חיפוש - חדשות , נח , פתח |1| - דף 10

• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ראיון בגלובס עם האדריכל פול כץ מניו-יורק, שותף ומנהל בכיר בחברת KPF, מציג את תפיסת העולם של אדריכל העובד במשרד גלובלי, משרד שעבודותיו פרושות בכל העולם. "אנחנו עובדים ב-20 מדינות אבל כארגון מרכזי אחד. בישראל עדיין אין לנו פרויקטים אבל אנחנו מסתכלים בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ בראיון, "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתח...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...תוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית. אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד? אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  .... ההצעה המעניינת ביותר לטעמי היתה ההצעה השלישית - הצעתם של האדריכלים ד"ר רפי סגל, יונתן כהן ומתן מאיר, הנקראת "ערי ים ערי חול". סגל התראיין טלפונית בכתבה והסביר כי ההצעה מתייחסת לישראל "מבחוץ" באמצעות הים התיכון והנגב :"אנחנו מציעים להבין את המגע של ישראל עם הים התיכון כחלק ממערכת גדולה יותר. ההצעה היא לא להסתכל על הים התיכון כעל גבולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות ...
• 

  למה גבוה? תחרות סטודנטים

  6.06.11
  ...היבטים של בטיחות, בניה ירוקה והומניות. לאור שינוי האקלים הגלובלי, המודעות הציבורית לקיימות עירונית כופהעל מעצבים לחשוב מחדש ולהמציא מחדש את הבנינים הגבוהים. עליהם לתרום להגנה על הסביבה ולהציע חלופות לדרך בה ערים פועלות. הנחיות למשתתפים בתחרות אין הגבלה על תוכנית האתר או גודלו, אף שעל הפרויקט להיות מבוסס על אתר "אמיתי" במיקום האמיתי. המטרה היא לספק מקסימום חופש למשתתפים להציע רעיונות עיצובים לקונסטרוקציות חדשות. תקנותהתחרות פתוחה לכל הסטו...
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ...התפתחות סביבת חיים איכותית ומיטיבה לעיר ולתושביה. אופי ההתערבות והיקפה פתוח לבחירתו של המציע, ויכול להתבטא בפעולות אמנותיות, בהתערבות אדריכלית פיזית במרחב, בפעולות תיעוד ומחקר או בפעולות חברתיות וחינוכיות עם תושבים וקהילות. אנחנו מזמינים יחידים, קבוצות וקולקטיבים להציע פעולות, ולייצר תהליכי חשיבה ויצירה משותפים עם הקהילות העירוניות השונות של בת-ים . ההצעות שייבחרו יבוצעו על ידי עיריית בת-ים. הביאנלה השלישית בבת-ים תתרחש במרחבים הצפוניים של העיר, ...
• 

  הדברים מהם מורכבת העיר

  14.04.11
  ... ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן מטבעות ועד, אולי אפילו לכותל והפתקים שכולנו מפקידים בין אבניו. "אף אחד לא ממש יודע איך מתחילים הריטואלים האלה" כותבת ענת. "מה הסיפור הראשון? ואיך גדל הריטואל מהסיפור האישי לנחלת הכלל? ובעצם האם זאת לא דרך בה תושבי העיר לוקחים בעלות על חלקים מהמרחב הציבורי ושוזרים אותם לתוך חייהם האישיים?" אם אתם מכירים מקומות וטקסים בארץ, אתם מוזמנים לספר לה ולנו. הנה שוב הקישור לכתבה של ענת.
• 

  בואו להשפיע על תהליך הרישום והרישוי

  6.04.11
  ... הזמן שלנו להשפיע על ההליך. אם כי מדובר בנושא שהוא קריטי בעיקר עבור אדריכלים בתחילת דרכם, יש לנושא נגיעה לכל ציבור האדריכלים, צעירים וותיקים כאחד, שכן יש לו השפעות ארוכות טווח ומרחיקות לכת על שוק העבודה של אדריכלים בישראל. אנחנו קוראים לכולם להגיע ולקחת חלק בעיצוב העתיד של כולנו. מטרת הערב היא להבהיר את התהליך הקיים כיום על שלביו השונים, להציג את היתרונות והחסרונות העיקריים שלו, ולאפשר דיון פתוח של כל הגורמים הרלוונטיים לגבי התפתחויות שיהיו ...
• 

  ארכיטקטורה בנאות סמדר

  20.02.11
  ...ויר שצונח אל המרתף. דרך פתחים בתקרת המרתף זורם האוויר מעלה במנהרות ומגיע אל כל חלקי המבנה. למי שרוצה להבין יותר לעומק את מטרתו של כונס הרוח מומלץ לקרוא את הכתבה הבאה באתר הרשמי של נאות סמדר. הכתבה מספרת בקצרה את סיפורו של הישוב והקבוצה שהקימה אותו, על עקרונותיה האידיאולוגים והאקולוגים. למרות שאיש מאנשי הקבוצה אינו אדריכל הם תכננו את המבנים בישוב ומתוך הויכוחים והדיונים, במחיר של טעויות ותיקונים, הגיעו למבנים מיוחדים מאד. מומלץ לבקר.
• 

  הועידה לחדשנות בעיצוב ואדריכלות

  11.06.14
  ..., העוסקת בחומרים ובטכנולוגיות. פעילות החברה מתמקדת בהאצת הטמעתם של טכנולוגיות חדשניות ופיתוחי חומרים מתקדמים בתחומי עשייה ויצרנות שונים. פטרס, שעשייתו משלבת מחקר אקדמי רלוונטי, היבטי יישום בשימוש תעשייתי ופעילויות תקשורת, נחשב מומחה בתחומי עיסוקו המתייחסים רבות גם לנושאי קיימות, והרזומה שלו עשיר- ניהול מיזמי מחקר עבור גופים וארגונים מובילים, ייזום תערוכות ייעודיות של חומרים עתידיים, הנחיית סדנאות חומרים וטכנולוגיות בכל רחבי אירופה, והוא אף ...
• 

  הרצאתו של האדריכל והמעצב - אלון ברנוביץ'

  13.03.14
  ... מכיר את היכולת שלו לבנות נרטיב מסופר כהלכה. לאפיין את הדמויות, הראשיות והמשניות, להניח להן להניע את העלילה. ליצור את נקודות המפנה ולסיים את ההתרחשות כשהם כורכים יחד את כל החוטים.למרות שהחללים אותם מפתחים ברנוביץ - קרוננברג נחווים בצורה טוטאלית על ידי המשתמשים בהם , נותר תהליך הפיתוח הרעיוני סמוי מהעין וזאת למרות שאינו נופל במשמעותו או שהוא חלילה פחות מסקרן או חסר השראה מהחוויה הפיזית של המשתמש. ההרצאה תעסוק בהרחבה דווקא בתהליכים אלו שלעולם נוכ...
• 

  אואזיס - תחנות דלק בישראל

  27.02.14
  ...צבע על רקע אפרוריות העיר והכביש. אחרות מופיעות פרוזאיות יותר: תחנות דלק קיבוציות שכמעט נשכחו או תחנה שעדיין לא עטתה את מדי הייצוג הנוצצים ונראית בסך הכל כמבנה מעט מוזר. "מהתחנות של שאול נראית תמיד הדרך הנפתחת, זו שלא תיזנח לטובת התחנה שהיא מקום לא מקום, תפאורה ופונקציה הכרחית, לאודיסאות אינספור."__IMG__מבנה תחנת הדלק הוא בן חורג לעיסוק האדריכלי. חריגותו הופכת אותו לאלמנט המגדיר את גבולות הדיון: מבנה תחנת הדלק מאתגר את התבניות הצורניות והטקט...
• 

  האוניברסיטה והעיר: שכנות טובה?

  25.12.13
  ...ס תנחה העיתונאית גל גבאי, ואליו יגיעו ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, חברת הכנסת סתיו שפיר, נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון ונשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו פרופ' נחמיה פרידלנד.באירוע תושק הקליניקה האורבנית החדשה של הפקולטה למדעי החברה, תכנית בה סטודנטים וסגל עובדים יחד עם אנשי מקצוע ונבחרי ציבור לקידום תכנון עירוני בראיה חברתית, עם דגש על העיר ירושלים.הרשמה מראש במייל [email protected]לפרטים נוספים
• 

  (מ)התנגדויות לתכנון: 3 רגעים של תכנון אלטרנטיבי

  4.10.13
  ... קבוצות תושבים, חזקות או מוחלשות, לשנות את הסיטואציה התכנונית באמצעות יוזמה של תכנון אלטרנטיבי. בשלושה אתרים המצוקה המרחבית, ואולי דווקא ההון האנושי של התושבים, הולידו פוטנציאל לשינוי מרחבי מלמטה המכוון כנגד צורות שונות של הזנחה ומחסור בשטחי ציבור ובשטחים ירוקים.התערוכה מציגה הן את תהליכי ההתארגנות של התושבים והן את תוצרי התכנון של מהלכים אלו: תכנית בניין עיר מס' 9713 לאזור אל-אשקרייה בשכונה בבית-חנינא, שקיבלה תוקף בשנה שעברה, מסדירה את הבינוי הק...