חיפוש - חדשות , פסל , צבע , תמ |1|

...סכון גדול בעלויות הבניה ללקוחות שלי, נותן להם שקט כשהם יודעים שמישהו לוקח אחריות מלאה על הבית שלהם, והאמת שמניסיון של מאות פרויקטים רק גישה כזו מאפשרת נאמנות ליצירה המקורית עד לפרט האחרון. אני מתייחס לבניית הבית כפי שצייר או פסל מתייחס ליצירות שלו. כל בחירה בחומר או בטקסטורה היא כמו משיכת מכחול ביצירה והיא אמורה להתכתב עם כל התמונה. זה בא לידי ביטוי לא רק בתכנון האדריכלי ובעיצוב הפנים, אלא בהפקת הפרויקט כולו, החל מהמפגש הראשון עם הלקוח ועד לכניסה...

...בנתי שלמעצבים ובעלי חנויות עיצוב יש אינטרסים משותפים ותקשורת נכונה ביניהם יכולה להועיל מאוד לשניהם. הרעיון הזה הוביל אותי להקים את DesignMatcher .נשמח אם תרחיבי קצת על ההכשרה המקצועית שלךאני בת להורים שוחרי אומנות. אבי אומן, פסל וצייר בוגר המחלקה לאומנות בבצלאל, שיח אומנותי טבוע בדי אן איי שלי. למדתי בבצלאל במחלקה לאדריכלות והתחלתי לעבוד במשרדי אדריכלים כבר בשנה השלישית ללימודי. עבדתי במשרדים מובילים בתחום וזכיתי לעבוד על פרויקטים מגוונים מאוד הח...

...תו. כך יכול גם מי שאינו בעל מקצוע להרגיש שיצר בעצמו רהיט יחודי, שיש לו one of ולא סידרה.איקאה לא מנסה להיות "מיוחדת", היא שואפת להיות שימושית, נוחה, מתאימה ומעניינת. גם חלק גדול מאיתנו מעצב כך ללקוחות. מרביתנו לא מנסים לייצר פסלים להאדרת עצמם ולהיות מיוחדים רק לשם הייחוד. על הקו שבין אומנות אוונגרדית ופרקטיקה רובנו צריכים ורוצים לשרת את הקהל. איקאה מתאימה לנו הישראלים, היא ממשיכה את הסגנון המודרני במסורת הבאוהאוס שאנו רגילים לו - יצור פשוט אך אי...

...ן החוזר הופך את המבנה לצפוי, ו"צפוי" הוא אח קרוב מאד של "משעמם".גם לשאלה הזו אפשר לענות בשתי תשובות. ראשית, הסגנון האדריכלי מקביל לשפה. כן, זו אותה שפה אבל הסיפור עצמו בכל פעם שונה. כמו צלם שמשתמש תמיד במצלמה ולא במכחול, כמו פסל שעובד רק באבן ולא בברונזה. עדה כרמי ממחישה את זה מצוין, בתוך אותו סגנון היא יוצרת וריאציות שונות, מתעמקת ומנסה. דווקא אצלה, יותר מאשר אצל אחרים (מי אמר ליבסקינד?), הוריאציות מעניינות ויצירתיות. אם אדריכלות טובה אמורה להימ...

... כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפו העתיקה. כמו טום קרוז בסרט "ונילה סקיי", גם אני גיליתי שעיר בלי מכוניות ואנשים היא מקום מפחיד ומאיים. רק כשהוספתי לנוסחאות תבלינים שפיזרו מכוניות, אנשים, עצים, ספסלים, פנסים, שלטים ושאר ה"לכלוך" העירוני האהוב והמוכר, רק אז העיר הפכה באמת לעיר. בלי המגבלות של האדריכלות המעשית ובלי שטויות כמו תקציב עירוני, יכולתי לתכנן בצורה פרמטרית איזה מבנים שרציתי. לא הייתי חייב להגיש את זה לתו...