היא תהליך מאתגר ומרתק. התעמקותי בשרשי השפה הקלאסית נתנה לי את הכלים להבין ולהתייחס לשפות האדריכליות השונות שצמחו מתוכה ושקיימות בירושלים" על אדריכלות: "יצירה אדריכלי...
• 

  בילו בליך - מיצבים כמודלים זמניים וביקורתיים

  6.05.12
  ...ף מאז תערוכתי הראשונה בגלריה דוגית בתל אביב, בשנת 1980. העבודות והמיצבים המוצגים בספר הם הציר המרכזי שסביבו סובב מרחב הפעילויות שלי, הכוללות אמנות, כתיבה והוראה. אין כאן נרטיב מובנה, כי אם הצגת פרקים ותהליכים במהלך עבודתי הנוגעים במספר תחומים עיקריים, בהם עיצוב הסביבה, ארכיטקטורה, בית, עיר והאדם שבתוכם. המשותף למיצבים הנידונים בספר הוא היותם מודלים זמניים שצמחו בעקביות מתוך התבוננות, מעקב ומעורבות בחיי בני אנוש ובמעשיהם, בעיקר בסביבה האו...
• 

  הרצאה - האסון הגדול

  1.01.12
  ... אחרי, ההרצאה תתמקד בעיר ובארכיטקטורה כדי לתאר את המרחב והזמן הקשורים לאירועים ההרסניים על גבי בסיס שמרכזו טוהוקו של ה-11 במרס 2011 ושנמתח לכל עבר. נשתמש בעיר, בארכיטקטורה ובמחשבתן כדי להגדיר את האסון. נבנה מפה מושגית ועובדתית שלו. נראה כיצד הוא מתרחש, איך הוא מפלה, את מגוון האנרגיות שלו, נטייתו לנצל פגיעות, והעמדה המשבשת הטבועה בו. נראה את השתתפות האדם בו, את הבריחה, תהליכי ההסמלה, ואת המאבק בין הצורך התבוני לזכור והאינסטינקט שעוזר לשכוח. ...
• 

  התחדשות עירונית בחיפה?

  5.10.11
  ... "נווה צדק" - תהליך שבו שכונה מוזנחת עם אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נהפכת לפנינת נדל"ן. לדעת מהנדס העיר חיפה, האדריכל אריאל וטרמן, זה הזמן של ואדי סאליב: "נכון שהיזם הראשון נתקל בקשיים, אבל הוא גם ירוויח יותר. כשאני למדתי אדריכלות, חברים שלי קנו חושות בנווה צדק. כולם צחקו עליהם. נכון שהראשונים אוכלים אבנים, אבל בסוף הם ירוויחו יותר מכולם". אבל למרות שהעיריה רוצה בכך ומשפצת תשתיות, והיזמים משגיחים ומחפשים הזדמנות, גם כאן הבירוקרטיה שמה מקלו...
• 

  בית ערבי ישראלי

  24.08.11
  כתבה מצולמת ב Xnet מציגה בית למשפחה ערבית בכפר מוסמוס שתוכנן על ידי האדריכל רון פליישר. "מעניין יהיה לראות אם כניסתו הנקודתית של אדריכל תל אביבי לכפר ערבי תהיה מקרה חד-פעמי, או סנונית ראשונה בטרנד חדש." כותב יעקובסון ואמנם התמונות מראות בפירוש בית שהוא שילוב של האדריכלות הישראלית המוכרת לנו עם מוטיבים ערביים. "הבית מייצג במבט ראשון כניסה חריגה של האדריכלות הישראלית אל הכפר הערבי. מצד שני, הבית הזה מחזיר את האדריכלות הישראלית עצמה אל שנות החמי...