חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , וו , חוץ |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
עדכון חשוב מעמותת האדריכלים מאוחדים בישראל
23.07.14סניף הצעירים של עמותת האדריכלים קורא לכם להצטרף ליוזמת "תכנון בקהילה". במסגרת יוזמה זו דרושים מתכננים מתנדבים שיוכלו ללוות תושבי שכונות חלשות בהליכי תכנון השונים.להלן הודעת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים:אדריכלים/יות, אנחנו תמיד אומרים שאדריכלות היא אחד המקצועות החברתיים ביותר שיש ומעצם היותה אמורה להגן על אלו שידם אינה משגת.לצערנו, בתרבות התכנון והבניה כיום, האוכלוסיות המוחלשות הן אלה הסובלות ביותר מפגיעה וחוסר התחשבות בזכויותיהן לתכנון וסביבה ... -
מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע
26.06.14... בשיתוף מרכז באוהאוס מציגים:מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר שבעעיון מחודש באדריכלות ממלכתית צילומים: גבריאל בן נאים 'טמון בחובו' עבודת וידאו: גלעד אופיר 'מבנה גנרי באר-שבע 1999' אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר, ערן טמיר טאוויל שתי תערוכות נפתחות בתמוז ושתיהן עוסקות במדבר ובהתמודדות איתו באמצעות האדריכלות. שתי התערוכות – בגלריה בבית האדריכל ביפו ובמרכז הבאוהאוס בתל אביב - דנות באדריכלות הברוטליסטית של באר שבע. האדריכלות של מבני הציבור בעיר ושל... -
מפת המאמנים לרישוי באדריכלות
18.06.14...עומד על 553 בלבד. כעת מתברר כי מחוץ לערים תל אביב, חיפה וירושלים כמעט ואין סיכוי למצוא מקום להתמחות באדריכלות. מצב זה, יחד עם יתר תנאי הרישוי המחמירים, פוגע ביכולתם של האדריכלים הצעירים להתקיים בכבוד בתקופת ההתמחות הארוכה ומהווה חסם משמעותי שאינו מאפשר את השתלבותם במקצוע. משרד מאמן מוגדר ע"י משרד הכלכלה כבעל רישיון לאורך תקופה העולה על עשר שנים.מתוך 553 המשרדים שאושרו כמאמנים לרישוי באדריכלות ע"י משרד הכלכלה 193 ממוקמים בתל אביב (35%). בבאר שבע ב... -
תחרות פומבית - 'לגור ירוק בישראל'
11.03.14... ולהיות חלק משולב בקידום פתרונות דיור בר השגה.התחרות הינה יוזמה של קרן קימת לישראל בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. מבנה התחרותהתחרות הינה תחרות חד שלבית ואנונימית בשני מסלולים נפרדים - מסלול אנשי מקצוע ומסלול סטודנטים. צוות השופטים יבחר מתוך העבודות שיוגשו בקטגורית אנשי המקצוע ארבע עבודות נבחרות כמודל לדגם מגורים ישראלי בר קיימא, עבודות אלה יזכו בפרס כספי. מתוך העבודות הנבחרות תיבחרנה עד שתי עבודות זוכות אשר מציען יוזמנו להתקשר עם קק"ל לצורך... -
העיר שלי
6.03.14אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי... -
התחדש לי?
21.02.14..., ריצוף שם, גן שעשועים חדש, ערוגה, ספסל.. אך מה עם המובן הרחב יותר של המילה?זו בדיוק התשובה שמנסה לתת לנו טלי חתוקה, אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14"איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח... -
העיר הצומחת
15.01.14למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ... -
הדירה התל אביבית - של פעם
24.12.13על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,... -
כך בונים בשביל ילדים חכמים
23.12.13בית ספר חדש של האדריכל דוד נופר בראשון לציון"עיצוב המבנה של בית הספר, המתנשא לגובה ארבע קומות, מתבסס על תיבות מלבניות באורכים שונים המונחות זו על זו. כל אחד מהגופים פונה לכיוון אחר, כדי ליצור רושם ראשוני של חוסר סדר וארגון.""בבית הספר יש התפרצות רעיונית לכל הכיוונים, תוך חיפוש דרך. התוצאה של ההתפרצות נראית לכאורה חסרת צורה, אך יש בה סדר וארגון פנימי". "מדובר בצבעים ובחומרים שמתבלטים על רקע בנייה קבלנית, שמרנית ומשעממת שמאפיינת את ראשון לציון." מי... -
על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה
9.12.13...דש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא מושם על כן בין סימנים שתפקידם לכאורה להצניע אותו מעט, כמעט להתנצל עליו. אלא שסימן – מעצם הגדרתו – מסמן ומדגיש, ומה שבסוגריים יאפיל על כן תמיד על מה שמחוץ להם. שקיפות בארכיטקטורה היא רק לכאורה צורה של הצטנעות, וקונסטרוקציה עשויה זכוכית שקופה תמיד תהווה את חלון הראווה של יתרת המבנה." -
אולי זו סתם בהמיות
12.03.13מיכאל יעקובסון מבקר בהיכל יהדות ווהלין שתוכנן על ידי האדריכל ישראל לוטן ומנצל את הביקורת על המבנה להגיד לא מעט על האדריכלות הברוטליסטית וגם על האדריכלות בת ימנו. "בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה"."האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין?" שואל יעקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיב... -
זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום
16.01.13בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל בהחלטה תקדימית תוכניות לבניית מגדל בנווה צדק. "זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום ואינן נכס העובר לסוחר", קבעה השופטת והציבה פסיקה תקדימית שעשויה לחולל מהפיכה בדרך בה וועדות הבניה מוכרות רכוש ציבורי ליזמים.מהפיכה!מהפיכה! לא פחות. העיריות משתמשות בזכויות הבנייה כבר שנים כתחליף כסף. במקום לשקול שיקולי תכנון הן שוקלות שיקולי תקציב. השימור חשוב - פיצוי בזכויות בנייה (ואפילו ניוד זכויות), צריך לפתח כביש או בניין ציבורי - זכוי... -
רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים
24.10.12...שת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלוש... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12...כנים לבחון את התוכנית של גדס בעיניים פקוחות באמת, וזו כבר אדריכלות.אבל אנחנו עוד נגיע לזה, שיעורי הבית מחכים בתחתית המאמר למי שרוצה לקפוץ קדימה. כרגע אנחנו חוזרים לנושא לשמו התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור...







