חיפוש - חוק , עיר |1| - דף 5

• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ...עסוק הפרויקט שלה ידעה סגל שזה יהיה מחקר בין-תחומי. "הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון יושבת בלב אוניברסיטת מחקר מובילה, ולצערי היא אינה מקיימת קשר מחקרי מספק עם הפקולטות שסביבה. לכן יזמתי במהלך העבודה על הפרויקט קשר עם חוקרים ועובדים ביחידות אחרות, והם סייעו לי רבות במחקר הפסיכולוגי, בבניית בסיס הנתונים (GIS), בהבנת משטר הרוחות ועוד. בנוסף נעזרתי במחקרי בפקולטה לגיאוגרפיה, עיר ואזור וחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון."בחודש שעבר הציגה סגל א...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ... חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופיתוח אזורי התעסוקה, כמוקד תעסוקה אזורי שיקדם את צמיחת העיר ומעמדה.• התכנית מכוונת את יעדיה לכ 25 שנה, אבל מציבה אופק לעתיד רחוק יותר, המבוסס על ראיה אזורית כשמגדל העמק מהווה מרכז אזורי משמעותי לסביבתה.תכנית מתאר נצרת עילית:נצרת עילית היא "עיר מעניינת" הנמצאת על פרשת דרכים .העיר סובלת מהגירה שלילית וממשבר של מנהיגות מקומית..כדי להתמודד עם המורכבות ...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ... אישית, אותו צריך האדם העירוני - התושב - לפענח ולהבין כחלק מסביבת חייו.משתתפים:עדי סנד // אדריכל ואמןרעי דישון // יזם תרבות / בין הקוביה הלבנה לקוביה האפורה - על סצנת הגרפיטי (ואמנות הרחוב) הישראליתחוי ליבנה // אדריכלית נוף / עיר בשרות עצמיעוז מדר // אדריכל ואמן / השפה והחוקים הלא כתובים של האמנות במרחב הציבוריאוצרת ומנחה: מעצבת מיטל פרגריום חמישי, 29 אוקטובר 2015, 19:00זהזהזה גלרייה לאדריכלות, נמל תל-אביב יפו.למידע מלא אודו התערוכה יש ללחוץ כאן.
• 

  כנס - עיר המחר

  12.10.15
  ...בות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. תנועת פליטים ומהגרים גוברת והולכת, גלובליזציה כלכלית, קונפליקטים לאומיים ואחרים משנים את המרחב האורבני באופנים חסרי תקדים. כל אלו מחייבים חשיבה מחודשת ודיון ציבורי אמיץ ומעמיק על תכנון החיים בערים מעורבות. המומחים בכנס ואנשי השטח בתחומים השונים המאפיינים את החיים בערים מעורבות יסייעו בראיה לטווח רחוק המאפשרת לבחון את התהליכים בהווה ולהיערך לקראתם בעתיד בדרך אנושית ויצירתית.
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים ...
• 

  העיר התעשייתית לאן?

  26.04.15
  ... רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2012. כותבת בנושאי הקשרים בין עיצוב המרחב ואדריכלות לנושאים חברתיים ואלימות.פרופ' יוברט לו יון הוא אדריכל ומתכנן ערים. כיהן כמרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון עד פרישתו לגמלאות. לו יון נחשב לחלוץ החוקרים הביקורתיים בתחום "האידאולוגיה של התכנון" במדינת ישראל.חן רוזנק היא בוגרת תכנית המצטיינים במדעי הרוח והאמנויות על שם מרק ריץ' וסטודנטית לתואר שני בתכנון וגיאוגרפיה. עבודת התזה שלה עוסקת בחקר סביבות גבול במטרופולין תל אב...
• 

  מותחים קו

  20.04.15
  ...י, אדום, לאורך שני קילומטרים, החוצה את הטכניון ממזרח למערב, ומחבר, באופן סמלי, בין חיפה ונשר. הפעולה האמנותית של הקולקטיב הכוריאוגרפי שימשה כאמצעי נוסף להתרשמות ושמיעת חוויות, רעיונות ומחשבות של אנשים שונים בקמפוס, סטודנטים, חוקרים, עובדים ואורחים באשר לאופן בו הם חווים את הקמפוס, מה הוא מסמל בעבורם, כיצד הם משתמשים ונעים בו, איך הוא היום ומה מחשבותיהם ביחס לעתידו. להרכב הכוריאוגרפי MAMAZA שלוש צלעות: ישראלית, יוונית ושוויצרית. הצלע הישראלית הי...
• 

  נשים מדברות עיר

  2.03.15
  ...ם? ולמה אין יותר בכירות ברשויות המקומיות? ד"ר עינת קליש רותם, אדריכלית ומתכננת ערים חברת מועצת העיר חיפה. מירב בטיטו, עיתונאית ותחקירנית. יעל חסון, חוקרת ומרצה במרכז אדוה ורכזת פורום נשים לתקציב הוגן. שלושתן ישתתפו בפאנל על המפגש בין נשים לבין החיים העירוניים. בהנחיית אבירמה גולן.יום שני, 23 למרץ 2015, ב-19:30 מרכז לעירוניות בת-ים, רחוב רוטשילד 29 קומה 3.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
• 

  TIMESCAPE ייצוג. מרחב זמן // אדריכלית לנה ארבוב

  3.02.15
  ...ים אלא בונה את הלא מודע, מטפחת קשרים בין שדות ומסירה חסמים בין גופים ומאפשרת לזיכרון ולתנאים פיזיים חדשים להתקיים.לנה ארבוב היא אדריכלית בוגרת הטכניון בהצטיינות יתרה. סטודנטית לתואר שני בטכניון במסלול ארכיטקטורה - עיצוב עירוני. חוקרת את הייצוג האדריכלי ככלי תכנוני, בדגש על האופן שבו מיוצג המרחב ביחס לזמן.למידע מלא על התערוכה יש ללחוץ כאן. 5 - 28 פברואר 2015 // פתיחת התערוכה: יום ה', 5 פברואר, 20:00זהזהזה גלריה לאדריכלות, האנגר 21 נמל תל אביב-יפו.
• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ...הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבינוי והשיכון, וכתיבתו, לוותה בהנחיה מקצועית של אגף האדריכל הראשי.מחברת הספר - ד"ר הדס שדר, חוקרת השיכון הציבורי. הפצת הספר היא על ידי משרד הבינוי והשיכון בלבד. עותקים נשלחים לספריות של הפקולטות לאדריכלות, למוסדות התכנון, למהנדסי ערים ולגופי התכנון. חוקרים, אדריכלים ובעלי עניין המתעניינים בספר, מוזמנים ליצור קשר עם מנהלת לשכת האדריכל הראשי, גב' מירב גורדו בדוא"ל: [email protected].
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כיס. מה אין שם? מוסכי רכ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...