חיפוש - פרויקטים , נוי , ספר |1| - דף 6

מחסן קטן ומוזנח בגודל 12 מ"ר שעבר הסבה לחנות מוארת ומתוקה למוצרי טיפוח לשיער. בכדי לעצב את המקום התכנון היה צריך להיות מדוייק מאוד וכמובן לעמוד בתקציב המוגבל. כיוון שהחנות היא כל כך קטנה, השתמשתי בהרבה מאוד "טריקים" בכדי ליצור אשליה של גודל: בצביעת הקירות השתמשתי בגוונים בהירים ומדפים ארוכים עם תאורת SMD, זכוכיות וריהוט קטן יותר מהרגיל, וכמובן שהשתמשתי במראות מיוחדות לאשליית עומק. By: Liora Fridman I.A.D

עקרונות תכנון: שדירות התמרים – השדירה המרכזית בעיר, תשנה את פניה ותתחזק. בדומה לניתוח שנעשה בתכנית האב לשדירות התמרים, יש צורך לעבות את הבינוי לאורך השדרה, בעיקר בדופן הצפונית. לצורך יצירת פעילות ותנועת אנשים יש להוסיף בינוי מסחרי בדופן זו. הקמת שטחי מסחר איכותיים, אטרקטיביים וחדשניים יהוו מנוע לחידוש ופיתוח של שטחי המסחר הקיימים באזור, דוגמת קניון הים האדום ומרכז רכטר והקמה של מבנים משרדים, מסחר ותיירות נוספים באזור. פריצת ציר שדרות התמרים ע...

...תכשיטים מבלי שיפריעו למהלך הייצור וכן תכנון אולם המכירה של התכשיטים. תוכנן ציר הליכה מרכזי הבנוי מרצפת זכוכית המונחת על חלוקי נחל שמעליהם מים זורמים. הנחל מוביל את המבקרים בין מחלקות הייצור השונות שמוקמו בהתאם לסדר בו מיוצרים התכשיטים החל מעיצובם דרך מיון אבני החן שיבוצן בתכשיט ותהליכי הניקוי והגימור שלו. בסוף המסלול ממוקם חלל המכירה הכפול שממנו ישנה גישה לחלקו העתיק של המבנה ויציאה לגינה האחורית דרך קיר מים. Architext אדריכלות - דורון חזן

מקור ההשראה לצורניות של כל אחת מהגלריות הינו בית כהנא, בתכננו של האדר\\\' יעקוב רכטר, הבנוי משלוש מנסרות שחוצה אותן ציר הכניסה למבנה. גן הגלריות הוא מעין פירוק והרכבה מחדש של בית כהנא במטרה ליצור חויה מוזיאלית הקושרת בין הגלריות השונות ומיחדת כל אחת ואחת מהן בעת ובעונה אחת הבחירה בצבע הלבן לקירות הגלריה מרפררת לשני מושגים: אדריכלי ואוצרותי. הצבע הלבן מתקשר לבניה המודרנית בארץ (עיר לבנה וגו\\\') כמו כן, הוא מתייחס לתפיסה האוצרותית של המוזיאון...

חברת ביוטיפייל מייצרת נעלי נוחות מזה כ 20 שנה, בשנים האחרונות החלו למתג את עצמם, ופתחו מספר חנויות מותג בארץ. חנות ביוטיפייל - גרנד קניון - חיפה הכנת תוכניות אדריכליות שילוב כל בעלי המקצוע פיקוח בשטח הפתיחה בקרוב

...הכפר המקוריים בצורה בלתי חוקית . בשנות ה-60 החלה עיריית תל אביב, במסגרת פרויקט "שיקום שכונות", לפנות את התושבים מבתיהם ,לבנות במקומם שיכונים ולהרחיב את רשת הכבישים המוסדרים.מראשית שנות ה-90 החלו לבנות במקום מגדלי מגורים. השינויים הרבים אשר עברו על האזור בתקופה קצרה יצרו למקום אופי ייחודי כך שמבט על המקום בנקודת זמן בהווה מאפשר התבוננות במספר תקופות זמן במקביל. על מנת לסקור את רצף ההתפתחות של המקום יש להפריד את משטח החיים העכשווי של הכפר לרבדיו...