חיפוש - חדשות , ככ , פר |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה.... -
תאורה במרחב האורבני - כנס בינלאומי
31.05.15... יקיים הכנס דיון בפיתוח ויישום שיטות לעיצוב תאורה הלילה בערים בישראל, וידון בהשפעתה של התאורה על המרקם החברתי של חיי הלילה באזור האקלימי הארץ ישראלי, בו מקשה החום הכבד על הפעילות בשעות היום. יום רביעי ה – 10 ביוניבית המודל, ככר ספרא 1, עיריית ירושלים 15:00 - 14:00 הרצאת אורח, הארי ורהאר: המעבר לטכנולוגית לד בתאורה העירונית – איך עושים את זה! 15:00-17:00 שולחן עגול מקצועי: תאורה אורבנית בעיר הישראלית בהשתתפות: ד’’ר נועם לידר- השפעה על החי... -
תערוכה - אנשים ועיר
30.12.14...יים ויזואליים; גודש שמאפיין את הקפיטליזם הגלובלי של הערים הגדולות ברחבי העולם. המפגש הזה, בין המרחב האדריכלי לבין המסה של ההמון, כאילו מגדיר עבור האדריכלות, שבעשורים האחרונים תומרנה למעמד של קישוט לא מזיק, תפקיד משמעותי יותר ככלי לניתוב וליצירה של התנועה ושל המפגש האנושי בעיר. נחום שוץ, יליד 1938, אדריכל פעיל מ- 1968.למד צילום בבית 'דיוקן' אצל יענקלה בורשטיין.הציג בתערוכות קבוצתיות. בשנת 2008 הציג תערוכת יחיד תערוכת יחיד 'רישום באור' בגלריה מיכל ... -
גגות ירוקים - חקלאות וגנים על גגות
12.05.14יום שלישי - 13 במאי 2014, 8:30-16:30אולם כהן, הקריה החקלאית, בית דגן תכנית הכנס 8:30 - התכנסות והרשמה מושב א' - בשדה המחקר - "גגות ירוקים" ככלי מסייע לחקלאות 9:00 - פתיחה 9:20 - "גגות ירוקים" - כלי מסייע לחקלאות באמצעות הגברת שירותי האבקה של דבורים וחרקים - ד"ר גווינוויר קאדס, אוניברסיטת מזרח לונדון. 9:45 - חידושים במחקרים בנושא "גגות ירוקים" - ליאור בלנק 10:00 - השפעת הרכב קרקעות על מגוון הצמחים והמאביקים בגגות ירוקים- ... -
מפגן ראווה או אהבה לסביבה?
17.04.14מלמדים אותנו שאדריכלות היא כלי. האם גם אי-אדריכלות יכולה להיות כלי?האם כדי לשמור על הסביבה ולדאוג לה באמת? אולי עדיף שלא להקים עוד מבנה - ירוק ככל שיהיה - עומד לו שם, על קצה הרכס, משקיף על נתיבי האיילון הפקוקים או העמוסים במכוניות רוב שעות היום, מנקר עיניים, ראוותן, מתהדר בהיותו "ירוק".ה"ירוק" אינו מתחיל ונגמר בתקן. מדובר בהלך מחשבה. התמודדות עם מציאות מסוימת באופן הכי חכם, יעיל, חסכוני, ארוך טווח, שקול.בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר אול... -
להשתחרר מהמבט..
23.03.14הנה כתבה מרתקת מפרספקטיבה אחרת - תרתי משמע.שנים רבות אנו נסמכים ומפארים את אמנות הפרספקטיבה, ככלי לתיאור מרחבי. מעניין לגלות שכבר לפני הרבה שנים, הכמיהה לייצוג תלת-מימדי שאינו תלוי נקודת מבטא ספציפית, הובילה לפיתוח של מספר שיטות שאינן מדוברות מספיק בעגה המקצועית. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מדהים, מדובר בגילויים המשנים מציאות עבור מקצוע האדריכלות. היכולת ליצור מודל תלת מימדי מורכב- שהוא ממוחשב ומאפשר להוציא במהירות גדולה פרספקטיבות תכניות חתכים חזיתות... -
בחירות בעמותת האדריכלים
13.03.14...לק ולהשפיע על הרכבו של הועד המנהל של העמותה, בין אם כבוחרים ובין אם כנבחרים במידה ואתם רוצים לקדם ולהשפיע מתוך המערכת בעצמכם על ידי הצעת מועמדותם לוועד.מספר נקודות טכניות וחשובות- כדי לבחור ולהיבחר יש כמובן להיות חברי עמותה. ככל שמספרנו כצעירים יגדל בעמותה, כך נוכל יותר להשפיע ולקדם את הנושאים הנוגעים לנו. תאריך אחרון להצטרפות לעמותה לטובת ההצבעה - 10.5.13.- הועד המנהל של העמותה מורכב מיו"ר העמותה, מראשי הסניפים (סניף צעירים, וארבעה סניפים גיאוגר... -
כל יום מחדש אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר
10.03.14...מוהו עוד לא נראה" ובאותו רחוב עוד חמישה קניונים אחרים שנראים בדיוק כמוהו. מה שבסופו של דבר קורה פעמים רבות הוא, לצערי, פזילה לשכן שפתח חנות חדשה והצליח ומיד העתקה ושכפול ברוטלי ופרובינציאלי של הסממנים החיצוניים. כך גם בבתים פרטיים שבהם יש קו מחשבה אחיד ומעצבים שניזונים מ"הטרנדים" שבדרך כלל מראים דברים דומים או מתפתים למוצר שנמכר "רק בשבילך" בהנחה מיוחדת אבל נמצא בדיוק אצל השכן. ככה בדיוק אנחנו מאבדים את הזהות שלנו בשביל לרצות אחרים">> לקריאה מלאה -
העיר שלי
6.03.14...מן, בזכות החזקים והיתרונות של עצמם.אין שום סתירה אגב שתהיה אחלה של תחבורה מכל מקום לתל-אביב.. אבל גם לכל מקום אחר.מישהו חייב לעצור רגע, להסתכל על תל-אביב ולהבין בצורה חד-משמעית ובלתי אמצעית, מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה. אבל באמת להבין.כי בעצם כולם הרי מבינים, ויודעים הכל וחכמים יותר מכולם... אבל אם זה באמת ככה, מדוע בונים עוד פרבר? ועוד "עיר שינה"? ועוד יישוב שלא ניתן יהיה לחיות בו בלי 4 גלגלים צמודים?הכתבה המעולה של נעמה - כתבה שחובה לקרוא! -
ככה כן בונים חומה
23.02.14האם צריך לקנות תוצרת הארץ? האם צריך לבנות תוצרת הארץ? ככל הנראה, רק הזמן יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. ת... -
התחדש לי?
21.02.14...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת... -
קיימות או נמות?
19.02.14...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון -
העיר הצומחת
15.01.14...שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד ... -
לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה
12.01.14.... צורת החשיבה צריכה להיות של מקל ואבן, היא צריכה לרדת לעומק אישיותו ונשמתו של האדם, אך הביצוע הטכנולוגי כיום מאפשר לנו מעט יותר. הפתרון הוא ככל הנראה סינתזה בין השניים. חומרים אקולוגים מתכלים, ליצירת מבנה המאפשר צורת חיים מתקדמת אך בעלת רבדים אקולוגיים - חברתיים - סביבתיים נרחבים. יבוא יום בו אולי נצטרך לחזור למקל והאבן כמקדם.. אך בינתיים, עלינו לקחת את המקל והאבן ולבנות מהם משהו אחר.לקריאת המאמר של אסתר זנדברג על הספר החדש והתערוכות המלוות אותו.
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
