חיפוש - פרויקטים , עיר , שטח |1| - דף 5

• 

  כיסוי שטח ציבורי בדניה ירושלים

  31.07.11
  שטח ציבורי גדול שהיה זקוק בעיריית ירושלים לריענון המראה ,חיסכון במים ותחזוקת הגינון הציבורי לאורך המתחם.
• 

  תוספת בנייה ליחידת דיור קיימת

  11.07.11
  בצפון הארץ, משפחה אשר לה בשטח יחידה נפרדת בהשכרה, החליטה להוסיף עוד יחידה להשכרה ועוד דירה למשפחה להשכרה. האופציה הזאת, הינה תוספת של יחידה להשכרה עם גינה פרטית ובקומה הראשונה דירה למשפחה צעירה עם מרפסת, יחידת הורים וחדר לילד.
• 

  פרויקט תמא 38 -רמת גן

  6.09.10
  פרויקט תמ"א 38 פרויקט המיועד לאיכלום בפברואר 2010 עבר את כל שלבי התכנון וההגשה ע"פ נוהל תמ"א 38 בעיירית רמת גן. הפרויקט ברחוב הראה 8 -בית האגודה למען החייל פרויקט זה עוסק בעיבוי עירוני ,מרכז העיר רמת גן רחוב הראה 8 פרויקט הממחיש את היכולות ההנדסיות האפשריות , המגיעות דרך זכויות תמ"א 38 בזכות יזם, אשר הינו חלק בלתי נפרד מהתכנון ,העצוב, וניהול העבודה בשטח פרויקט זה מאוכלס החל מאפריל 2010 . מעל בניין בן 4 קומות אושרה תוספת קומה ע"פ זכיות...
• 

  מרכז הלב ע"ש סמי עופר

  12.01.11
  ...היסטורי, אותו תכנן אריה שרון בשנות ה-60. בפשטות האדריכלית הלבנה-שאפיינה בעבר את בתי החולים – יושמו טכנולוגיות מתקדמות במטרה לייצר מבנה שקוף ובו זמנית אקולוגי ומותאם לאקלים המקומי. ה"לבן" – צבע שסימל בעבר גם את אדריכלות "העיר הלבנה" המאפיינת את ת"א וגם את ההיגיינה הרפואית- "הכול חשוף וגלוי" – יחזור כצבע דומיננטי גם בעיצוב הפנים של המגדל החדש. צבעים חזקים – אדום, צהוב –ישולבו להבעת חיות מדודה בשדה הלבן. האיזון העדין בין האדריכלות ל"מדיצינה" מאפ...
• 

  תחרות לתכנון מבנה עיריית אילת

  15.11.10
  עקרונות תכנון: שדירות התמרים – השדירה המרכזית בעיר, תשנה את פניה ותתחזק. בדומה לניתוח שנעשה בתכנית האב לשדירות התמרים, יש צורך לעבות את הבינוי לאורך השדרה, בעיקר בדופן הצפונית. לצורך יצירת פעילות ותנועת אנשים יש להוסיף בינוי מסחרי בדופן זו. הקמת שטחי מסחר איכותיים, אטרקטיביים וחדשניים יהוו מנוע לחידוש ופיתוח של שטחי המסחר הקיימים באזור, דוגמת קניון הים האדום ומרכז רכטר והקמה של מבנים משרדים, מסחר ותיירות נוספים באזור. פריצת ציר שדרות התמרים ע...
• 

  שיקום שכונות - דימונה

  15.11.10
  ...ם שכונת שיכונים בדימונה. מטרת הפרויקט הוא שיקומה של השכונה תוך שילוב מגורי סטודנטים בה. סטודנטים שיעסקו בפעילות חברתית, הפעלת מועדונית וכד' בשכונה עצמה. התכנית לשיקומם הפיזי של המבנים מיועדת להשתלב בתכניות שיקום השכונות של העירייה, משרד הרווחה ועמידר. התכנית מתייחסת לניתוח הבעיות הפיזיות וההיבטים האורבניים של המבנים והשכונה, תנאי אקלים, וכד' תוך התייחסות להיבטים סוציולוגיים כגון חיי הקהילה, שיתוף ושילוב אוכלוסיה צעירה וחזקה (סטודנטים) ועוד. ...
• 

  מגורי סטודנטים - עכו העתיקה

  15.11.10
  עיר עתיקה עכו: העיר העתיקה בעכו, אתר שימור עולמי הממוקם לחופי הים התיכון, סובלת זה שנים מהזנחה קשה, אך את הפוטנציאל הטמון במקום ייחודי זה קשה לפספס. עמותת איילים רכשה 5 מבנים עתיקים, על קו המים, במטרה להקים את הכפר הראשון של העמותה המתבסס על דו קיום בין סטודנטים יהודים וערבים. במסגרת הפרוייקט, שומרו ושופצו 2 מהמבנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, תוך שמירה על הערכים הארכיטקטוניים של העיר העתיקה. המבנים, שבמקור שימשו למגורי משפחות ונבנו בשלבים, נדבך...
• 

  בית דו משפחתי - הרחבה בקיבוץ

  4.01.10
  ...ישנו תהליך הפרטה – פרוק המבנה הקיבוצי, והפיכתו לישוב קהילתי. אחד המהלכים של תהליך זה הנו שיוך נכסים, קרי חלוקת נכסי דלא ניידי של הקיבוץ בין התושבים והגדרת מגרשים פרטיים. בהליך זה גם מוקצים מגרשים חדשים לבניה, בעיקר לזוגות צעירים, חברי ו/או בני הקיבוץ. הפרויקט בו תכננו, היה תכנון בית דו משפחתי, כחלק משכונה חדשה 'שכונת בנים' בקיבוץ בהפרטה. הבית המתוכנן יושב על מגרש משופע - מדרון. הבית תוכנן בסגנון מודרני עכשווי-מינימליסטי, כשהחלל הפנימי מחולק ...
• 

  הירקון 64

  3.01.10
  המגרש בו מתוכנן הבניין הינו מגרש אורכי הנמצא ברחוב הירקון, ולמעשה תופס בלוק עירוני שלם בין הרחובות נס ציונה וטרומפלדור. המגרש נמצא בקו השני לים, ומקבל שני מסדרונות צפייה לים, האחד לאורך רחוב טרומפלדור והשני בהמשך רחוב נס ציונה. עובדה זו הביאה לתכנון בניין המרכז את שטחי המגורים בשני קצות המגרש, כשבמרכזו נפער פתח גדול המגושר על ידי קומות הפנטהאוז. על פי דרישות תכנית בניין העיר התקפות, נדרש הבניין לייצר קולונדה (מעבר מקורה עם עמודים), לאורך רחוב ...
• 

  טלי לוין

  21.06.09
  ...פר. באפריל 1948 גורשו/נטשו תושבי סלמה את המקום ועולים חדשים מתימן יושבו בבתי הכפר. הסוכנות היהודית הקימה מבנים ארעיים (מעברה) סביב המבנים הקיימים ומערכת דרכים שמקשרת אליהם על מנת לאפשר את יישוב השטח ואת קליטת העולים. בהמשך, עיריית ת"א אסרה על התושבים לבנות בתים חדשים או לשפץ את הישנים. לפיכך תושבי המקום, אשר התרבו, הרחיבו את בתי הכפר המקוריים בצורה בלתי חוקית . בשנות ה-60 החלה עיריית תל אביב, במסגרת פרויקט "שיקום שכונות", לפנות את התושבים מבתיהם...