חיפוש - חדשות , שונות , בינוי ערים , יום , תכנון |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ... -
תכנון פארק קריית ספר בשיתוף הציבור
17.02.11...אנחנו נאבקים - וככה להלבין את פני הממסד ברבים". התושבים אירגנו פיקניק קהילתי שבועי שמשך קהל רב, לאחר מכן נוספו פעילויות נוספות וגינה קהילתית. בסופו של דבר המסר הגיע גם אל מסדרונות העירייה ולפני כשנה וחצי החל תהליך תכנון לפארק ציבורי על שטח של 13 דונם מתוך המתחם. הפארק מתוכנן להיות יחיד במינו בתל אביב, ואם יבוצע במלואו על פי התוכניות, עשוי להיהפך למודל חדש של תכנון בשיתוף הציבור. קליק כאן לקבוצת הפייסבוק של התושבים (ממנו לקוחה התמונה) -
איכס! בטון!
3.03.13... החוף של תל אביב הייתה במקור צרה ביותר. עיריית תל אביב הרחיבה את רצועת החוף באופן דרסטי - ע"י הקמת שוברי גלים. 2. הטיילת כיום נראית מכוון הים כחומה. מי שמכיר את החומה הזאת ומתקרב אליה יודע שבצמוד לחומה הזו החול מלוכלך, יש ריח של שתן - ואין נפש חיה". העצומה נגד העבודות נפתחת בפסקה משעשעת (ההדגשה שלי). "בשבועות האחרונים הגיעו דחפורים של עיריית תל אביב לחופי גורדון ופרישמן באישון לילה, והחלו לחפור ולסלק את החול". כשקוראים פסקה כזו לא נותר אלא לגחך. -
כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל
24.04.17...| סינמטק, תל-אביבעד שנת 2040 יבנו בישראל 1.5 מליון יחידות דיור חדשות. אופי הבינוי והתאמתו לתשתיות התחבורה הציבורית, להליכה ברגל ולרכיבת אופניים, הוא שיקבע כיצד ייראה העתיד התחבורתי בדורות הבאים. מה יש לעשות כדיי לוודא, כבר היום, שעתיד זה יהיה בר קיימא? כנס זה שאורחו הראשי הוא שר התחבורה והמודיעין, מר ישראל כץ, ידון בשאלות אלו במטרה להביא את הסוגיות התחבורתיות הבוערות לסדר היום של המתכננים ומקבלי ההחלטות. סדר יום:10:00 > פתיחה גב‘ תמר קינן, מנכ... -
העיר במספרים
21.02.11תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ... -
מיתוג עירוני במקום תכנון
31.03.11...צא שמה שאנשים יודעים על קריית מלאכי הוא "אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה, מחסור בתרבות ובידוק ומחסור בשטחים ירוקים". בכדי לשנות את התדמית ינהל את המערכה משרד הפרסום במערכת יחסי ציבור ותוך הנחייה למהפך חזותי של רחובות בעיר, קיום יריד אוכל שנתי ופסטיבלים שונים. מרגיז אותי שהשלטון המקומי מוותר על האחריות שלו לטובת משרד פרסום. איך ראש העיר יכול להיות כל כך חסר חוט שדרה שהוא חושב שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו? מרגיז אותי ש... -
יום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראל
10.02.13יום חמישי, 14 פברואר 2013, 09:00 - 18:00אולם פלדמן אוניברסיטת בר אילן, רמת גןיום עיון בנושא ערים מסדר שני בישראלכשליש מתושבי המדינה – 2.5 מיליון איש – לא מתגוררים במטרופולין, לא בערי פיתוח, לא בקיבוץ ולא במושב. העיר הבינונית – זו שהפכה ממועצה לא גדולה, ממושבה או מקומץ שכונות לעיר – היא המקום שבו חי רוב מעמד הביניים בישראל.למרות חשיבותן הדמוגרפית, הפוליטית והכלכלית, עד לפני שנים אחדות נעלמו הערים האלה מן העין במחקר האקדמי ובתודעה הציבורית. יום העי... -
ספרי הנחיות לתכנון עירוני
30.06.13משרד הבינוי והשיכון מאפשר לאדריכלים לקבל ללא כל עלות ספרי הנחיות לתכנון בתחומים השונים של התכנון העירוני. משרד הבינוי והשיכון פועל בנושא תכנון ערים בליווי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכ... -
מסלול המכשולים לרישוי בנייה
21.08.11...יא שמוקצה למגיש הבקשה זמן מוגדר להגשת תיקונים. למרות שהאינטרס לקידום התוכנית הוא שלו, אם לא עמד בזמן המוקצב, יאלץ מגיש הבקשה להתחיל את כל הליך הרישוי מחדש, כולל אגרות. הסנקציה אינה סבירה במיוחד לאור העובדה שנדרשים ממנו ומהועדה 30 יום לסיום הטיפול. אם הוועדה החליטה ביום ה 29 שחסר משהו, נותר לו יום אחד לתקן. למי שרוצה להתעמק בבעיות הצפויות ובדיונים בחוק החדש אנו ממליצים על בלוג "המרפסת" שעוקב אחרי הדיונים ומביא ניתוח לעומק של הסעיפים הבעייתיים. -
סופרטאנקר - ביג מיסטייק!
10.07.11...ורה, ביוב, מים, מבני ציבור וגינות - כבר קיימות." ... "קיים פתרון זמין להוספת דיור בתוך השכונות הוותיקות: לבנות בהן, בפרויקטים קטנים ובשלבים, כ-60% יחידות דיור נוספות, בפחות מ-10 שנים ובמחצית העלות של בנייה חדשה בפאתי העיר." כדוגמה לטענתה מציגה הכותבת את מצבה של העיר באר שבע כיום: "בייגלה שגדל ובמרכזו חור גדול ומוזנח". לאחר שנים שמשרד השיכון רק מוסיף שכונות מסביב לעיר, נטישת מרכז העיר גרמה לגוויעת העיר כולה. *תמונה - באר שבע - גבי בן שמואל -
סופרטנקר לועדות התכנון
8.03.11נתניהו הכריז אתמול על הקמתה מחדש של תוכנית ישנה שנועדה "לעקוף את הבירוקרטיה". ועדות מיוחדות יטפלו בנושא התכנון למגורים ויאיצו את מהלך האישורים של תוכניות אלה. להלן המילון השלם המתרגם משפת נתניהו לעברית: "נקים ועדה דיור לאומית שתשווק עשרות אלפי דירות, נכבה את הוועדות האחרות" אנחנו לא מאמינים בחוק התכנון והבניה הקיים, גם לא בחוק החדש שטרם אושר. נמאס לנו מכל הירוקים והתושבים וראשי הערים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מה טוב להם. אנחנו הולכים לשחר... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
לא מצאת? פשוט חפש.
